החוק למכירת הדיור הציבורי לדייריו לא הצדיק את אחת משתי מטרתו הראשיות - לממן בהכנסות המכירה קרן לבניית דירות חדשות לחסרי דיור ולנזקקים. זאת, מאחר שבקופת הקרן נותר היום סכום דל, שיספיק בקושי להקמת בלוקים ספורים. כך עולה מדו"ח פנימי שהוכן במשרד השיכון, ושהגיע לידי "גלובס".
נתוני הדו"ח מגלים, כי הדיירים שרכשו את דירותיהם והסוכנות היהודית שקיבלה פיצויים נדיבים עבור דירותיה, הרוויחו יחד 5 מיליארד שקל משני המבצעים של מכר הדירות. רק המדינה הפסידה בעסקה הזאת במגבלות החוק וההסכם עם הסוכנות, שהותירו בקרן הבנייה 80 מיליון שקל בלבד.
לפי נתוני הדו"ח, מכר משרד השיכון מ-1999 עד סוף יוני השנה 17,300 דירות לדיירים במסגרת שני מבצעים, "הבית שלי" ו"קנה ביתך". שווי ההנחות שקיבלו הדיירים במסגרת ביצוע החוק הסתכם ב-4.1 מיליארד שקל, כשההנחה הממוצעת לדירה עמדה על 73.5%. לפיכך, ההכנסות ממכירת הדירות בניכוי ההנחות הסתכמו ב-1.428 מיליארד שקל בלבד.
מסכום זה נדרש משרד השיכון להעביר לסוכנות היהודית ולעמיגור, חברת השיכון של הסוכנות, סך של 769 מיליון שקל. סכום זה כולל את הפיצויים על מכירת דירות עמיגור לפי הסכם עם הסוכנות שעשה שר האוצר, מאיר שטרית, בינואר 99', ערב סיום כהונת ממשלת נתניהו.
ההסכם סופג לאחרונה ביקורת ציבורית חריפה בכנסת ובדו"ח מבקר המדינה. הסוכנות מצדיקה את ההסכם בצורך להחזיר הלוואות שנלקחו למימון הוצאות העלייה והקליטה. המבקר קבע, כי מדובר בהסכם חריג מכל הבחינות. הוא גילה, כי במשרדי השיכון והאוצר לא נמצאו ניירות עבודה או תחשיבים שיסבירו על סמך מה נקבעו סכומי הפיצויים שישולמו לסוכנות.
אחרי ניכוי הוצאות אחרות שנבעו מביצוע מבצעי המכר (150 מיליון שקל), אמור להימצא בקרן הבנייה סך של 513 מיליון שקל. אולם, לפי הדו"ח הפנימי, גם סכום זה איננו סופי, מאחר שהוא כולל 223 מיליון שקל שנמצאים בידי החברות המשכנות, והן תובעות אותו לעצמן כהחזר השקעות שלהן בשיפוץ הדירות. הבעלות על סכום זה שנויה במחלוקת שטרם הוכרעה.
העודף נכון אמנם לסוף הרבעון השני של 2003, אולם לפי נתוני הדו"ח, ספק אם הוא יגדל לסכום משמעותי עד סוף השנה. שכן קצב מכירת הדירות עומד היום על פחות מ-100 דירות לחודש. זוהי ירידה בשיעור של יותר מ-80% לעומת היקף המכירות החודשי, שעמד על 500 דירות בממוצע בשנת 2001. מגמת הירידה החלה לפני שנה, אם כי לאחרונה ניכרת התמתנות במגמה. אבל גם העודף שנותר אחרי ניכוי הסכום הזה - 290 מיליון שקל - אשר עומד לכאורה לרשות המדינה, איננו פנוי כולו להשקעה בבניית דירות חדשות. שכן לפי חוק התקציב, 208.5 מיליון שקל אינם מותרים לשימוש, אלא נחשבים ל"עודפי תקציב ורזרבה". לפיכך, הסכום הפנוי להשקעה בדירות חדשות הוא 81.5 מיליון שקל בלבד, שיספיקו לבניית בלוקים ספורים בלבד.
מבקר המדינה קבע בדו"ח השנתי האחרון, כי רק בסכום שהממשלה התחייבה לרכוש את דירות הסוכנות מתוקף ההסכם מינואר 99', אפשר היה לרכוש למעלה מ-4,000 דירות לפתרון בעיות הדיור של נזקקים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
