אין מחלף - אין מגדל

זה היה רק צפוי, אולי אפילו מתבקש, שאחד ממחדלי התחבורה החמורים ביותר, אי בניית מחלף השלום, יביא ל"תקיעת" פרוייקט הבנייה של משרדי הממשלה בדרום הקריה. זו אולי מכה לא הוגנת ליזם, אבל יתכן שהעיכוב הזה מציל את ת"א מכאוס תחבורתי

החשב הכללי באוצר, שי טלמון, הטיל שלשום פצצת נדל"ן: הוא הודיע על הקפאת בניית מגדל המשרדים של הממשלה בת"א, ועל כוונה להקפיא את הפרוייקטים האחרים של המדינה בקריה, ובהם קרית רשות השידור. הסיבה העיקרית היא מחלוקת עם העיריה, שתחילה הסתייגה מבניית מגדל משרדים, ועתה היא דורשת ממשרד האוצר 250 מיליון דולר, כדי לבנות מחלף ענק בצומת הקריה דרך פ"ת. מקורות באוצר הזהירו היום, כי ההקפאה תביא לכך שמרכז המשרדים והעסקים של תל אביב יעבור לעיר אחרת, אולי לרמת גן.

לפני יותר מחצי שנה זכו אפריקה ישראל ומנרב במיכרז לבניית מגדל המשרדים בן 33 הקומות, 46 אלף מ"ר, בצומת דרך פ"ת וקפלן, שאליו יועברו רוב משרדי הממשלה בת"א. החוזה נחתם בינואר. שתי החברות כבר שילמו למינהל מקרקעי ישראל ולגופים ממשלתיים אחרים כ-180 מיליון שקל בעד הקרקע, השבחה ומיסים, והתכוננו להתחיל בעבודה. עתה מוקפא הכל.

בנובמבר אשתקד נכנסה לעיריה הנהלה חדשה, בראשות ראש העיר רון חולדאי ומהנדס העיר ישראל גודוביץ. בחודש מרץ הציג גודוביץ בפני הציבור, בתערוכה, את רעיונות הבינוי שלו. אחת המפות התייחסה לדרום הקריה. מי שעיין בה גילה, שמגדל המשרדים הממשלתי נעלם, ובמקומו מופיעים ארבעה בנייני משרדים נמוכים. רוב שטחה של הקריה, על פי המפה, אמור להפוך לפארק, תוך שימור כמה בניינים מהמאה ה-19. גודוביץ מתנגד, כידוע, לבנייה לגובה ברוב שטחה של העיר, ובעיקר ממערב לרח' אבן גבירול.

היזמים אמנם חתמו על חוזה עם מינהלת קריות הממשלה ומינהל מקרקעי ישראל, אך מי שמוציא את היתרי הבנייה הוא מהנדס העיר, והכוח בידו. כבר לפני שלושה חדשים ביקשו היזמים היתר לעבודות החפירה, ולא קיבלוהו. הם מחו וטענו, שכל יום של עיכוב גורם להם הפסד של כ-100 אלף שקל. אפריקה ומנרב פנו גם לחשב הכללי טלמון, שכפי שפורסם ב"גלובס" ניסה לפתור את הבעיה. שלשום הרים טלמון ידים.

גלובס: מה קרה?

טלמון: "קודם כל, משרד הבטחון מתנה את בניית המגדל, שיפריע למינחת המסוקים שלו, בכך שיקבל פיצוי הולם לבניית מינחת חדש. ועתה לענייני העיריה: היא שינתה את הסיכומים שהיו לנו, לפיהם אפשר יהיה לבנות 450 אלף מ"ר בדרום הקריה. מינהלת קריות הממשלה העדיפה בעבר לבנות את משרדי הממשלה במקוה ישראל. ב-1995 ביקשה מאתנו העיריה, ביוזמתה, שנבנה את המשרדים בתל אביב. כדי לפתות אותנו, הבטיחה לאשר לנו בנייה בהיקף גדול בקריה, עד 450 אחוזי בנייה. לא התלהבנו מהמגרש שהציעה העיריה, דרך פתח תקוה פינת קפלן, אבל העיריה ומנכ"ל המינהל דאז, עוזי וכסלר, אמרו לנו שזו עיסקה מצוינת למדינה, ואז הסכמנו. הוצאנו מיכרז, נקבעו החוזים, נחתם חוזה. פתאום באה העיריה, ואם לומר בלשון עדינה, היא מגמגמת ביחס לסיכומים שהושגו. אינני יודע עד כה אם הם מודעים לכך שיש רציפות שלטון, ומה שהבטיחה ההנהלה הקודמת מחייב את הנוכחית".

- מה דורשת העיריה?

טלמון: "בשורה התחתונה היא תסכים לבסוף לבניית המגדל, אך היא דורשת שהאוצר יממן בניית מחלף ענק בצומת דרך פ"ת וקפלן. איננו מוכנים לכך".

החשב הכללי לא היה מוכן לנקוב בגובה הסכום שדורשת העיריה, אולם מקורות במינהלת ובעיריה אמרו ל"גלובס", שמדובר במחלף תלת-קומתי, עם הסדרי תנועה מורכבים, בהשקעה של כ-250 מיליון דולר.

מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל, עו"ד אבי דרכסלר, אומר ל"גלובס": "אנו תומכים בהקפאה. פרוייקט שהמדינה משקיעה בו 200 מיליון דולר הגיע למצב של אנרכיה. היו לנו הסכמים עם העיריה, וכולם נטרפו. בעבר סוכם בינינו לבין המהנדס הקודם של העיר, ברוך יוסקוביץ, שכל המחלוקות בין הצדדים יוכרעו על ידי בורר, שימנה היועץ המשפטי לממשלה. היום אי אפשר לממש סיכום זה. כל הפרוייקט עומד בסימן שאלה. עדיף לעצור אותו עתה, ושכל אחד יעשה את חשבון הנפש שלו. התוצאה תהיה, לצערי, שמיתחם הבורסה ברמת גן יעלה ויפרח".

- טענות העיריה נראות נכונות, הרי חייבים לפתור את בעיית הצומת.

דרכסלר: "אינני כופר בכוונות הטובות של חולדאי וגודוביץ. אבל גם לממשלה יש אחריות לכספי ציבור. העניין הולך ומסתבך, ויש גבול לטירוף".

הנפגעים הראשונים מהחלטת ההקפאה הם אפריקה ישראל ומנרב, האמורים לבנות את מגדל המשרדים. אברהם קוזניצקי, בעל השליטה במנרב, אמר היום ל"גלובס": "זו שערוריה שאין כדוגמתה. בידינו חוזה חתום, ולא מאפשרים לנו לבנות. זוהי התנהגות כמו של מדינות בעולם השלישי, שחשבתי שכבר עברה אצלנו מן העולם".

הנפגעים הבאים יהיו רשות השידור, שתיאלץ לגנוז או לדחות את חלומה לבנות לעצמה אולפנים ומתקנים חדשים בקריה. גם התוכניות להוצאת משרד החקלאות ומשרדים אחרים מהקריה עלולות להיפגע.

מקורות האוצר והמינהל אמרו ל"גלובס", כי בחוזה עם היזמים יש סעיף מילוט, המאפשר לעיריה לבטל את העיסקה. קוזניצקי בתגובה: "סעיף המילוט לא נועד למקרים כאלו". הצדדים עוד עשויים להיפגש בבית המשפט.

דובר העיריה אומר, כי לא ידוע לו שהאוצר הקפיא את הפרוייקט, וזאת למרות הציטוטים דלעיל. עוד אמר הדובר, כי העיריה עומדת כך, שהמשך הבנייה המואצת מחייב פתרון תחבורתי הולם, וכי מי שחייב לממן אותו הם הממשלה והיזמים, ולא העיריה

צרו איתנו קשר *5988