הותר ניכוי פחת בשל מוניטין

להלן סקירת התקנות העיקריות:

* הפחת בשל מוניטין ששולם בעדם יהיה בשיעור של 10% לשנה, ממחירם המקורי.

* ניכוי הפחת כאמור לא יותר בשל רכישת מוניטין מ"קרוב" (כהגדרתו בסעיף 105יא. לפקודה), או מתושב חוץ, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה שהרכישה היתה חיונית לצורך ייצור ההכנסה, ונעשתה בתום לב (האם ניתן להסיק מכך, לכאורה, כי רכישה שלא מקרוב ניתן לעשות שלא בתום לב?).

* נישום שזכאי לפחת נוסף (או להפחתה) בשל אותם מוניטין על פי דין אחר, יהיה זכאי לתבוע ניכוי פחת מהמוניטין - אם בכלל - בסכום מרבי שישלים את סה"כ ההוצאה השנתית הכוללת, בגין המוניטין הללו, לכדי 10% מהמחיר המקורי שלהם.

* תחילתן של התקנות האלה ביום 1.7.2003, והן יחולו על מוניטין שנרכש מאותו יום ואילך.

במאמר מוסגר נציין, כי בד בבד (מיום 1.7.2003 ואילך) פקעה זכותו של נישום המוכר מוניטין ליהנות מחישוב מועדף של "סכום אינפלציוני" (כפי שהיה מקובל עד כה בהתאם להוראות סעיף 88 לפקודת מס הכנסה). על רווח ההון הריאלי יחול מס בשיעורים המקובלים (להוציא רווח הון ממכירת מוניטין שלא שולם בעד רכישתו, הכפוף בכל מקרה למס רווח הון בשיעור שלא יעלה על 25%, אם המכירה בוצעה לאחר 31.12.2002).

התקנות מיום 24.8.2003 מהוות ללא כל ספק פריצת דרך חשובה, אך מי שסבור כי חלפה מבוכה מישראל מתבקש לתת דעתו לסוגיות המפורטות:

* האם תותר הפחתת "מוניטין" בהתאם להגדרתם הכלכלית, או בהתאם להגדרתם החשבונאית ו/או המשפטית (ושמא תותר הפחתתם רק לאחר שעמדו בכל הקריטריונים הללו)?

* מה באשר להפחתת "מוניטין שליליים" (סכומים המבטאים תמחור בחסר של הפעילות הנרכשת), ובמיוחד כאשר נרכשים בעסקה אחת מוניטין חיוביים ובעסקה אחרת מוניטין שליליים?

*. בהעדר הגדרה פיסקלית למונח "מוניטין", נראה כי לא קרוב קיצן של המחלוקות הרבות, בין הנישומים לבין רשויות המס, בדבר ההבחנה בין נכסים בלתי מוחשיים שהינם מוניטין, לבין נכסים בלתי מוחשיים אחרים, שאינם לכאורה כאלו (מאגר לקוחות, קשרי מסחר, וכיוצא באלו). יש הסבורים כי ההפרש בין המחיר הכולל ששולם, לבין שווי הנכסים המוחשיים, מהווה (בהכרח) מוניטין עסקיים.

* לכאורה, נתהוותה מעתה "הפלית מס" (שקשה למצוא לה צידוקין של ממש) בין נישום א', שרכש מוניטין עסקיים בתום לב ביום 30.6.2003, לבין נישום ב', שרכש מוניטין כאמור ביום 1.7.2003. תוצאה זו צורמת במיוחד במקרה שבו מוכר המוניטין לנישום א' ביום 30.6.2003 לא מימש כל הנאת מס חריגה בהשוואה לרעהו, שמכר את המוניטין ביום 1.7.2003 לנישום ב'.

הדעה נותנת, כי נציבות מס הכנסה אמורה למצוא לכך פתרון.

* בעידן המיסוי הפרסונלי (וגם קודם לכן) יש לצפות למקרים בהם תושבי ישראל, המקיימים פעילות עסקית במדינות חוץ, יתבעו בישראל הפחתת מוניטין - שנרכשו מחוץ לישראל בתום לב ובנסיבות עסקיות - לפי הכללים הנהוגים במדינת המקור.

השאלה הנשאלת היא, האם התקנות החדשות מיום 24.8.2003 יחולו על אותם נישומים.

* בין היתר, נקבע בתקנות מיום 24.8.2003 כי לא יראו מוניטין כנכס בר פחת לעניין סעיף 96 לפקודה. נראה כי כוונת מתקין התקנות היתה למנוע אפשרות של קיזוז רווח הון, ממימוש מוניטין מסויימים, כנגד עלות הרכישה של מוניטין אחרים, שנרכשו תוך 12 חודשים לאחר יום המכירה (או 4 חודשים לפניו).

השאלה שנשאלת היא, האם במקרים הפוכים (בהם נתהווה הפסד הון בשל "נטישת" מוניטין), ניתן יהיה להפעיל את הלכת "טלילות" (עמ"ה 27/93, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב) ולתבוע את הפחתת יתרת המוניטין כניכוי שוטף (כפי שבעניין "טלילות" הותר ניכוי שוטף בשל יתרת ניכוי ההשקעה בנכס חכור שפונה).

עינינו הרואות, כי מוקדם עדיין לברך על המוגמר, אך ניתן לשאוב עידוד מכך שנעשה צעד נוסף וחשוב בנושא של הפחתת עלות נכסים (עסקיים) בלתי מוחשיים.