מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, פתח בחקירה של תופעת הנחלות הלא-מוסדרות במושבים, בעיקר במישור של הפרות חוק וחוזים, וכן השתמטות ממיסים שונים בסכומים המוערכים במיליארדי שקלים. כך נודע ל"גלובס".
לתופעה יש מספר ביטויים, שהראשון בהם הוא נטישת הנחלה ועקירת בעליה אל מחוץ למושב. דבר זה עומד בסתירה לחוק ההתיישבות, בניגוד לחוזה החכירה ולכללי המינהל, ובניגוד לתקנוני המושבים עצמם.
תופעה שנייה היא "פיצול נחלה", דהיינו: חלוקת שטחי הנחלה בין מספר בני משפחה, בניגוד לעקרון ש"אין מפצלים נחלה". תופעה זו היתה אפשרית עד סוף שנות ה-80, כשפקידי רשם המקרקעין לא הקפידו ברישומים אלה, אך בכל מקרה - מדובר ברישום המנוגד לחוזי חכירת נחלות במושבים.
התופעה החמורה מכל היא התחמקות של יורשים ממכירת הנחלה במקרים של מות בעל הנחלה. אם ההורים לא קבעו "בן ממשיך" עוד בחייהם, או שאין צוואה או כאשר ההורים מורישים את הנחלה לכל ילדיהם - מכירת הנחלה מתחייבת תוך שנה מהפטירה.
מכיוון שעל-פי חוק הירושה רק אדם אחד יכול להירשם כבעל הזכויות בנחלה במושב, חייבים היורשים במקרה כזה למכור את הנחלה באחד משני אופנים: מכירה "החוצה", או מכירת חלקיהם של האחים לאח אחד.
במכירת נחלה, על המוכרים לשלם למינהל דמי הסכמה של כ-30% וכמובן חלים גם מיסי שבח ורכישה. לדוגמא, במכירת נחלה בשווי 500 אלף דולר, אמורים המינהל והאוצר לקבל תשלומים בגובה של 1.5 מיליון שקל.
על-פי ההערכות, מספר הנחלות הלא מוסדרות מגיע במושבים עד כדי 15% (מתוך 30 אלף נחלות), כאשר ההערכות הממעיטות ביותר נוקבות בשיעור של 10% נחלות לא מוסדרות. מכאן, שההשתמטות מהמיסים הללו מוערכת בכמה מיליארדי שקלים.
תופעת הנחלות הלא-מוסדרות בולטת בעיקר באיזור המרכז, במושבים ותיקים שבהם דור המייסדים הלך לעולמו, והיורשים מתחמקים מחובת הסדרת הנחלה או מכירתה.
ההתחמקות מהסדרת הנחלות ומכירתן החלה מתחילת שנות ה-90, כאשר ליורשים היו ציפיות לתמורות גבוהות מההפשרה. ההתחמקות מהסדרת הירושה מלווה לעתים גם ברישום כוזב של רשימת בעלי הנחלות, המוגשת כל שלוש שנים למינהל מקרקעי ישראל עם חידוש חוזי החכירה.
המינהל אינו מעדכן את רשימת בעלי הנחלות מול מרשם האוכלוסין ודיווחי פטירה, והוא פועל על-פי רשימות שמספקים לו ועדי המושבים, שכאמור, לעיתים הן כוזבות, על מנת להסתיר מהמינהל את אירוע הפטירה המחייב את הסדרת הנחלה על-ידי היורשים.
בדיון שהיה לאחרונה בבג"ץ בענין נחלות לא-מוסדרות, הודיע מינהל מקרקעי ישראל, כי אין לו את כוח האדם בכדי לבדוק ולאכוף את החוק והחוזים. המינהל מסתפק בכך, שאם מתגלה לו תופעה של נחלה לא מוסדרת - הוא מסרב לתת לה שירותים.
למרות ששלטונות המס מודעים לבעיה, הם לא נקטו בעבר צעדים משמעותיים לטיפול בה, וסביר שחקירת מבקר המדינה תעסוק גם בתפקודם מול ההשתמטות ממס בהיקף כה גדול.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
