זכות חוקתית מול יעילות דיונית

השופטת ורדה אלשיך מפרטת את הקריטריונים למתן מעמד ל"נפגע" בהליכי כינוס נכסים האוכפים שעבוד צף, על נכסי חברה שטרם נקלעה לפירוק

בחודש מרץ 03' פקע צו להקפאת הליכים שניתן נגד מיאב חברה קבלנית לבניין בע"מ, ונפתח נגדה תיק כינוס. עו"ד דורית טילר-לוי מונתה ככונסת נכסים זמנית למימוש נכסי החברה (במסגרת בקשה למימוש אג"ח).

המבקש ביקש מבית המשפט המחוזי בת"א לצרפו להליכים, בטענה כי הוא בעל זיקות לנושא הנדון, ובכללן - היותו בעל השליטה בחברה והמחזיק ב-75% ממניותיה, דירקטור בחברה ומנכ"לה, וכן היותו ערב אישית לחלק מחובותיה וגם נושה של החברה בסכום של כשלושה וחצי מיליון שקלים. המבקש הוסיף וטען, כי מכיוון שאין הוא צד פורמלי להליכים, אין הוא מוזמן פורמלית לדיונים המתקיימים בתיק ותגובותיו לא נדרשות כלל.

הכונסת הזמנית (עו"ד לוי טילר) התנגדה לבקשה. לטענתה, המבקש לא הצביע על עילה או בסיס בדין, או בהלכה הפסוקה, להצדקת הצטרפותו. היא הצביעה על בקשה דומה שהגיש המבקש במהלך הקפאת ההליכים, והיא נדחתה. לשיטתה, הקניית מעמד של קבע למבקש עלול להקשות ולסרבל את הדיון.

השופטת ורדה אלשיך ציינה בפתח החלטתה, שבנסיבות המקרה הנוכחי, ספק אם מצבת נכסי החברה תכסה את מלוא הוצאות הקפאת ההליכים בהם התחייבה, קל וחומר את מלוא החוב לנושה המובטח. ממילא מתבקשת המסקנה, לפיה ספק אם למעמדו של המבקש כנושה בלתי מובטח נפקות במצב העובדתי המתואר.

מעמדו של המבקש ייבחן תוך התחשבות בתקדימים המנחים שנקבעו בפש"ר 466/93 גרבש נ. שלף (העוסק במעמדו של חייב פושט רגל בנושא אופן מימוש נכסיו), ובפש"ר 1869/00 שאבו נ. טישמן (מעמדם של עובדי חברה בפירוק כלפי שיקולי המפרק במכירת פעילות החברה).

לפיהם, הבסיס הנורמטיבי העקרוני המקנה לחייב (או לגורם אחר) מעמד בגוף חדל פרעון הינו סעיף 150 לפקודת פשיטת הרגל. הוא מקנה מעמד למי שעשוי להיות "נפגע" מהחלטת נאמן בפשיטת רגל. דין דומה חל גם על מפרק חברה, ולגישתה של השופטת אלשיך, אין כל פסול בהחלתו, בשינויים המחוייבים, גם על כונס נכסים האוכף שעבוד צף על נכסי חברה שטרם נקלעה לפירוק.

"כלל זה", קבעה השופטת אלשיך, "נובע מהכלל הבסיסי והחוקתי של זכותו של כל אדם 'לקבל את יומו' בבית המשפט, טרם תתקבל שם החלטה הפוגעת בו או בנכסיו לרעה. אלא שעיון באותם פס"ד מעלה, כי הזכות דנן אינה זכות מוחלטת, והיא תלויה במספר גורמים". אלו יפורטו להלן:

* מידת היותו של המבקש בגדר "נפגע" - זהו מבחן מהותי-פרקטי, ולא פורמלי. לדוגמה, לא די בכך שפלוני פושט רגל יטען שהנאמן אינו מממש את נכסיו כהלכה, אלא יש להתחשב בשאלת ההשפעה בפועל של מימוש הנכסים על מצבו של החייב. וכך, כשעסקינן בחייב בעל חובות עצומים, שמימוש נכסיו ממילא יכסה מעט מחובו, ואין ביכולתו להציע הסדר נושים ראוי, או אז מעמדו כ"נפגע" מדרך מימוש זו או אחרת נחלש מאוד.

* מידת תום ליבו של המבקש - את זכות העמידה יש להפעיל בתום לב. חוסר יושר מצד המבקש (כגון, נסיון להכשיל את ההליכים בדרך של הצפת בעלי התפקידים ובית המשפט בבקשות סרק) יוביל לסירוב להקנות לו מעמד בהליכי חדלות הפרעון. פתרון אחר אפשרי למניעת תוצאות שכאלה, הינו בדרך של חיוב המבקש בהפקדה מראש של ערובה להבטחת הוצאות ההליכים המשפטיים.

* מורכבות התיק - ככל שהתיק מורכב יותר וההליכים בו סבוכים, או מתנהלים במהירות, כן יירתע בית המשפט מעירובם של גורמים נוספים.

* קיומו של אינטרס זר - על בית המשפט להיזהר מפני מבקש הטוען להיותו "נפגע" אך בד בבד חובש הוא "כובע" נוסף, כגון כובע של רוכש פוטנציאלי של נכסי החברה, נתבע על ידיה וכדומה. במקרים שכאלו עלול בית המשפט להקנות לטענת היותו של המבקש בגדר "נפגע" משקל מועט, אם האינטרס הנוסף הוא האינטרס הדומיננטי שלו.

במקרה הנדון, עסקינן בבעל מניות עיקרי בחברה חדלת פירעון, שהקפאת ההליכים שלה נכשלה והיא נקלעה להליכי כינוס נכסים. הוא גם ערב אישית לחלק מחובותיה. לאור הקריטריונים שפורטו לעיל, מתחייבת המסקנה לפיה יש לו, באופן חד-משמעי, אינטרס ממשי וחשש מפגיעה ישירה בזכויותיו והרעת מצבו.

לא הוכח שהמבקש מנסה להכשיל את הליכי חדלות הפירעון או להגיש בקשות סרק. כמו כן, לטובתו פועלת העובדה שלפיה החברה מצויה גם בהליכי כינוס, שאינם תופסים את ישותה המשפטית. מאידך גיסא, חובות החברה עצומים, וספק אם יכסו את הוצאות הקפאת ההליכים והחוב לנושה המובטח. מדובר באחד מתיקי חדלות הפירעון המורכבים והרגישים ביותר שהונחו לפני בית המשפט בעת האחרונה, ונדרש, אפוא, טיפול מהיר ולא מסורבל בתיק.

התוצאה - המבקש יצורף בכל בקשה הכרוכה במימוש בפועל של נכסי החברה (לאור השפעת אופן המימוש ותמורתו על מצבו האישי כערב לחובות החברה). ביתר העניינים, תדאג כונסת הנכסים הזמנית לעדכן אותו באופן תמציתי ובזמן-אמת על בקשותיה, מבלי להקנות לו מעמד פורמלי בהן.

(פש"ר מחוזי ת"א 1357/03 גבעוני נ. עו"ד דורית לוי-טילר ככונסת נכסים ואח', החלטה מיום 10.8.03. השופטת ורדה אלשיך. בשם המבקש עו"ד דקל, בשם משיב 2 עו"ד מטסה)