היהלומנים מרחיבים ייבוא חומרי גלם שלא דרך סינדיקט דה-בירס ודילרים

לאחר שדה-בירס הקטין את ההקצאות לישראלים * שניצר: הייבוא יסתכם במאות מיליוני דולר

חברי הנהלת בורסת היהלומים קיבלו אתמול (ב') החלטה מיידית ודחופה לנהל מו"מ לייבא יהלומי גלם לישראל שלא באמצעות סינדיקט דה-בירס ולא דרך מתווכים. כך נודע ל"גלובס".

נשיא בורסת היהלומים, שמואל שניצר, אישר אמר ל"גלובס": "סינדיקט דה-בירס מספק ליהלומנים הישראלים מעט מעל 20% מהגלם הנחוץ ולכן החליטה הנהלת הבורסה ליצור מקורות אספקת גלם נוספים".

באופן זה יגיעו יהלומי הגלם לישראל במחירים נמוכים בהרבה מאשר הגלם המגיע היום באמצעות מתווכים, להם נזקקים היהלומנים בשל המכסות הנמוכות המגיעות מהסינדיקט.

שניצר העריך, כי היקף הגלם שיגיע לישראל בעתיד, שלא באמצעות הסינדיקט, יגיע להיקף כמה מאות מיליוני דולרים בשנה.

דה-בירס שולט היום ב-55% מהגלם העולמי, בהיקף של -3 4 מיליארד דולר לשנה, מהן כמיליארד דולר אספקה לישראל.

הנהלת בורסת היהלומים הישראלית החליטה להמשיך בשיתוף הפעולה ההכרחי עם דה-בירס, למרות שבאחרונה הסינדיקט הוציא שבעה יהלומנים ישראלים מרשימה של 26 יהלומנים, שהיו זכאים להקצאה (סייט).

היהלומנים שנשלל מהם הסייט הם נשיא הבורסה שמואל שניצר, סגן הנשיא אבי פז, האחים לוסטיג, יהלומי דלתא (אבנר חיימוב), משפחת גולדפינגר, יהלומי ריגר (אריה ריגר) ויהלומי פז (משפחת פוזיילוב).

בעקבות ההחלטה כבר פנתה הנהלת בורסת היהלומים לשלושה מקורות חלופיים ליהלומי גלם הקיימים היום בעולם.

המקורות הנגישים ביותר נמצאים באפריקה. בכוונת היהלומנים להשיג יהלומי גלם באנגולה, קונגו, סיירה לאונה ודרום אפריקה.

באנגולה ובקונגו כבר יש היום זיכיונות כרייה ליהלומנים ישראלים (דן גרטלר בקונגו ולב לבייב באנגולה) עימם יורחב הסחר. כן מתוכננות להתבצע רכישות גלם מיהלומנים ישראלים, הפועלים באמצעות התמחרויות בדרום אפריקה ומיהלומנים ישראלים בעלי זיכיונות חציבה בסיירה לאונה.

חברים בהנהלת הבורסה מקיימים גם מו"מ עם גורם מוביל נוסף בכריית יהלומים בעולם - חברות כרייה הפועלות בטריטוריות הצפוניות של קנדה: BHP, ריו טינטו, ו-אייבר. היום מגיעים יהלומים מקנדה רק באמצעות גורמי תיווך בבלגיה, דבר המייקר אותם מאוד.

מקורות נוספים לגלם נמצאים ברוסיה. היום פעילים שם מספר יהלומנים ישראלים, שהמוביל בהם הוא לב לבייב. לפי מדיניות ממשלת רוסיה, אי-אפשר היום להוציא יהלומי גלם מהמדינה וכל הגלם מיועד לייצור מקומי. ואולם, הממשלה הרוסית מתכוונת לנקוט בקרוב מדיניות חדשה לפי תקצה 15% מהגלם לייצוא.

היהלומנים הישראלים מנהלים את המגעים עם רוסיה במטרה שחלק מהגלם יגיע ישירות לישראל.

"יש לנו החלטה מחייבת, גם בבורסה וגם בהתאחדות היהלומנים, לפעול להבאת יהלומי גלם ישירות מהמפיקות לארץ, על מנת למקסם את הרווח שלנו", אמר שניצר ל"גלובס", "העובדה שדה-בירס לקח מ-7 או 8 פירמות מובילות בישראל את הסייטים בלי ספק גרמה נזק לענף היהלומנים".

הפקת היהלומים בעולם היום הנעשית בשוק החופשי, שאינה בשליטת הסינדיקט, נאמדת בהיקף של 4-3 מיליארד דולר. עד היום פעלו היהלומנים הישראלים להגדלת כמויות היהלומים שהובאו לישראל באמצעות סוחרי גלם (דילרים), בעיקר בלגים והודים.