אפילו חג הפסח לא עזר ל
שופרסל 
. רשת המזון הגדולה בישראל פרסמה היום את תוצאות הרבעון השני, כשהמסקנה העולה מהן ברורה - המיתון במשק עדיין כאן, ובגדול. אפילו פסח, אחת משתי עונות המכירות הלוהטות של הרשתות, לא הצליחה להציל לרשת את הרבעון השני. וכך שופרסל שוב מציגה הפסד תפעולי ונקי, לצד המשך הירידה בהכנסות הכוללות שלה, ובהכנסות מחנויות זהות - אחד הפרמטרים החשובים למדידת ביצועיהן של הרשתות הקמעונאיות.
כאמור, השנה חל חג הפסח ברבעון השני, לעומת הרבעון הראשון אשתקד. נתון זה לבדו אמור היה להביא לגידול בהכנסות השופרסל ביחס לרבעון המקביל, ולו מהסיבה הטכנית. אלא שמנגד המיתון ממשיך לשחוק את מחירי המזון וממשיך לכווץ את הכיסים של הצרכנים, שמעדיפים את חנויות הדיסקאונט ואת הרשתות הפרטיות הזולות, כגון חצי חינם, טיב טעם וחביב.
בעקבות זאת, שופרסל מציגה, כאמור, שחיקה נוספת בהכנסות שהסתכמו בכ-1.63 מיליארד שקל - 1.7% פחות מברבעון המקביל. כדי לנטרל את ההשפעה של פסח נהוג להסתכל על הרשת בראיה חצי שנתית, וכאן השחיקה חדה יותר - ירידה של 6.6% בהכנסות ל-3.2 מיליארד שקל.
כאמור, כדי לנתח את מצבה של רשת קמעונאית נהוג לבחון שני פרמטרים חשובים נוספים הנוגעים להכנסותיה: מכירות בחנויות זהות ומכירות למ"ר. גם כאן מציגה שופרסל פגיעה - המכירה בחנויות זהות נשחקה ב-5.2%, כשלרשת הצטרפו 4 חנויות לעומת סוף יוני אשתקד. שחיקה נרשמה גם במכירות למ"ר, שעומדות על 8,202 שקל במחצית הראשונה של השנה, לעומת 9,317 שקל למ"ר בתקופה המקבילה אשתקד. הרשת הגדילה את שטח המכירות שלה ב-3.8% ל-382.7 אלף מ"ר.
במקביל לשחיקה בהכנסות, ממשיכה שופרסל להציג הפסד בשורה התפעולית, זה הרבעון השני ברציפות. לאחר שברבעון הקודם היא הציגה הפסד תפעולי, לראשונה זה למעלה מעשור, נמשכת המגמה גם ברבעון השני, בו רשמה החברה הפסד תפעולי של 2 מיליון שקל, שמעלה את ההפסד התפעולי מתחילת השנה ל-6.7 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של 117 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2002.
ההפסד התפעולי משורשר גם לשורה התחתונה של שופרסל, וזו מציגה הפסד נקי, זה הרבעון השלישי ברציפות, של 19 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 28 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. מתחילת השנה הפסידה הרשת 22 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 84 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הצרות של שופרסל אינן נגמרות בדו"חות הכספיים. הרשת מיטלטלת כבר תקופה ארוכה בלי קברניט ברור בגשר הפיקוד שלה. זה התחיל בחודש מארס, כשהמנכ"ל עמי סגיס הודיע במפתיע על התפטרותו. את מקומו של סגיס ירש חיים אלקן, שכיהן זמנית כממלא מקומו, עד שהוחלף, בתוך חודשיים בלבד על ידי יואל פלדשו - לשעבר מנכ"ל אל-על ומנהל בכיר בקבוצת גנדן של נוחי דנקנר (בעל הבית החדש באי.די.בי, השולטת בשופרסל).
אבל גם פלדשו לא הספיק לחמם את כיסא מנכ"ל הרשת, ולפני כשבועיים, פחות מחודשיים לאחר שנחת על הכורסא, הודיע על פרישתו "מסיבות אישיות" - יש האומרים שמדובר בעיקר ביחסים עכורים עם היו"ר החדש של הרשת, אברהם ביגר. את מקומו של פלדשו ירש אפי רוזנהוייז, שגם חתום על דו"חות הרבעון השני, למרות שכאמור מונה לתפקיד רק בעיצומו של הרבעון השלישי.
אין ספק שהוואקום הניהולי בשופרסל הוא אחד הגורמים המשמעותיים לפגיעה הקשה בתוצאותיה. בכיר בשוק ההון אמר היום, כי "באחת התקופות הקשות ביותר של המשק, שופרסל התנהגה יותר כספינה ללא קברניט, שינווט אותה מול גלים גבוהים של תחרות עזה מחד, וצניחה בכוח הקניה מאידך. זה החל בחודשים האחרונים של סגיס כמנכ"ל הרשת, כשראשו היה במקומות אחרים לגמרי, ונמשך ב-5 החודשים האחרונים, בהם כיהנו לא פחות מ-4 מנכ"לים שונים לרשת. עם בעיה ניהולית כל כך חמורה, אין פלא שאלה התוצאות שהרשת מציגה היום".
רוזנהויז, כאמור, רק שבועיים בתפקיד המנכ"ל, עדיין לא מתראיין לתקשורת, וכך מוצא את עצמו איציק ציון, סמנכ"ל הכספים של שופרסל, מסכם את הרבעון במקום המנכ"ל זה הרבעון השני ברציפות. "התוצאות אינן טובות, ובוודאי שאיננו מרוצים מהן. המכירות סובלות מהמיתון, כששחיקה החדה בשכר הריאלי פוגעת בכושר הקנייה של הצרכנים ומצמצמת את סלי הקנייה. זאת בנוסף לגידול באבטלה, שממשיך להקטין את צריכת המזון לנפש".
כאמור, הירידה בהכנסות שופרסל ברבעון השני ביחס למקביל אשתקד בולטת בעיקר על רקע העובדה שברבעון זה חל חג הפסח. גורם בכיר בתחום הקמעונאות מעריך, כי חג הפסח מגדיל את ההכנסות החודשיות של הרשתות בכ-20%, מה שתורם צמיחה של 7% להכנסות הרבעוניות של הרשתות. המשמעות היא, שאלמלא חג הפסח, שופרסל הייתה עלולה להציג אפילו צניחה של 9% בהכנסותיה ברבעון השני.
קשה לבחון את ההערכה הזו ברמת דיוק גבוהה, שכן בלתי אפשרי לבודד את מכירות הפסח מהרבעון, אבל אין ספק שהמספרים הללו קרובים מאוד למציאות. גם ציון אינו מתכחש להם. "אני מניח ששיעורי הגודל לא רחוקים מההערכות שציינת, וניתן לקבל לכך המחשה בהשוואה החציונית בין שתי השנים, שנותנת תמונה נוספת למידת הפגיעה שספגנו השנה בהכנסות, בנטרול עיתוי הפסח".
לא מעט ביקורת נמתחה על הרשתות בשנה וחצי האחרונות בנוגע למדיניות ההתרחבות האגרסיבית שלהן. המקטרגים טענו, כי הרשתות נלחמו זו בזו על מיקום החנויות, בלי לבחון את כדאיותן הכלכלית - מה שהביא לבסוף להתפוצצות הבועה שהתנפחה עקב כך.
- אתם ממשיכים להציג ירידה במכירות למ"ר ובמכירות בחנויות הזהות. יש כוונה להתחיל לצמצם את מערך הסניפים?
"מן הסתם הפגיעה בהכנסות עקב ירידת כוח הקנייה פוגעת במכירות במ"ר, וזה ברור. בנוגע לסניפים עצמם - אנחנו בוחנים כל סניף לגופו מבחינת תזרים המזומנים שלו ותרומתו לרשת, ולפי זה מקבלים החלטה האם להישאר בסניף או לא. תהליך הבחינה נמצא בעיצומו, וברגע שנסגור סניפים נודיע על כך. יש כרגע מספר סניפים שעוברים תהליך של בדיקה".
- ומה בנוגע לסניפים השכונתיים? תמשיכו להפעיל אותם או שתעדיפו להתמקד בסניפים האזוריים, הגדולים יותר, שבהם שיעור הוצאות התפעול נמוך יותר?
"הסניפים השכונתיים מהווים נדבך חשוב מאוד בקמעונאות בישראל, בעיקר אם הם במיקום אסטרטגי טוב, ולנו יש כיום מספר רב של סניפים במיקום מצוין. הבחינה של כל סניף נעשית בנפרד, כשיש גם סניפים אזוריים עם תוצאות לא טובות, כך שאי אפשר להצביע על קבוצת סניפים שכולה לא בסדר. הבחינה נעשית לפי הסניף הבודד, ולא לפי הקבוצה לה הוא שייך".
המצב הכלכלי גורם לכך שיותר ויותר צרכנים עוברים מהרשתות הגדולות לרשתות הפרטיות, שנתפסות כזולות יותר. זאת בנוסף ליתרון שיש למספר רשתות בתחומים נוספים, כשהבולטת היא טיב טעם, שלה יתרון בשל היותה פתוחה בשבת, ובשל מגוון המוצרים הלא כשרים שהיא מוכרת.
המעבר לרשתות הפרטיות הביא בחודשים האחרונים לגל התרחבות משמעותית מצידן, כששתי הבולטות, טיב טעם וחצי חינם, פותחות סניפי ענק מול סניפי הענק של הרשתות הוותיקות, ומאיימות על מעמדן.
- איך אתם מתמודדים עם התופעה של התרחבות הרשתות הקטנות?
"אם נתייחס לטיב טעם, אז מדובר ברשת שעובדת בנישה הלא כשרה. היא עוברת כעת תהליך התרחבות, שמביא עימו גם גידול בחשיפה הפיננסית ומסכנת את יציבותן הפיננסית. לפתיחת הסניפים בשבת תרומה שולית מזערית, שכן עם ישראל אוהב לנוח ולטייל בשבת, ולא לקנות מזון.
"גם הרשתות שאינן פתוחות בשבת מתחרות בנו, והתחרות נעשית בעיקר באמצעות יוניברס קלאב, שכרגע מוכרת במחירים זולים יותר. על פי הסקרים שמפורסמים בעיתונות, יוניברס זולה יותר מחצי חינם במתחם בחולון, ואנחנו מתכוונים לפתוח סניף נוסף ברשת בצומת סגולה לקראת סוף השנה, ולהתחרות בכך הן ב'חביב' והן בחצי חינם".
בהקשר זה נציין בעיה נוספת של שופרסל והרבוע - בעיית ריבוי המותגים. לשופרסל כיום 6 תתי רשתות: 39 חנויות ברשת שופרסל, 74 בהיפרנטו, 9 חנויות ברשת זול למהדרין (לשעבר ברכת רחל), 9 ביוניברס קלאב, 16 בקוסמוס ו-25 ברשת מחסני מזון - סה"כ 172 חנויות במותגים השונים.
לצד היתרון שבריבוי המותגים, שעקרו בהפניית כל מותג לקהל יעד משלו (למשל: לקהל החרדי, חנויות יוקרתיות יותר, וחנויות הדיסקאונט), ישנו גם החסרון העיקרי, שהוא הצורך לתמוך שיווקית במספר רב של מותגים - מה שמייקר את הוצאות השיווק של הרשת.
- דובר בעבר על התוכנית לאיחוד המותגים בשופרסל. איפה זה עומד כיום?
"הנושא נמצא בבחינה. כעת, תחת ההנהלה החדשה אנו מגבשים תוכנית אסטרטגית, וגם הנושא הזה ידון. לריבוי המותגים ישנם יתרונות וחסרונות, וגם בעולם הדעה אינה אחידה: יש את רשת טסקו בבריטניה, שלה מספר רשתות בנות, אולם כולן נקראות טסקו פלוס 'שם פרטי', כגון טסקו אקספרס, טסקו סיטי וכו'. מאידך, ישנם מקומות שבהם הקונספט שונה ודומה לקונספט הנוכחי שלנו.
"עד כה בישראל, ראינו שהחלפת שם תרמה להגדלת המחזור בחנות. אבל כיום אנחנו בוחנים את הנושא מחדש במסגרת התוכנית האסרטגית, ועל פי המסקנות נפעל".
- איך מתקדמת הפעילות של נט-סל, מיזם המכירות באמצעות האינטרנט?
"הגידול של נט-סל לעומת השנים הקודמות נבלם, וכיום הוא שומר על הנתח שלו, שהוא 1.5% מהמחזור הכולל שלנו, יחד עם רווחיות תפעולית. צריך לזכור, שמדובר בשירות פרמיום ללקוחות, שנוכח המצב הכלכלי מתקשה לצמוח. אנחנו רואים יותר ויותר אנשים שעוברים מקנייה בטלפון ובפקס לרכישה באינטרנט, ומבחינתנו זה חיובי. אנחנו משערים, שביציאה מהמיתון נראה גם גידול בכלל המכירות מרחוק, ובהם בעיקר בנט-סל".
- מה נתח המכירות של המותג הפרטי 'סופר-קלאס' מכלל המכירות שלכם?
"סופר-קלאס המשיך לצמוח במהלך הרבעון והגיע לנתח של 12.3% מהמכירות, לעומת 9.1% בשנה שעברה. מדובר במוצרים בעלי רווחיות גולמית עדיפה על המותגים החיצוניים, כשישנם מוצרים שבהם מדובר ביתרון דו-ספרתי בשיעורי הרווחיות לעומת המותגים החיצוניים. בנוסף, המותג נותן לנו עדיפות בהסכמי הסחר מול הספקים החיצוניים".
לא הכל שחור בתוצאות של שופרסל. הנתון החיובי הבולט בדו"חות הוא תזרים מזומנים מרשים של 245 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה, לעומת תזרים שלילי של 31 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בולטת בעיקר עלייה של 54 מליון שקל ביתרת הספקים וירידה של 40 מיליון שקל ביתרת הלקוחות של החברה.
הירידה בסעיף הספקים מובנת, נוכח עוצמתה של שופרסל מול הספקים, שמאפשרת לה להאריך את משך האשראי שהם מעניקים לה. לדברי ציון, הירידה בסעיף הלקוחות נובעת מעיתוי החג, כמות התשלומים שניתנה לצרכנים והשפעת מכירות ה-Non-food (מוצרים שאינם מזון, כגון מכשירי חשמל וכו'). במוצרים אלו ניתנת לקונים האפשרות לפריסת תשלומים רחבה יותר, מה שמגדיל את יתרת הלקוחות. בתקופה האחרונה ישנה ירידה במכירות הנון-פוד, מה שמקטין גם את האשראי שניתן לצרכנים.
בנוסף, שופרסל פועלת להקטנת רמת המלאי ולקיצור ימי המלאי שלה, מה שמפנה לה הון חוזר ותזרים מזומנים.
- איך השפיע הוואקום הניהולי על שופרסל?
"חילופי המנכ"לים השפיעו על מספר דברים, בהם על סגירת הסכמי הסחר מול הספקים וגיבוש התוכנית האסטרטגית. כעת אנו פועלים לצמצום הפער, וכבר גיבשנו תוכנית לטווח הקצר. תוכנית ארוכת טווח תגובש עד סוף השנה, ואנו פועלים כעת במלוא המרץ לשיפור המצב, כשגם למצב הכלכלי יהיו את ההשלכות שלו, כמובן".
- הכרזתם כבר על צעדי ייעול, כמו פיטורים במטה. איזה צעדים נוספים ננקטים לשיפור המיידי בתוצאות הרשת?
"פיטרנו למעלה מ-100 עובדים במטה החברה וביחידות התמך. אנחנו פועלים, בין היתר, באמצעות הסכמי הסחר, לשיפור הרווח התפעולי, כולל החדרת תוכנת תמחור חדשה לחנויות השכונתיות, שתיושם במהלך הרבעון השלישי. בנוסף, אנחנו פועלים להחדרת המותג הפרטי ומחפשים כל הזמן דרכים לייעול המבנה הארגוני והמטה של הרשת.
"כמו כן, אנחנו ממשיכים במאמץ השיווקי, כולל מבצעי מכירות שנועדו להגדיל את כניסת הלקוחות לחנויות והגדלת סלי הצריכה שלהם".
במקביל לדו"חות הודיעה היום שופרסל על חלוקת דיבידנד ביניים של 150 מיליון שקל - 70.75 אגורות למניה. יום האקס נקבע ל-25 באוגוסט, והחלוקה תתבצע ב-10 בספטמבר.
מדובר בחלוקה חריגה למדיי, הן בהיקפה והן במועדה, שכן עד כה נהגה הרשת לחלק דיבידנדים רק במנה שנתית אחת (החלוקה האחרונה, בהיקף של 71 מיליון שקל, בוצעה בחודש ינואר). בשוק ההון מעריכים, כי החלוקה נעשית במסגרת המדיניות של נוחי דנקנר, בעל הבית החדש באי.די.בי, שממשיך לאסוף מזומנים מהחברות בשליטתו על ידי מימושים ודיבידנדים, על מנת להקל על המינוף הפיננסי האדיר שלקח על עצמו לצורך רכישת השליטה בקבוצה.
כתבות
ני"ע
