ויברטורים בבית מרקחת?

זה, לפחות, מה שאפשר ללמוד מהפעילות העסקית של טוני אטלס. אחות מוסמכת בת 59 ואם לארבעה, שהתגלגלה לייבוא של ויברטורים ומרחיבי נרתיק. נשמע קצת מוזר? זו בדיוק הנקודה: הוויברטורים של אטלס, שמיובאים מארה"ב, הם לא ה"חתולים השחורים" בצורת אברי מין גבריים בגודל בלתי אפשרי, אלא חפצים פלסטיים אסתטיים, לא במיוחד מיניים, שבמשחק אסוציאציות חופשיות אפשר להצמיד להם הרבה פונקציות. ויברטור לא יהיה אחת מהן.

"השוק שלי הוא אלה שרוצים לנסות ויברטורים, ומגיע להם, אבל לא ייכנסו לחנות סקס לקנות ויברטור פורנוגרפי, בצורת איבר מין גברי", מסבירה אטלס. "פורנוגרפיה זה לא הקטע שלי. אם זה הקטע של מישהו אחר, בסדר, אני האחרונה שתגיד למישהו מה לעשות, אבל זה לא מתאים לי, והוויברטורים שאני מייבאת מתאימים לערוץ השמרני".

גבר אפשר למצוא

אטלס עלתה לארץ ב1971 עם בעלה ושני הילדים מארה"ב. המשפחה התמקמה בהודהשרון ואטלס עבדה שנים רבות כאחות בביתספר, בטיפתחלב ואחרכך בביתחולים בשרון. דרך בעלה הפכה שותפה בחברת MPD שייבאה לארץ מיכשור רפואי מגוון.

דרכה של אטלס לשוק הוויברטורים, התחילה מחוויה אישית. ביקור אצל פיזיותרפיסטית מומחית, שהיא גם סקסולוגית, הכניס אותה לתחום הפעילות החדש. באותה עת היה בארץ רק יבואן אחד, שייבא סט של ארבעה מרחיבי נרתיק בגדלים שונים. איאפשר היה לקנות ממנו רק פריט אחד, בגודל הדרוש לחולה. אותה סקסולוגית הסתייגה מההיצע המוגבל של השוק וכבר איתרה ספק פוטנציאלי בארה"ב. אטלס הרימה את הכפפה.

כשהגיעה דרישה מרופאים ישראלים למרחיבים בגדליביניים, משחזרת אטלס, הספק בארה"ב היה חדמשמעי: "עם כל הכבוד, ישראל זה לא שוק ולא נספק מרחיבים בגודלביניים אם לא יהיה ביקוש בארה"ב, שזה השוק הגדול שלנו". בלית ברירה, התחילה לייצר בארץ, באמצעות MPD, שני גדלים נוספים. כשהרופאים רצו שיפורים במוצר, היא ייצרה גם אותם.

"אחת הסקסולוגיות שהייתי אתה בקשר התקשרה אלי יום אחד", היא נזכרת, "וסיפרה לי שבכנס בצרפת ראתה ויברטורים מאוד מיוחדים ונחמדים, אסתטיים ולא פורנוגרפיים. היא אמרה שהיא לא יכולה להמליץ עליהם למטופלות שלה אם אין אותם בארץ, והציעה שאחשוב אם כדאי לי לייבא אותם. בדקתי, ראיתי שהם באמת לא פורנוגרפיים, והחלטתי להיכנס לעסק ולקבל בלעדיות על ישראל".

כשאטלס אומרת "ויברטור פורנוגרפי", היא מתכוונת לוויברטורים שמעוצבים בצורת איבר מין גברי XXL. "רוב הוויברטורים האלה עוצבו עלידי גברים או בהשראת פנטזיות של גברים, שרוצים איברמין גדול. אישה לא צריכה את זה. הוויברטורים שלי עוצבו עלידי נשים ואז האסתטיקה יותר חשובה. הן לא צריכות גבר, גבר אפשר למצוא. הוויברטור הוא תוספת, לא תחליף, זה הקו שלי".

בומרנג, שפתון, בושם

ארבעת הוויברטורים שמייבאת אטלס, באמת לא נראים כמו ויברטורים. "בעצם, הוויברטורים הללו מיועדים לקהל אחר ומרחיבים את השוק הקיים במקום להתחרות בו. באירופה ובארה"ב הוויברטורים האלה לא נמכרים בחנויות סקס אלא בבתימרקחת או בחנויות לצעצועי מבוגרים, כמו חנויות מתנות לגבר בארץ.

"בהתחלה אמרתי את המילה ויברטור ובעלי בתיהמרקחת היו סוגרים לי את הטלפון. אבל חלק היו מוכנים לשמוע. היה לוקח לי בממוצע 45 דקות עד שעה לשכנע אותם. התחלתי לקרוא לזה 'מעשים אישיים' ואז הם לא הבינו על מה מדובר. התחלנו לקרוא להם 'מעסים אישיים', כמו בארה"ב ובאירופה. שם, ויברטור הוא כל מכשיר עיסוי שקונים לעורף או לגב.

"היום, כשאני מתקשרת ומציעה את הוויברטורים, אני יכולה להיות בטוחה ב%90 שאם קראו לי, ייקחו אותם. אני עובדת בקונסיגנציה כך שאין שום עלות על ביתהמרקחת.

"כל העסק נהיה יותר מקובל. היום יש בתימרקחת שמתקשרים אלי ושואלים מתי את באה. בהתחלה זה היה נורא מוזר. אנשים רצו לקנות, התקשרו אלי לשאול איפה אפשר לקנות, אבל המוכרים פחדו שזה יבריח אנשים. בברושורים המקוריים של היצרן יש ברקע אישה מאוד יפה, עירומה, מקופלת ככה בפוזות. אני לגרפיקאית אמרתי שאת זה אני לא רוצה. אני רוצה משהו יותר מתון ושמרני שבתיהמרקחת לא ירצו להחביא. כעת בתיהמרקחת מציבים את הוויברטורים בתצוגה מאחורי הרוקח, כי אלה מוצרים שקל מאוד לגנוב".

אטלס התחילה לשווק את הוויברטורים בפסח האחרון, אז היו לה ארבע נקודות מכירה: שני בתימרקחת ושתי חנויות ללבני נשים. היום, חצי שנה אחרי, היא עובדת עם 37 בתימרקחת וארבע חנויות לבני נשים. "לא נכנסתי לרשתות הפארמים בגלל הביורוקרטיה. בבתימרקחת פרטיים ההחלטה מתקבלת תוך דקות ולא תוך חודשים". ָ