גם ההסתדרות רוצה פיצוי

למרות שאין כמעט מי של יודע לצטט את החלטת מועצת מקרקעי ישראל, לפיה עם שינוי הייעוד חוזרת הקרקע למדינה, ממשיכה מועצת מקרקעי ישראל לנסות ולהעביר החלטות החוטאות במידה רבה לנוסח זה. בישיבתה הבאה תתבקש המועצה לאשר הצעת החלטה בנושא שינוי ייעודן של קרקעות שניתנו בפטור ממכרז לגופים שונים, ובראשם ההסתדרות. מההצעה מתברר, שמזה זמן רב מנסה המינהל לגבש עמדה בנושא זה בדיונים פנימיים, מול היועץ המשפטי לממשלה ואף מול ההסתדרות, שהתקשרה, כך עולה מההצעה, "בעשרות חוזים עם צדדים שלישיים, תוך התעלמות מחוזה החכירה האוסר זאת".

בהצעה מבקש המינהל לאפשר השבת הנכסים למדינה, אך, כמובן, תוך התחשבות באינטרסים של הגופים. מאחר וחלק מההתקשרויות כבר נעשו עם צדדים שלישיים, כוללת ההחלטה, ברוח ימים הלה, גם הוראות מעבר, המתייחסות למקרים שנעשו קודם לראשית ינואר 2002, מועד בו הובהרה לראשונה התנגדות המינהל להתקשרויות אלה באופן חד משמעי.

על פי ההצעה, בעת העברת נכסים ללא שינוי ייעוד, יגבה המינהל דמי הסכמה על בסיס ערכי הקרקע בייעוד הציבורי החדש; בעת שינוי ייעוד יוענק לחוכרים, באם שילמו דמי חכירה ראשוניים, פיצוי של 20% משווי הקרקע לאחר שינוי הייעוד (לאחר ניכוי עלויות פינוי ותשלום היטל השבחה) בעבור נכסים מבונים. בעבור נכסים לא מבונים, כדוגמת אצטדיונים, מגרשי כדורגל ומגרשים שלא מומשה בהם בנייה, מציע המינהל לשלם לחוכרים 15% משווי הקרקע לאחר שינוי הייעוד. בהצעה מודגש, שלא יתאפשר ביצוע שינוי ייעוד בנכסים שהוקצבו בפטור ממכרז למטרות ציבוריות, ובאם גודל הנכס אינו עולה על 50 דונם.

חבר מועצת מקרקעי ישראל וראש המועצה האיזורית עמק חפר, נחום איצקוביץ', דורש הפעם ממועצת מקרקעי ישראל לקיים דיון מעמיק בנושא לפני החלטה חפוזה. לדברי איצקוביץ', המועצה מעולם לא הכינה עבודה מקיפה ולא קיימה דיון מעמיק בנושא זה, כאשר הדבר בלט במיוחד בהסדר בזק ובהסדר פי- גלילות, שם, לדעתו, העניקה המדינה לחוכרים הטבות מופרזות, שאותן היא מתכוונת להעניק עתה להסתדרות. לדעת איצקוביץ', על רקע פרשת הקרקעות החקלאיות, הגיע העת להסדיר גם נושא זה אחת ולתמיד.

במכתבו ליו"ר המועצה, שר התמ"ס, אהוד אולמרט, מתריע איצקוביץ' על העדר בקרה בנעשה בנכסים. לדעתו, כתוצאה מכך נגרם למדינה נזק כלכלי ותכנוני ניכר.

בתגובה לטענות איצקוביץ' כתב מנהל המינהל, יעקב אפרתי, לאולמרט, שלא ניתן לקבוע מדיניות אחידה לצורך הפרטת חברות, וזאת כי למינהל חוזי חכירה שונים מול כל גוף וגוף, ולכן פועל המינהל על בסיס תנאי החכירה הפרטניים. באשר לפי-גלילות אמר, שהמינהל פעל על פי חוזה החכירה. באשר להצעת המינהל בשאלת גובה הפיצוי, אומר אפרתי, שהיא תובא להחלטת המועצה, שכן מדובר בהחלטה עקרונית.

על רקע דברים אלה, יש להזכיר פסק דין של שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, הילה גרסטל (ה.פ 1374/02), שדחתה בשבוע שעבר תביעה של חברת אשגדום להעביר לה זכויות על נכס שרכשה מההסתדרות בראש העין, כדי להקים עליו בית חולים סעודי.

לדעת השופטת, הנכס הוחכר להסתדרות בתנאים מועדפים וללא מכרז, וזכה להטבות משמעותיות, בין השאר, תשלום דמי חכירה שנתיים נמוכים, ופטור מתשלום דמי חכירה ראשוניים, ולכן על המינהל להימנע ממתן טובות הנאה בלתי מוצדקות להסתדרות.