סמנכ"ל הכספים של בזק: "שיעור ההצלחה של קרנות הון סיכון הוא 1 ל-10. מצבה של בזק טוב בהרבה"

ההכנסות מפעילות חברת בזק לבדה הסתכמו בכ-1.32 מיליארד שקל, ירידה של 1.5% לעומת הרבעון הקודם. ירידה זו נובעת בעיקר מירידת היקף השימוש של הציבור בטלפון הקווי, המתבטאת במספר הדקות המתמעט. ברבעון הבא, צפויה היחלשות נוספת בהיקף הפעילות של חברת בזק, שכן בספטמבר תיכנס לתוקפה תוכנית התמחור החדשה, שנקבעה על-פי המלצות ועדת גרונאו. תוכנית זו צפויה להקטין את ההכנסות ברבעון השלישי ב-25 מיליון שקל נוספים, ואת ההכנסות ברבעון הרביעי בכ-75 מיליון שקל.

ההכנסות של בזק יורדות עקב ירידת כמות דקות השיחה ודקות האינטרנט בחיוג. לעומת זאת, השימוש הגובר באינטרנט המהיר על תשתית בזק (ADSL) מוסיף להכנסות. במחצית הראשונה של השנה נוספו לשירות כ-150 אלף מנויים, ובסוף הרבעון היו כ-300 אלף מנויי ADSL בבזק.

למרות הירידה בהכנסות, הרווח התפעולי דווקא השתפר, בזכות ירידה בעלויות החברה. הרווח התפעולי גדל ב-21 מיליון שקל לעומת הרבעון הקודם, והסתכם ב-279 מיליון שקל. אולם עלייה של 62% בהוצאות המימון, ל-52.9 מיליון שקל, ומחיקות בהשקעות החברה, שהסתכמו ב-39.6 מיליון שקל, גרמו לכך שבזק שוב הצליחה בקושי לייצר רווחים. אלו הסתכמו ב-19 מיליון שקל בלבד - פחות מ-1% מהמחזור. הרווח גם נמוך ב-72% לעומת הרבעון הקודם.

עיקר המחיקה של בזק התבצעה בחברת אדאנת, המספקת שירותי תקשורת נתונים לעסקים קטנים. בזק מחקה את כל יתרת השקעותיה בחברה, בהיקף של כ-31 מיליון שקל. בזק רכשה מחצית ממניות אדאנת בתחילת 2001, בהשקעה של כ-48 מיליון שקל (ביתרת המניות מחזיקה כלל). בחצי השנה האחרונה הפסידה החברה 11 מיליון שקל, לאחר שב-2002 הפסידה כ-34.5 מיליון שקל. עקב ההפסדים המתמשכים, יש לאדאנת גירעון בהון העצמי בהיקף של כ-70 מיליון שקל.

כבר בדו"חות הרבעון הראשון הודיעה בזק כי מצבה של אדאנת אינו טוב, אך בדו"חות הנוכחיים היא מוסיפה "הערת עסק חי": "לאור האי-ודאות הקיימת לגבי התממשות התוכנית העסקית של אדאנת, כפי שתוכננה, וכן לגבי תוצאות הדיונים עם הבנקים לגבי הסדרת המימון הנדרש לאדאנת, קיים חשש משמעותי להמשך קיום אדאנת כעסק חי", נכתב בדו"ח.

סמנכ"ל הכספים של בזק, רון אילון, אומר כי "אומנם מחקנו כ-31 מיליון שקל, אך עדיין לא הספדנו את אדאנת. אנחנו משקיעים מאמצים ניהוליים רבים מאוד כדי שהחברה הזו תמשיך לחיות, אולם אנחנו מנהלים מדיניות שמרנית, ולכן ביצענו את המחיקה ברבעון השני".

לאור התוצאות העלובות של אדאנת, ואי העמידה ביעדים, החליטה בזק בשבוע שעבר לפטר את מנכ"ל החברה, ולמנות במקומו את ירון הירשזון, שהגיע מחברת מל"מ.

בבזק דוחים את הטענות כאילו החברה אינה יודעת כיצד לבצע את השקעותיה, ולכן נאלצת למחוק עשרות מיליוני שקלים, "בזק היא חברה שמשקיעה בעשרות חברות, וכדי להשקיע בכמות השקעות כזאת, היא בודקת מאות פרויקטים", אמור אילון.

לדבריו, "יש הסתכלות מחמירה ולא הוגנת בכך שלוקחים את מקרה אדאנת, שהוא רק אחד מיני רבים, והופכים את זה לכך שבזק כאילו אינה יודעת להשקיע, או לא יודעת לנהל את עסקיה. מצבה של אדאנת באמת אינו שפיר, אבל הרי, שיעור ההצלחות של כל קרן הון סיכון בהשקעותיה עומד על 1 ל-10. בזק אפילו לא מתקרבת ליחס הזה. מצבה טוב הרבה יותר. אנחנו מחקנו פחות מכל גורם אחר, ופיספסנו מעט, למרות שהשקענו הרבה מאוד כסף.

"את ההשקעה באדאנת ביצענו כשהשווקים היו גבוהים, בדיוק כפי שעשו משקיעים וקרנות הון סיכון אחרים. אז גם בזק לא יוצאת נקייה מכל המחיקות האלו, כי אנחנו קשורים למה שקרה בשווקים שבהם אנחנו פועלים. אנחנו משקיעים בדברים שהם אסטרטגיים לבזק וקשורים לליבת העסקים שלה, בדברים שאנחנו מכירים מבחינת הסביבה העסקית והטכנולוגית, ולכן הסיכונים שלקחנו הם יותר קטנים".

גורמים בבזק דחו את הרמיזות שהועלו, לפיהן סמנכ"לית הפיתוח העסקי, מיכל אבן חן, מונתה לתפקידה בזכות היותה בתו של ראש המוסד הקודם, אפרים הלוי, המיודד עם מנכ"ל בזק היוצא, אילן בירן. בבזק אומרים כי אבן חן היא אשת מקצוע מעולה, הממלאת כבר שנים רבות תפקידי ניהול בשוק התקשורת.

מבחינות רבות, בזק צריכה אולי לברך במקרה הזה את הרגולטור, מכיוון שהצורך שלה לקבל אישורים רבים, שתהליך קבלתם ממושך, והאיסור שחל עליה לבצע עסקאות רבות, עקב היותה מונופול ממשלתי, הצילו אותה מגורל דומה לזה של חברות טלקום גדולות מקבילות בעולם. אלו ביצעו בתקופת הבועה השקעות רבות בחברות טכנולוגיה, ואחר כך נאלצו למחוק אותן.

אילון, לעומת זאת, טוען כי "הרגולטור לא מקל על חיינו, ולעתים, מכיוון שהוא לא נותן לנו להשקיע בהשקעות המוגדרות על-ידינו כטובות, אנחנו נאלצים לבצע השקעות שהיו בעדיפות שנייה מבחינתנו".

בשלוש השנים האחרונות ביצעה בזק כ-11 השקעות הון סיכון וטכנולוגיה שונות. היא השקיעה למעלה מ-50 מיליון שקל בשלוש קרנות הון סיכון - BRM, יורופאנד וסטייג' וואן, שבה היא המשקיעה הגדולה ביותר ומחזיקה ב-60% מהון הקרן.

בזק גם השקיעה בשמונה חברות טכנולוגיה. שלוש מהן נקלעו לקשיים חמורים, שבעקבותיהם נאלצה בזק למחוק את כל השקעתה בחברות אלה. מדובר בחברות אדאנת, קומפינט ואקסנט (שעדיין ממתינה למציאת משקיע).

הוצאות המימון של בזק גדלו עקב עלייה בהוצאות המימון של החברות הבנות פלאפון, בזק בינלאומי ו-YES, שסבלו מייסוף השקל ביחס לדולר ברבעון השני. בחברת בזק הוצאות המימון דווקא התמתנו מעט. בבזק אומרים כי תבוצע הערכה מחודשת לגבי אופן הגידור בחברות הבנות, כדי להימנע מהפסדי מימון גבוהים כפי שהיו ברבעון החולף. הגידור הוא כלכלי, כלומר, גידור המתאים למימון של כל אופרציה בנפרד. לטענת מקורות בבזק, הגידור הנדרש הוא גידור מאזני, המתאים את אמצעי הגידור למאזן החברה כולו.

למרות שבההכנסות בזק צפויה לחול הרעה ברבעון הבא, בצד ההוצאות צפוי דווקא שיפור מהותי. ביולי עזבו את בזק כ-470 עובדים, במסגרת הסכם הפרישה הקיבוצי בחברה. באוגוסט אמורים לעזוב עוד כ-50 עובדים. קצב זה גבוה הרבה יותר מקצב העזיבה שנרשם מאז סוף 2000, כשהסכם הפרישה נחתם, מכיוון שעד יולי האחרון עזבו את החברה רק כ-350 עובדים. בסוף הרבעון השלישי יעזבו את בזק כ-900 מתוך 1,800 העובדים האמורים לפרוש במסגרת הסכמי הפרישה.

גם השכר בבזק ירד, אם כי באופן שולי בלבד, עקב הפחתת השכר במגזר הציבורי. גם הוצאות הפחת ירשמו שיפור, כיוון שבזק משקיעה כ-60% בלבד מהיקף הפחת שלה.