אליס בארץ השמש העולה

"המסע המופלא". סרטו של אמן האנימציה היפני האיאקי מיאזאקי, שזכה באוסקר השנה ובפרס הראשון בפסטיבל הסרטים של ברלין.

סיפורה של צ'ירוהיקו בת העשר, שיוצאת לטיול הרפתקאות בעולם שיש בו רוחות והכל בו אפשרי.

יהודה סתיו ("ידיעות אחרונות") מציין, ש"הסרט, שהיה לגורף הקופות מספר אחת ביפן" מוקרן כאן, הן בגירסה המדובבת לילדים והן בגירסתו היפנית למבוגרים. "מה עושה את 'המסע המופלא' למצליח כל-כך? בשתי מלים: דימיון שופע. לפעמים סוריאליסטי, לפעמים היפר ריאליסטי, תמיד מתכתב עם אגדות המזרח והמערב גם יחד".

במסעה עוברת צ'ירוהיקו בין בעלי חיים דמיוניים, "כולם יצורים חינניים, עתירי דמיון והומור(...), כולם יצורים שלא ראיתם כמותם בקולנוע, וכולם נועדו להעביר את צ'ירוהיקו שורה של מבחני התבגרות, שיהפכו אותה מילדונת אנוכית ומפונקת, לנערה אמיצה שמכירה בערך עצמה".

עלילת סרטו של מיאזאקי, "גדול האנימטורים של יפן", גדושה "והיתה יכולה למלא חמישה סרטי אנימציה במערב", והוא נועד דווקא לילדים גדולים, שעבורם "'המסע המופלא' יהיה גילוי שלא מהעולם הזה".

יוסי סמאש ("מעריב") מוצא במסעה של צ'ירוהיקו דימיון למסעה של אליס בארץ הפלאות. יש בו עושר מדהים של פרטים ו"מכשפות טובות ורעות, שדים יפניים מפחידים וטובי לב, צפרדעים מדברות, דרקונים, וכמובן, יצורים קטנים וחמודים, כמו שרק היפנים יודעים לעשות".

ולא, זה לא "סרט ילדים". נכון שהם "ימצאו בו הנאה", אבל עדיין סמאש ממליץ עליו כבחירה ראשונה לבילוי גם לגדולים.

דבורית שרגל ("רייטינג") מוצאת, גם אחרי צפייה שנייה, שהסרט "מעורר השתאות במורכבות שלו, בקסם שהוא מטיל על הצופה בעושר הדימיון העצום" שלו. יש בו "המון רעיונות: הכרח לחיות חיים צנועים ולא להתבהם, ביקורת על הכלכלה, זעם נוקב על זיהום הטבע והסביבה (בסצינת מופת על רוח הנהר המטונף), חשיבות המשפחה(...), המורכבות של תקופת הילדות(...). כל זה מצויר בפרטי פרטים מביכים במושלמותם, בסצינות משורטטות עד הפרט הכי קטן". שרגל חותמת ב"אל תעזו להחמיץ" ובחמישה כוכבים.

קובי ניב ("זמן תל-אביב") טוען, שבניגוד לסרטי האנימציה "האינפנטיליים" שעושים בהוליווד, "'המסע המפלא' הוא סרט מורכב יותר, הפונה אל הילדים ואל המבוגרים במישורים שונים". במישור האחד "זוהי אגדת ילדים קלאסית, שמתוכה לומדים הילדים המתבגרים את דרכי העולם הבוגר, אליו הם אמורים לעבור בקרוב. במישור השני, זהו סיפור מוסר למבוגרים, המזהיר אותם מפני היסחפות לאינפנטיליות יתר בעולם הקפיטליסטי המפתה, הן בצורת צריכה חסרת מעצורים של צעצועיו והן בצורת כניעה מוחלטת לתכתיבי ילדיהם המפונקים".

מבחינת האנימציה, זו יצירה "מרהיבה", שעל אף שיש בה "נפילות מתח ועניין" לעתים, היא גם כוללת סצינות, שכשלעצמן הן "יצירת מופת מרגשת ומדהימה".

בקיצור: סרט אנימציה מורכב, עתיר דימיון, מעורר השתאות והוא לא רק לילדים. מבוגרים ייהנו ממנו לא פחות. לא להחמיץ.