ועדת חוקה חוק ומשפט דחתה היום (ג') הסתייגות של יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל איתן (ליכוד), להחלטה שנציג הוועדה יהיה חבר בוועדה הציבורית לבחירת המועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. לפיכך החליטה הוועדה לבחור את נציגה עוד לפני ראש השנה ולאפשר לכל חבר כנסת להגיש את מועמדותו.
עוד הוחלט היום לתת קדימות לעיגון הליכי בחירת היועץ המשפטי בחוק מדינה - לפי הצעת החוק הפרטית של הח"כים איתן כבל (עבודה) ודוד אזולאי (ש"ס).
הצעה זו מאמצת למעשה את כל המלצות ועדת שמגר לבחירת היועץ המשפטי.
איתן טען שקיים ניגוד עניינים בין השתתפות נציג הכנסת לבחירת היועץ המשפטי לבין סמכויות הבית לפקח על פעילותו ותפקודיו. לדבריו, קיים חשש שהביקורת על תפקוד היועץ תושפע מעמדת נציג הכנסת כלפי האיש שנבחר לתפקיד. "היא עלולה להיות סלחנית עם מדובר במועמד שלו או מחמירה אם נבחר מועמד בניגוד לדעתו", אמר.
נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס, מאיר שמגר, הפריך את החשש הזה מאחר והממשלה, ולא הוועדה הציבורית, היא הגוף הבוחר את היועץ המשפטי הראשי - התואר החדש עליו המליצה הוועדה.
שמגר אמר, כי תפקיד הוועדה בראשה עמד היה ליצור בסיס לבחירה ניטרלית ואובייקטיבית של היועץ המשפטי לפי מודל הוועדה לבחירת שופטים. לפיכך נקבע שהוועדה הציבורית תורכב מנציגים של חמישה גופים (ביהמ"ש העליון, הממשלה, הכנסת, לשכת עורכי הדין והאקדמיה) אשר כל אחד בוחר את נציגו באופן עצמאי.
לפיכך לא ייתכן שייעדר מהגוף הזה נציג ועדת החוקה השוקדת על רוב החקיקה, אמר.
איתן קיבל את הדין ונסוג בסיכום מפני דעת הרוב אבל לא הירפה מהחשש שמפירים כאן את עיקרון הפרדת הרשויות "כמו שוועדת חוץ וביטחון אינה שותפה בבחירת הרמטכ"ל או ועדת הכספים במינוי נגיד בנק ישראל", אמר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
