רובינשטיין וגולדברג עומדים לפסול ההטבה לחברה לישראל בעניין בז"ן

מסמך מ-92' באוצר קובע: האופציה של החברה לישראל למכור מניותיה למדינה - פקעה ב-76'

החברה לישראל קיבלה זכויות והטבות בבתי הזיקוק לישראל, בהסכם שנחתם עימה ביום 2.12.02, לרבות אופציה למכור את מניותיה (26%) בבתי הזיקוק.

וזאת, למרות חוות דעת משפטית בנושא, שהעידה, כי זכויותיה העסקיות של החברה לישראל בבתי הזיקוק עומדות לפקוע באוקטובר 2003, ובתי הזיקוק עצמם (בחיפה ובאשדוד), חצריה, והנכסים שנצברו, אמורים לעבור לרשות המדינה בתום הזכיון בן 70 שנה שניתן לבתי הזיקוק.

כך עולה מחוות דעת משפטית מיום 8.3.92, שכתבה היועצת המשפטית של משרד האוצר, עו"ד תמר הקר.

ל"גלובס" נודע, כי המסמך מהווה עתה את אחד האדנים לתשתית המשפטית לפסילת ההסכם החדש עם החברה לישראל.

הוא גם אחד המסמכים המעיד, כי בכירי האוצר, משרד התשתיות וגורמים נוספים, היו מודעים לכך בעת שנתנו ידם להסכם עם החברה לישראל, כי לא מגיעה לחברה לישראל הטבה כלשהי, ולא אופציה למכור את מניותיה (26%) בבתי הזיקוק תמורת סכום של 570 מיליון שקל.

היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, ומבקר המדינה, אליעזר גולדברג, עומדים להסתמך על חוות דעת זו כדי לשלול את ההטבה לחברה לישראל.

חוות הדעת מפורטת ב-13 עמודים, וכאמור נכתבה ב-1992. היא הגיעה בימים אלה לעמותת אומ"ץ - שהוקמה בימים אלה על-ידי העיתונאי אריה אבנרי. לפיה, הזכיון ניתן בזמנו מכוח אמנה שנחתמה ב-1933 בין הנציב העליון לארץ ישראל, לבין הצדדים הנוגעים שעסקו אז בהובלת דלק גולמי והפקתו, באמצעות בתי הזיקוק.

בנעלי הנציב העליון נכנסה ממשלת ישראל. באותה אמנה נכתב, כי עם פקיעת הזכיון, כל נכסי דלא ניידי של החברה וכל המחוברים להם שהם חלק מן המפעל, יעברו לבעלות הנציב העליון (כיום, הממשלה) ללא תשלום.

אולם, כאמור, חייבת הממשלה לשקול באהדה הארכת הזכיון בתנאים שיוסכמו. לגבי הקרקעות, נקבע, ניתנה לחברה זכות לחכור קרקעות מדינה בדמי חכירה נומינליים. עם זאת נקבע, כי הנכסים יחזרו לחזקת המדינה בתום תקופת הזכיון.

החברה לישראל הינה בעלת מניות בבתי הזיקוק משנת 1969. מאז החזירה את השקעתה כמה וכמה פעמים, כך שאין כלפי החברה לישראל שום מחויבות, גם לא חבות מוסרית. בחוות הדעת נדחית גם טענת החברה לישראל, לפיה הובטחה לה בכתב הארכת הזכיון. עו"ד הקר חושפת בחוות הדעת, כי כל ההסכם הנוסף שנחתם ב-1971, לא מומש, וגם כמה אופציות שעמדו לרשות החברה לישראל - למכור את מניותיה למדינה, לא מומשו על-ידי החברה לישראל, גם לא האחרונה שבהן שהיתה קיימת רק עד מאי 76'. מכיוון שלא נוצלה, אין לחברה לישראל אופציה למכור מניות למדינה.

באותה חוות דעת קובעת עו"ד הקר, כי אין מקום לתת מתנות לחברה לישראל. עיקריה: ראוי להזכיר את התנאים המיוחדים שקיבלה החברה לישראל בחוזה. החברה השקיעה בבז"ן 12 מיליון דולר, והובטח לה דיבידנד בשיעור 9% לשנה צמוד לדולר, בעוד הממשלה מקבלת אחריה 6.75% על מניותיה. רווחים עודפים אחרי חלוקה זו מתחלקים שווה בשווה, והובטח, כי לפחות מחציתם יש לחלק במזומנים.

נושא זה, לרבות חוות הדעת, עומדים לעלות בשבוע הקרוב גם בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון, וגם בהתייחסות היועץ המשפטי לממשלה בפרשה זו.

רובינשטיין פועל עתה להגן על טובת הציבור, בדרך של ביטול ההסכם החדש מדצמבר 2002 - שהעניק טובת הנאה בלתי מוצדקת לכאורה לחברה לישראל.