בורסת הנוייר מרקט מחכה לישראליות

גודל ההצלחה של הנפקת חברת וויזקום טכנולוגיות בבורסת ה-NEUER MARKT בפרנקפורט, לפני כחודש, הפתיע את כל העוקבים אחר תהליך החיפוש שעורכות חברות ישראליות אחר שוקי הון חדשים ונוספים. וויזקום הצליחה לגייס בבורסת הנוייר מרקט סכום של כ-46 מיליון דולר - מתוכם 30 מיליון דולר שקיבלה החברה, ועוד כ-16 מיליון שקיבלו בעלי מניות שמכרו את מניותיהם בחברה במהלך ההנפקה.

בשנים האחרונות מנסות חברות ישראליות רבות, בייחוד חברות בעלות אוריינטציה היי-טקית הנמצאות בשלב הראשון לפעילותן - דהיינו, חברות בעלות טכנולוגיה מוכחת או מוצר ראשוני קיים, ומאגר לקוחות או התקשרויות - לאתר אפשרויות נוספות לגיוס הון מחוץ לוול-סטריט. עד כה נחלו חברות אלו הצלחה חלקית בלבד.

כך למשל, גל ההנפקות של חברות ישראליות בבורסת ה-AIM בלונדון, שהתרחש ב-97', נבלם במהירות, ומחירי המניות של מרבית החברות הישראליות הנסחרות בשוק זה הידרדרו משמעותית לעומת המחירים שבהם הונפקו. דוגמה נוספת היא ההנפקה הראשונה של חברה ישראלית בבורסת ה-NOUVEAU MARCHE בפאריס, בסוף 98'. גם במקרה זה הידרדר מחיר המניה משמעותית, והוא רחוק היום ממחיר ההנפקה.

בנסיבות אלה, ובהתחשב בניסיון שהצטבר עד כה בהנפקת וויזקום, אך טבעי הוא כי חברות ישראליות יפנו לשווקים החדשים למטרת גיוס כספים. שוק אירופי אחד כזה הוא בורסת ה-NEUER MARKT ("השוק החדש"), שהיא שלוחה של בורסת פרנקפורט (FRANKFURT STOCK EXCHANGE), ואשר החלה לפעול ב-97'. כאן נתמקד בנוייר מרקט ובאפשרויות הגלומות בה לגבי חברות ישראליות המעוניינות לגייס כספים.

הבורסה בפרנקפורט, וגם בורסת לונדון, נחשבות לבורסות המכובדות והטובות באירופה. בבורסה של פרנקפורט, שהיא הרביעית בגודלה בעולם, נסחרות למעלה מ-2,000 חברות, והיקף המחזור השנתי של העסקאות בה, נכון ל-98', היה כ-8,333 מיליארד מארק.

יחד עם זאת, ולמרות גודלו של שוק ההון הגרמני, מתאפיין שוק זה בשמרנות רבה, אשר הקשתה על חברות היי-טק - ובעיקר על חברות סטארט-אפ - למצוא בו אפשרויות מתאימות לגיוס הון. קושי זה, מלווה ברצון למשוך חברות היי-טק מתפתחות, היה התמריץ העיקרי להקמתה של הנוייר מרקט.

ואכן, על ידי הקמת הנוייר מרקט יצרה בורסת פרנקפורט שלוחה שלה באיכות גבוהה יותר, המבוססת על כללים מפורטים ונוקשים, מתוך תקווה לבססה על הרעיון שהנחה גם את הקמת בורסת הנאסד"ק בניו-יורק.

עד לאחרונה, היווה שוק ההון הגרמני בבואה של המצב ששרר בשוקי ההון האירופיים בכלל, בכל הנוגע ליחסו אל חברות בצמיחה שביקשו לגייס הון ראשוני מהציבור. קברניטי בורסות אירופה, שבשנים האחרונות צפו מן הצד בשגשוגן המדהים של הבורסות בארה"ב, ובמיוחד בפתרונות הרבים שאלו העניקו לחברות העתיד - חברות ההיי-טק - הגיבו באיחור-מה. שוקי ההון באירופה נוכחו, כי עד לאחרונה לא נתנו מענה לחברות בצמיחה שביקשו לגייס הון ראשוני.

לכן צפינו בשנים האחרונות בלידתן של חמש בורסות אירופיות חדשות, שמטרתן לאפשר לחברות היי-טק מתפתחות לגייס כספים. ארבע מתוך החמש מאוגדות בגוף הנקרא EURO NM, והן: הבורסה בבריסל, הנוייר מרקט בפרנקפורט, ה-NOUVEAU MARCHE בפאריס והבורסה באמסטרדם.

הבורסה החמישית היא האיסד"ק, בורסה כלל-אירופית שמרכזה בבריסל, והיא שונה מארבע אחיותיה בשל הדמיון הרב שלה לנאסד"ק בניו-יורק. במארס 99', מעט לפני הנפקת וויזקום, הונפקה באיסד"ק בהצלחה חברת תיאטראות ישראל.

הבורסות החדשות שהוקמו באירופה מתבססות במהירות, וצוברות תנופה בשורה של הנפקות שנעשו לאחרונה. נראה כי נוייר מרקט, המאגדת כעת מעל 70 חברות נסחרות, נוטלת את ההובלה וממצבת את עצמה כ"נאסד"ק של אירופה". בתוך זמן קצר הגיע נפח המסחר היומי הממוצע בנוייר מרקט למעל 60 מיליון דולר ליום (גבוה בהרבה מהממוצע היומי של הבורסה בתל-אביב בשנתיים האחרונות), והיא מהווה, ללא ספק, סיפור הצלחה.

המשמעות היא כי מעבר לאפשרות להנפיק את החברה, נהנות המניות הנסחרות מסחירות גבוהה, עובדה המאפשרת מימוש אחזקות לבעלי העניין ולרוכשי המניות. פרט מעניין (וחשוב) נוסף בגיוסי ההון שבוצעו בבורסה זו עד כה הוא גובה התמורה הממוצעת המתקבלת מגיוסי ההון. סכום הגיוס הממוצע בנוייר מרקט עומד על כ-43 מיליון דולר, גבוה בהרבה מהסכומים הממוצעים שגויסו בבורסת המתחרות באירופה.

למי מתאימה הנוייר מרקט ביותר? היא מכוונת אל חברות קטנות עד בינוניות, בעיקר חברות יזמות, אשר פניהן לשווקים חדשים - המנצלות שיטות חדשות לייצור או הפצה, או מציעות מוצר חדש או שירותים חדשים, ואשר צופות מחזור גבוה בעתיד.

על חברות המבקשות לרשום את מניותיהן למסחר בנוייר מרקט לעמוד במספר תנאי סף עיקריים, וביניהם:

א. החברה צריכה להיות קיימת לפחות שנה אחת;

ב. על החברה להנפיק מספר של מניות השווה ל-%20 לפחות מהון המניות המוקצה שלה POST CLOSING;

ג. נפח המניות המונפקות למסחר צריך להיות בערך של לפחות 10 מיליון מארק גרמני;

ד. החברה ובעלי מניותיה צריכים להתחייב, כי לא תהיה כל העברה או הקצאה של מניות החברה במשך תקופה של 6 חודשים ממועד רישום המניות למסחר (LOCK UP PERIOD).

בנוסף, מן הראוי לציין כי בניגוד להנפקות בבורסות בארה"ב, הנפקה בנוייר מרקט מחייבת את החברה לרשום למסחר את כל מניותיה המונפקות והמוקצות ערב ההנפקה, על מנת להבטיח לבעלי המניות הקיימים נגישות קלה לשוקי ההון עם סיומה של תקופת 6 החודשים האמורה. המסחר מתבצע בקומת המסחר של הנוייר מרקט או דרך מערכת המסחר האלקטרונית של בורסת פרנקפורט.

הכללים הנוקשים הקיימים בנוייר מרקט, בכל הנוגע לרישום המניות ולחובת גילוי רחבה, מחייבים את החברות לשמור על רמה גבוהה של שקיפות, ההולמת את דרישות הגילוי הבינלאומיות בתחום הפיננסי והמשפטי. דרישות כאלה תורמות לאיכות שוק גבוהה, שהיא הערובה הטובה ביותר לגיוס כסף בעלות נמוכה יותר.

המשקיעים יכולים להיות בטוחים כי חברות שמניותיהן רשומות למסחר בבורסה זו עברו "מסכת ייסורים" ארוכה, במטרה להבטיח כי למשקיעים יינתנו כל הכלים הפיננסיים על מנת לנתח את ביצועיהן של המניות. כך, בשל דרישותיו הגבוהות, המשקיעים יכולים להניח כי הנוייר מרקט יהפוך לשוק נזיל יותר עם הזמן, מה שיבטיח אפשרות סבירה למימוש מניות.

מעבר לתנאים הפורמליים, נראה כי תנאי חשוב לגיוס הון מוצלח בנוייר מרקט הוא קיומו של מחזור מכירות משמעותי, ורצוי שחלק ניכר ממנו יבוצע בגרמניה או באירופה. כך למשל, בשנת 98' עמדו הכנסותיה של וויזקום על סכום של כ-16 מיליון דולר (בסך הכול נמכרו כ-350,000 יחידות קוויקשנרי ב-18 החודשים הראשונים), כאשר מתוך מחזור זה נמכרו מוצרים בסכום של כ-2.3 מיליון דולר בגרמניה לבדה.

הפרסום הצפוי לאחר הנפקה לציבור ורישום בבורסה אירופית יעניק יתרון לחברות ישראליות בעלות נוכחות אירופית חזקה: מודעות הולכת וגוברת בקרב משקיעים וערוצי הפצה פוטנציאליים. להערכתנו, הנוייר מרקט (כמו שאר הבורסות האירופיות החדשות) מציעה הזדמנות טובה לחברות ישראליות, בייחוד לאלו שיש להן מכירות משמעותיות באירופה או לקוחות אירופיים.

הניסיון שהצטבר בגיוסי הון של חברות ישראליות בשווקים זרים מוכיח, כי בגיוסים קטנים (15-5 מיליון דולר לחברה) גדל מאוד הסיכוי לכישלון. אחת הסיבות לכך היא העובדה, כי סכומים כאלה בדרך כלל אינם מאפשרים לחברה לבצע פעולות משמעותיות לאחר ההנפקה.

בנתונים כאלה, החברה גם מתקשה לקיים רמה מקצועית גבוהה של ניהול עסקי ופיננסי, המהווה תנאי הכרחי להצלחתה של חברה ציבורית. לשם כך דרושים מנהלים ויועצים מעולים, העולים כסף רב. חברות שגייסו סכומים קטנים יחסית בהנפקה מוצאות את עצמן בתוך זמן קצר עם כמות בלתי מספקת של מזומנים, ומכאן קצרה הדרך לתהליך של הידרדרות החברה ואף לגסיסתה.

לכן, על חברות ישראליות השוקלות לצאת להנפקה ציבורית באירופה להביא בחשבון, בין היתר, את השיקולים הבאים:

* מהי הבורסה המתאימה להן ביותר, בהתחשב בשוק אליו פונה החברה ובשוני בין הכללים וההגבלות של הבורסות השונות;

* אלו חתמים מסוגלים ומוכנים לסייע לחברה למקסם את פוטנציאל ההנפקה, בהתחשב בניסיונם בשוק וביכולתם להמיר את עסקי החברה ותוצאותיה הכלכליות בהצעת השקעה אטרקטיבית, וללוות את החברה לאחר ההנפקה הראשונית;

* האם החברה אכן מוכנה להפוך לחברה ציבורית נסחרת, בהתחשב בצורך החיוני בהנהלה מנוסה ובתשתית שתעמוד בדרישות החקיקה ובסיכון של חשיפה גדולה.

אנו סבורים, כי ככל שתתבצענה יותר הנפקות מוצלחות של חברות ישראליות באירופה, יביא הדבר לכך שהמשקיעים (בעיקר האירופיים) יהססו פחות להשקיע באותן חברות ישראליות. עם הזמן - ובמידה שיצטבר ניסיון מוצלח - יגיעו לאירופה לא רק חברות שלא הצליחו להגיע לבורסות בארה"ב, אלא אף חברות אשר כיוונו מלכתחילה להגיע אליה.

מספר חברות ישראליות נמצאות כעת בעיצומם של הליכי הנפקה בבורסת הנוייר מרקט. אין ספק שהן יעקבו בדריכות אחר ביצועיה של וויזקום בחודשים הקרובים. במידה שוויזקום ושאר החברות הבאות בעקבותיה יסבו נחת למשקיעים, ייפתח בנוייר מרקט חלון גדול יותר לביצוע גיוסי הון של חברות ישראליות - צעד חשוב נוסף בדרך להנפקתן המוצלחת של חברות ישראליות נוספות בבורסות אירופה.

כותבי המאמר הם עורכי-דין במשרד פישר, בכר ושות', שייצג את וויזקום בהנפקתה באירופה