מיתון אל-אקצה התנפץ לתוך פרצופה של חברת העל סטארבקס, כשמולה ממשיכות הרשתות
הישראליות לפתוח סניפים חדשים בכל עיר ופרבר בישראל, כאילו כדי להתגרות.
בשלהי הסגירה נפוצו בענף שמועות שאחת הרשתות רכשה את סטארבקס. בהתחלה דיברו
על ארומה, אחר כך על קפה הלל, שהחליט להתרחב ולהיות לרשת. ואז נזרקה הפצצה
שהפתיעה את כולם: משה דדש מבית"ר הוא-הוא הזוכה במכרז של סטארבקס. מי שהפך
את בית"ר ירושלים מקבוצה כושלת שירדה ליגה לאימפריה, ויש הטוענים שהוא גם זה
שאחראי למצב העגום שהיא נמצאת בו היום. דדש, במקום לחזור לבית"ר בעקבות כל
הבקשות והתחנונים של האוהדים, בוחר להתעסק בנכסי רשת בתי קפה-אספרסו בר אופנתית
עם ניחוח טרנדי ניו יורקי. נפגשתי עם דדש מתוך כוונה לדבר על עסקיו ועל כניסתו
לענף בתי הקפה, אבל בסופו של דבר נגררה השיחה, איך לא, לעסקי הכדורגל.
דדש ביקש להיפגש בקניון רמת אביב, ולא בעיר מבצרו ירושלים. הוא מכוון אותי
בטלפון ואומר שהוא נמצא מול ארקפה, בבית קפה ששמו נאו, שיהפוך גם הוא לרשת
בשבועות הקרובים, ברוח המסורת החדשה. דדש יושב ליד שולחן שעליו מונחת כוס נס
על חלב. איתו נמצאת מזכירתו, והיא מסתלקת מיד כשמתחיל הראיון, אחרי שהחתימה
אותו על פנקס צ'קים שמן.
מפעם לפעם מזהה אותו אוהד של בית"ר או חובב כדורגל, וזורק לו איזה משפט. דדש
משיב בחיוך. פתאום מופיע משום מקום הבן של רובי ריבלין ושואל מה יהיה עם בית"ר.
דדש עונה שעל הפנים וממהר להשתיק את בנו של הח"כ כיוון שהוא נמצא עם עיתונאי.
לי מבהיר דדש שהוא זוכר את בנו של ריבלין כילד, כשהיה מגיע עם אביו למשחקים.
- אז מה, עוברים לסטארבקס?
"סטארבקס נסגר והוציאו את החברה למכרז. הרבה מאוד גופים היו מעוניינים לזכות
בה. עניינו גם אותי ברכישה, וזו נראתה לי עסקה כדאית. ביררתי, דיברתי עם מי
שצריך, וכנראה בחרו בי מכולם".
- מה הכוונה "עם מי שצריך"? עם מי צריך?
"אני את יצחק תשובה מכיר מהכדורגל, עוד מהתקופה שהוא היה מגיע למשחקים של בית"ר.
שם נוצרו קשרים טובים בינינו על רקע האהבה לכדורגל, הקשרים האלה התפתחו לעסקים.
אני מאוד מעריך אותו כאדם. הוא עשה דברים שאנשים לא האמינו. הוא מוכיח את עצמו,
ועובדה שכיום מדובר באחד האנשים המובילים במשק.
"גם את המנכ"ל של דלק, גבי לסט, אני מכיר מהכדורגל, עוד מהתקופה שהוא עבד במשטרה,
ושם, על רקע העבודה המשותפת, נוצרו קשרים שנמשכו אחרי שהוא פרש מתפקידו".
0 את הראיון קוטע בפתאומיות האלוף במיל' ואיש העסקים יוסי פלד. הוא מתנפל על
דדש בלבביות. השניים מחליפים צ'פחות וקובעים לדבר בטלפון כדי לארגן פגישה בקרוב.
גם מהכדורגל? אני שואל, ודדש אומר שגם כאן ההיכרות היא מיציע הכבוד. אני מתחיל
לחשוב שאולי כדאי לקפוץ יותר למשחקים של בית"ר, סתם בשביל המינגלינג. אולי
אצא עם איזה מגרש בנהריה.
- יש גל ענקי של רשתות אספרסו בר. זה עוד משתלם היום?
"העסקה הזו עניינה אותי כי הציוד שהותירה אחריה סטארבקס שווה 12 מיליון שקל,
אם לא יותר. זה בעצם חוסך ממני את קניית הציוד, כי היסודות כבר קיימים בבתי
הקפה האלה. לא צריך כסף, אולי חוץ מכמה גרושים לשיפוץ קל".
- אבל השוק לא מפוצץ ברשתות של אספרסו בר?
"יכול להיות שהשוק מפוצץ, אבל אנשים מאמינים בעסק הזה. אני באופן אישי לא פותח
עסקים. יש לי זכיינים שמהמרים על זה ולוקחים את הסיכון. אם הם ייכשלו, נמצא
זכיינים אחרים. אני רגוע, תודה".
- מה אתה רגוע? חברת הקפה המצליחה בעולם, סטארבקס, נכשלה באותם מקומות.
"זו בעיה שלהם. אני לא יודע איך הם ניהלו את זה, וכנראה הקהל הישראלי לא אהב
אותם גם מסיבות אחרות. היה ניהול כושל ובעיות תקשורת. אני יודע רק שהושקע הרבה
מאוד כסף במקומות האלה, ואני לקחתי עליהם עכשיו אחריות".
- מה יבדיל את רשת האספרסו שלך מהרשתות האחרות?
"זה יהיה שיקול הדעת של כל זכיין. כל אחד יעשה מה שהוא רוצה. אם מישהו ירצה
למכור סנדוויצ'ים וקפה, שיעשה את זה. אם מישהו רוצה ללכת על חומוס ושקשוקה,
שיהיה לו בתיאבון. יש רק מקום אחד, בדיזנגוף סנטר, שאני לקחתי תחת חסותי. נעשה
שם פסטות משהו מיוחד, בשיתוף פעולה עם מסעדת ממה מיה. בינתיים כמעט סגרתי עם
כל הזכיינים. נשארו רק שני מקומות פנויים, בהרצליה ורעננה. אבל בשבילי הרכישה
של סטארבקס זה כסף קטן. אני עומד להקים עשרה קניונים מסביב לתחנות דלק של חברת
דלק. מכרתי זיכיונות למקדונלדס ולארקפה, ובנוסף נפתח שם רשת של מסעדות, ואני
אעביר את הזיכיונות באותה שיטה של סטארבקס".
- אז למה אתה אומר שאתה לא מקים רשת?
"אני לא מאמין ברשתות וכל הדאווין הזה של כל מקום והייעוד שלו. במקום אחד רוצים
בורקס, אז יקבלו, רוצים המבורגר, יקבלו. אני לא מתעסק בזה בכלל. דני לרנר,
הבעלים של סברו ושל רשת מסעדות תאילנדיות, מנהל את העניין מבחינתי, והוא סידר
מה שצריך. אותי מעניינים המאזנים בסוף החודש".
0 משה דדש, בן 60, נולד וגדל בשכונת הבוכרים בירושלים. אביו היה קבלן ידוע
ואישיות מוכרת בירושלים, והוא שבנה את שכונת בית וגן. כתלמיד צעיר של תלמוד
תורה היה דדש חומק לבית הקולנוע לבדו. "התחלתי מלמטה", הוא מספר. "הייתי שליח
של בית הקולנוע ומדביק מודעות, הייתי מחליף גלגלי סרטים, אפילו הייתי מתרגם
סרטים. לפי האינטואיציה הייתי מנתח מה קורה בסרט ומתרגם". לאט-לאט גדלו עסקיו
של דדש, עד שקנה את רוב בתי הקולנוע בירושלים. בסוף שנות השמונים נכנס לשותפות
עם יורם גלובוס, שהתחיל לבנות אימפריה של בתי קולנוע בכל רחבי הארץ. לבסוף
פרש מכיוון שהעדיף להתרכז בניהול בית"ר, אבל השאיר בבעלותו את בתי הקולנוע.
למען הפיקנטריה נציין שביוני 84' הוציא בית משפט שלום בירושלים צו מאסר ל-48
שעות נגד דדש בחשד שהקרין בקולנוע סרטים פורנוגרפיים.
- אילו עסקים יש לך היום חוץ ממרכזי הקניות ובתי הקפה?
"היו לי כמה נכסים גדולים בירושלים, קולנוע אדיסון היה בבעלותי. מכרתי אותו
וקיבלתי הרבה כסף. היו בבעלותי גם קולנוע כפיר וקולנוע עדן. כל הנכסים האלה
הם במרכז העיר. סגרתי אותם והסבתי אותם לעסקים משגשגים. היו לי כמה עסקים בלוד,
שם הפשרתי אדמה חקלאית ומכרתי. קניתי תחנת דלק בצומת ביל"ו, עם מסעדה שהצליחה
מאוד, לפני שנתיים, ומכרתי אותה. השבוע מכרתי נכס גדול בירושלים, קולנוע כפיר,
למיסיונרים אמריקאים. הם מתכוונים להקים שם אולם כנסים, לעשות שם תרבות ותאטרון".
0 אחד הכישלונות העסקיים של דדש הוא פרויקט סלע אנדרומדה ביפו, מיזם שאפתני
שאליו צירף את מאיר לוי, אחד משלושת הבעלים הנוכחיים של בית"ר. דדש קיבל מהוועדה
המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב אישור לבנות בניין מגורים של חמש קומות ובית
קפה של ארבע קומות ברחוב מפרץ שלמה ביפו, אף על פי שחלק מאזור הפרויקט נחשב
לשטח ציבורי פתוח וחלקו האחר הוא שמורה ארכיטקטונית, עובדה שמשמעותה די ברורה:
אסור לבנות על שטח זה.
דדש קיבל גם פטור מתשלום כופר חניה ששוויו חצי מיליון דולר בעקבות התערבותו
יושב ראש הוועדה דן דרין, במקרה גם ידיד אישי שלו. בפרשה היה מעורב גם חבר
טוב אחר של דדש, רוני מילוא, אז ראש עיריית תל אביב יפו.
בסופו של דבר, בלחצם של תושבים וארגוני ציבור, התוכנית הוקפאה, ומאיר לוי ודדש
הפסידו 20 מיליון שקל על העסקה.
- למה נפל הפרויקט ביפו?
"קיבלתי את הנכס מהוועדה, ומלכתחילה היה מדובר בנכס בעייתי, כי היו שם אנשים,
ותמורת זה שפיניתי אותם קיבלתי את הזכויות לבנות שם בית דירות. היו בידי כל
האישורים, וכשבאנו להתחיל לעבוד עיריית תל אביב חזרה בה, והם טענו שהם לא יכולים
לאשר את הבנייה כפי שסיכמו איתי. הציבו לי שתי ברירות: לקבל קרקע חלופית או
לתבוע אותם. בסוף הגענו להסכם, שאקים שם בית קפה במקום בית דירות, ובנוסף אקבל
פיצוי כספי".
- למה הם לא אישרו לך לבנות בסופו של דבר?
"התחלפו ראשי עיר והתחלפו אנשים אחרים שאיתם היה ההסכם איתי, והם אמרו שמה
שהתאים לקודם לא מתאים עכשיו ולכן הם לא יאשרו את הבנייה. אולי זה היה בעקבות
ההתנגדות של התושבים. היה סיפור עם התושבים והיתקלויות... עם מי לא נלחמתי?
עם אנשי ארכאולוגיה, הירוקים, כל מי שאתה רוצה. עם כולם עברתי את כל הייסורים,
ארבע שנים מיררו לי את החיים, וניצחתי אותם. אבל ברגע האחרון הם התחרטו".
- ובגלל זה אומרים שעבר חתול שחור בינך ובין האחים לוי ומאיר פניג'ל, הבעלים
של בית"ר?
"עבר, עבר, אבל אני לא אוהב את ההגדרה הזאת, 'חתול שחור'. היו בעיות, אבל לא
חתול שחור. השקענו המון כסף ולא קיבלנו את שהובטח לנו. נכון, אני מודה שהבטחתי
למאיר לוי שתהיה שם בנייה של דירות, שמבחינה כלכלית זו תהיה עסקה ששווה את
ההשקעה. היום יש שם רק בית קפה ומסעדה, ומדובר בהסכם של מיליונים. יש לנו ויכוח
בנושא הזה, ואני מקווה שהדברים יסתדרו, שנגיע להסדר".
- תגיעו לבית המשפט?
"לא, לא, לא... כרגע זה נמצא במצב שלא סיפקתי את מה שהתחייבתי לו, אז הוא מרגיש
פגוע. אנחנו מנסים להגיע לאיזשהו הסדר בלי סיבוכים משפטיים, ואני רוצה לנצל
את הבמה הזו ולומר כאן שלא נגיע למשפט בשום פנים ואופן".
0 - זה מקרין גם על היחס שלך לבית"ר.
"באופן טבעי יש לזה השפעה. אני מכבד את מאיר לוי ואת אחיו, אנשים באמת יוצאים
מן הכלל שבאו עם רצון טוב. אבל גם לי היה רצון טוב, וקרה מה שקרה, לא באשמתי,
וצריך להסתדר עם זה. גם אני נפגעתי פה. שיהיה ברור שגם אני הפסדתי הרבה כסף".
- בכל זאת, זה קצת מעכיר את האווירה בבית"ר, לא?
"ברור שאם אתה מרגיש פגוע, אז יש לזה השפעה. אני דוגל בהפרדה בין הביזנס לבית"ר.
יכול להיות שאצלו יש משקעים, וחייבים לפתור את זה, אין מה לעשות".
- מאיר פניג'ל, שותף עסקי של האחים לוי, התבטא בצורה שלא משתמעת לשתי פנים
בראיון בעיתון. הוא אמר, "נמאס כבר לשמוע מהחוכמות שלו. אנחנו הצענו לו אולי
עשר פעמים להצטרף לקבוצה, אך הוא מסרב. כל מה שהוא עושה זה להזריק רעל לקבוצה
מבחוץ".
"תקשיב לי טוב, אני רוצה שתצטט כל מילה שאני אומר לך עכשיו במדויק: אין לי
כל עניין לגרום נזק, אני לא מעוניין לחזור, נקודה. אמרתי גם בשיחות פרטיות
וגם דרך אנשים שהעבירו לו את המסר. אני לא חותר תחתיו. אם הייתי רוצה, הייתי
חוזר לבית"ר, אבל אני לא. אני את שלי עשיתי.
"הגעתי למסקנה שאין ביכולתי להחזיק את הקבוצה, אז מסרתי אותה לגד זאבי, ולדעתי
עשיתי שירות טוב. מצאתי אדם שחשבתי שהוא יכול להחזיק את הקבוצה מבחינה פיננסית,
והיו בזמנו המון תוכניות פיננסיות. אף אחד לא אמר אז מילה, כולם שמחו על השיפוט
שלי. לצערי זה לא עבד. לא עזבתי את הקבוצה הזו כי לא ידעתי לנהל אותה, אלא
כי לא היו לי היכולת והכוח. גד זאבי אמר דבר אחד, והוא אמר את זה ליד ראש העיר
אולמרט: 'בית"ר ירושלים זה דדש ודדש זה בית"ר ירושלים'".
0 - למה זה התפוצץ? מה בעצם קרה?
"זה לא נוהל טוב וזה התפרק. לא הביאו כספים כמו שתוכנן, ולא הקשיבו לעצות שלי.
הרחיקו אותי מההחלטות הניהוליות. בית"ר ירושלים היא חלק ממני, חלק מהגוף שלי,
חלק מהעור שלי. הציעו לי קבוצות אחרות, אבל אמרתי שאני לא יכול כי אני רואה
את עצמי חלק מבית"ר ירושלים, ולא אחליף קבוצה לעולם. בניגוד לשחקני כדורגל,
שכן עוברים קבוצה, אני לא יכול לעשות את זה, כי אני הקרבתי, הקזתי דם בשביל
בית"ר. עיקלו לי דברים מהבית, שילמתי כספים, עברתי התקפי לב. תשפוט את האהבה
והתרומה שלי לבית"ר. יש לי שתי אהבות - קולנוע ובית"ר".
- הם רוצים שתחזור. למה אתה מאכזב אותם?
"אנשים עושים עצומות, כותבים לי, מצלצלים ומתחננים. היו אפילו איומים, הכול
כדי שאחזור. עשו משאל: מי אתה רוצה שינהל את בית"ר? 81 אחוז בחרו בי. איפה
יש דברים כאלה? רק במדינות קומוניסטיות או בדיקטטורות זכו לכזו פופולריות.
הקהל של בית"ר והאוהדים יודעים מה עשיתי, אבל אני מעדיף להיות צנוע ולא לדבר
בשבח עצמי. תשאל את האוהדים".
- אם לפי הסקרים אתה כזה פופולרי, למה לא התמודדת מול לופוליאנסקי?
"מי שהביא אותי לבית"ר ירושלים הוא יהושע מצא. אני עזרתי לו המון. הייתי חבר
מרכז ליכוד, והייתה תחרות בינו ובין רובי ריבלין. נפלתי בין הכיסאות, ומאז
החלטתי שאני לא מתעסק בפוליטיקה. היום אני חבר של שניהם. אני לא חושב שאני
יכול להתמודד עם פוליטיקה, אבל אני מביט בזה מרחוק. יש לי הרבה חברים, וזה
מפני שאני לא בפוליטיקה, שם הייתי מאבד חברים וצובר אויבים".
- ובעסקים זה לא קיים?
"בעסקים אני יודע איך להתנהג ולתת לאנשים את מה שמגיע להם וללכת בדרך הישרה.
וגם אם זה אומר לחתום חוזים מאוד חשובים על מפיות, אני תמיד עומד מאחורי המילה
שלי בסופו של דבר".
- מה קורה בינך ובין אלי אוחנה. עוד חתול שחור עבר כאן?
"לא עבר. היה איזה סיכום עם גד זאבי לגבי אלי אוחנה. לאוחנה היו חובות למס
הכנסה, ואחד התנאים שלי, כשמסרתי את הקבוצה, היה שהחובות שלו ישולמו. ברגע
שגד זאבי עזב את הקבוצה הופסק התשלום. כך יצא שאלי אוחנה נדפק מכל הסיפור הזה
כי כביכול בית"ר לא שילמו את החוב. אז הוא בא בטענות שאני הייתי צריך לעמוד
על הזכויות שלו, בעוד שאני כן עמדתי על הזכויות שלו, עשיתי כל מאמץ. עובדה
ששילמתי 400 אלף שקל קנס מנהלי, 50 אלף דולר חוב מנהלי לבנק, ו-100 אלף שקל
לבנק הפועלים שהיו ערבויות לבית"ר. גם אני יכולתי לבוא בטענות, אבל לא באתי,
כי לא היה למי. היום שמעתי שחלק גדול מהשחקנים, כולל אלי אוחנה, קיבלו כסף
מכונס הנכסים".
- ומה טיב היחסים ביניכם היום?
"שלום-שלום ולא יותר".
- נראה שאתה לא מרוצה מזה שהוא היום המאמן של בית"ר.
"למה לא? בשום פנים ואופן לא. זה לא עסקי ולא אכפת לי אם הוא או מאמן אחר יאמנו
את בית"ר. אני גיליתי אותו כמאמן ונתתי לו את כל הקרדיט. אף אחד אחר לא עשה
את זה לפניי. אני עדיין אוהב את אלי אוחנה ואני מקווה שגם זה יעבור".
- הוא עדיין כועס.
"אז הוא כועס ומתייחס אליי בקרירות. אם אוחנה יתקשר אליי או אני אליו, אני
מבטיח לך שבתוך דקה אני אצלו בבית או הפוך".
- אז אולי תצא סולחה מהכתבה.
"לא צריך סולחה כי אני לא ברוגז איתו. אני עדיין מעריך את אלי ומאמין שהוא
מעריך אותי. אחרי הכול, הבאתי אותו להיות מאמן. זה יעבור". ק
על העתיד של שטחי סטארבקס:
"יכול להיות שהשוק מפוצץ, אבל אנשים מאמינים בעסק הזה. יש לי זכיינים שמהמרים
על זה ולוקחים את הסיכון. אם הם ייכשלו, נמצא זכיינים אחרים. אני רגוע, תודה".
- מה אתה רגוע? חברת הקפה המצליחה בעולם, סטארבקס, נכשלה באותם מקומות.
"זו בעיה שלהם. אני לא יודע איך הם ניהלו את זה, וכנראה הקהל הישראלי לא אהב
אותם גם מסיבות אחרות. היה ניהול כושל ובעיות תקשורת. אני יודע רק שהושקע הרבה
מאוד כסף במקומות האלה, ואני לקחתי עליהם עכשיו אחריות"
כתבות
ני"ע
