בעלי קניון רחובות עתרו נגד החלטת העירייה לחייב רטרואקטיבית את החניון בארנונה

בפנייה לביהמ"ש נטען, כי העותרות לא גבו תשלום עבור שטחי החניה בקניון, ועיריית רחובות לא חייבה אותן בגין ארנונה. אולם ביוני 2002, בניגוד גמור להסכם בין הצדדים מינואר 1998, לפיו החניונים הצמודים לקניון לא יחויבו בארנונה כללית כל עוד לא ייגבה תשלום עבור החניה בהם, החליטה העירייה לחייב את החניונים בארנונה כללית ודרשה מהעותרות לשלם סכום של 11.9 מיליון שקל, תוך 30 יום.

העותרות מציינות, כי בדצמבר 2002 הסכימו לשלם לעירייה לפנים משורת הדין סך של 3.95 מיליון שקל על חשבון הארנונה בגין החניונים לשנים 2008-2002, והם הניחו כי לא יידרשו לשלם תשלומי ארנונה נוספים. אולם, לדבריהם, במאי 2003 נדרשו לשלם סכום של כ-13 מיליון שקל, בטענה כי בעקבות בדיקה שנערכה נתגלו שטחים חדשים בקניון שטרם חויבו בארנונה.

בפנייה לביהמ"ש נאמר, כי העירייה אף הטילה עיקול על כספי חברת מפעלי תחנות. העותרות הדגישו, כי העירייה חייבת להם דמי שכירות וניהול של כ-1.5 מיליון שקל בגין משרדי העירייה שבקניון. (עת"מ 1587-8/03).