ליבאי והולנדר העידו בתיק טריף - כהן

על פי כתבי האישום, טריף פנה לכהן בכדי שיעזור לו לסדר למקורבו, איש עסקים פלשתיני, אזרחות ישראלית. טריף וכהן קבעו להיפגש על אם הדרך בכביש ירושלים-תל-אביב, ובאותו מעמד, על פי כתבי האישום, מסר טריף לכהן מעטפה ובה 2000 דולר. כהן מואשם בנטילת שוחד וכן במירמה והפרת אמונים.

טריף מיוצג בידי עורכי הדין יעקב וינרוט וירון פירדי. כהן מיוצג בידי עו"ד נתי שמחוני. התובעת היא עו"ד רונית עמיאל, מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי). בשבוע שעבר העידו במשפטו של כהן, נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר, וכן עו"ד דוד ליבאי, שהיה סניגורו של טריף וייצג אותו אף בשימוע בפני היועץ המשפטי לממשלה.

הולנדר העיד על פגישתו עם טריף, בה ביקש ממנו האחרון, הטבות עבור רפי כהן. לדבריו, השיב כי אין לו שיקול דעת והתנאים נקבעים על פי החוזה. לדברי הולנדר, פניות מסוג זה, מצד אישי ציבור וגורמים אחרים, לגבי עובדים, הן דבר שבשיגרה. הולנדר: "תמיד מישהו מכיר מישהו שמכיר אותי. פונים כדי לדבר אם אפשר לעזור. כך שאני מקבל הרבה פניות לגבי עובדים שונים... חברי כנסת אחרים וגם גורמים אחרים, קורה לעיתים קרובות".

הולנדר אמר, כי נקט מדיניות מאדו קפדנית וקשוחה לפיה אין שום סטייה מתנאי החוזה, כי מלכתחילה החוזה מגלם בתוכו תנאי עבודה משופרים לאין ערוך מאשר לגבי כלל עובדי המדינה.

ואילו ליבאי העיד, כי טריף פנה אליו בזמנו כדי שיסייע לידידו המבקש אזרחות ישראל. ליבאי פנה בעניין זה במכתב ואף הכין עבור טריף טיוטת עתירה לבג"ץ. כשהידיד נעצר, ליבאי אף הוזעק לבית המשפט כדי לשחררו.

בהמשך, ביקש ממנו טריף כי ייצגו בשימוע, בעקבות הודעת היוהמ"ש בדבר הגשת כתב אישום. לאחר שליבאי עיין בחומר החקירה, טריף הגיע למשרדו. לדבריו, טריף אמר לו כי לאחר שריענן את זכרונו, הוא זוכר מה הסיבה למפגש עם כהן על אם הדרך: כהן ביקש ממנו להתערב לטובתו בהשגת פיצויים מוגדלים או הטבות. טריף דיבר עם הולנדר, ונענה בסירוב. כשדיווח על כך לכהן, ביקש כהן כי ייפגשו פנים אל פנים בדחיפות, ולכן נפגשו באותו יום בדרך.

שמחוני, סניגורו של כהן, שאל את ליבאי, מדוע טריף לא אמר זאת במשטרה. ליבאי השיב, כי טריף אמר לו ש"החקירה נפלה עליו כרעם ביום בהיר והיה בהלם מהחשד שמייחסים לו. הוא לא היה מסוגל לקשר בין אותה פגישה לבין שיחה עם הולנדר". ובחקירתו השניה לא אמר זאת, על פי עצת עורך דין אחר, חבר שלו, שאמר כי יש בכך מתן טובות הנאה לעובד מדינה.

השימוע לטריף נערך בפני היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, המישנה לה, נאוה בן-אור, עוזר היוהמ"ש, עו"ד רז נזרי, וכן התובעת, עמיאל. באותו מעמד, ליבאי לא העלה את נושא הפגישה בין טריף לכהן, כפי שזה הובא בפניו על ידי טריף.

לשאלה, מדוע לא הזכיר זאת, אמר ליבאי: "אני מאלה שלא תמיד הולך לשימוע ובייחוד לא הולך לשימוע כדי לחשוף כל טענה של ההגנה מראש".

אמנם, בסוף השימוע ציין ליבאי כי יש בידיו הסבר משכנע לסיבת הפגישה בין טריף לכהן על אם הדרך, אך "כיוון שלא באה שאלה מיידית לשמוע את הסיבה אני לא השמעתי אותה ...אני יצאתי באותה נקודה ברושם ברור שהיועץ המשפטי לא בדיוק שוכנע שלא להגיש כתב אישום ושהסיבה שאני העליתי לסדר היום, לא נתבקשתי לפרט אותה".

ליבאי נשאל על ידי התובעת, האם ידע שבמועד החקירה היה לטריף קשר ישיר רציף ומתמשך עם עו"ד דרור חטר-ישי. לדבריו, הוא לא יודע אם טריף התייעץ במהלך חקירתו עם חטר-ישי, אך ידוע לו שלטריף היה קשר עם משרדו של חטר-ישי, על רקע ייצוגו של האחרון אינטרסים של העדה הדרוזית. לדברי ליבאי, "מצד אחד, זה טבעי שהוא ייכנס אליו כי הוא קשור אליו בעניינים אחרים. מצד שני, אין לי מושג".