אקדמיה לשמאות מקרקעין: קריאה לשיתוף פעולה

הקמת הפורום החדש של שמאי המקרקעין תעורר ככל הנראה ויכוח בענף, וכאן מובאת לראשונה ההנמקה והמחויבות שלוקחים עליהם מקימי הפורום, מפי היו"ר הראשון

לפני ימים ספורים התקיים כנס היסוד והאסיפה הכללית הראשונה של האקדמיה למחקר ויישום שמאות מקרקעין בישראל. האקדמיה הוקמה על ידי 11 מבכירי שמאי המקרקעין בישראל, כפורום מקצועי חדש של שמאים מומחים, המאגד בתוכו בשלב הראשון כ-70 שמאים.

מייסדי האקדמיה הינם החתום מעלה, ירמיהו אלוני, אהוד המאירי, אברהם כץ, עדי צביקל, שמואל פן (כולם שימשו בעברם כיו"ר לשכת שמאי המקרקעין בישראל) וכן לבנה אשד (שימשה מ"מ יו"ר הלשכה לשעבר), יוסי ברק, ניקי פרימו, יוסף פישלר ויצחק שפיגל.

האקדמיה למחקר ויישום שמאות מקרקעין בישראל תפעל על-פי המתכונת האמריקאית של ה-MAI, ותאגד בתוכה את בכירי השמאים בישראל, שלהם 10 שנות ניסיון לפחות, תואר אקדמאי, מחויבות לכללי אתיקה מחמירים, להשתתפות בכל ההשתלמויות והפעילויות המקצועיות של האקדמיה, ולתרומה ציבורית למקצוע שמאות המקרקעין.

מטרת האקדמיה הינה לשמור על יוקרתו של המקצוע, באמצעות עיצוב קריטריונים מתאימים ונכונים למתן שירותי ייעוץ אמיתיים באיכות גבוהה, כחלק בלתי נפרד מהמערך העסקי והפיננסי. זאת באמצעות ייזום כנסים, השתלמויות, מחקרים וקשר עם שמאים וגופים דומים בחו"ל, שיעבירו את המסר, כי שירותי הערכת שווי מקרקעין צריכים להיות מסופקים לא באמצעות דוחות שמאות בלבד, אלא גם באמצעות ייעוץ וייצוג בנוגע לפתרונות כוללים לנכסים, בראייה וחשיבה של ניתוח עסקי.

לא כל שמאי המקרקעין בישראל עובדים כיום על פי אמות המידה הבינ"ל, ועל פי החוק והתקנות הקיימים לא ניתן לכפות זאת עליהם. לכן האקדמיה מתכוונת לאמץ את התקנים וכללי האתיקה הנהוגים ב-AMI, והיא אף החלה ביצירת קשר עם ראשי הארגון האמריקאי, על מנת שהאקדמיה תשמש כארגון המסונף אליו. אימוץ התקנים והכללים המקובלים בארה"ב תאפשר גם לחברות רב לאומיות לעשות שימוש בשירותים השמאיים של חברי האקדמיה בישראל.

לאחרונה קיימת בציבור תחושה (במרבית המקרים בלתי מוצדקת), כי חל פיחות ביוקרתו של מקצוע שמאות המקרקעין בישראל. משרות מקצועי מכובד הוא הופך למעין סחורה, "מוצר מדף", אשר הלקוחות מנסים לרכוש במחיר הזול ביותר.

דוגמא לכך היא החלטת בג"ץ מ-9 בספטמבר 2003, הנוגעת לעתירה שהגישה "לשכת שמאי המקרקעין" נגד שר הבינוי והשיכון , בעניין תעריף שמאות דירות לזכאים להלוואות משרד השיכון. מן ההחלטה עולה, כי התעריף שנקבע לעניין אותה שמאות הוא נמוך בהתחשב שהתשלום מוטל על כתפי זכאי משרד השיכון.

עוד נטען, כי הסבירות של התעריף נלמדת גם מכך, שמספר השומות המתייחס לזכאים הוא רב, ובשנה החולפת עמד על 32,000 שומות. נושא זה חוזר על עצמו במערכות שונות, בהן רשויות מקומיות, מינהל מקרקעי ישראל, עריכת שומות למערכת הבנקאית, שערוכים, ליוויים פיננסיים ועוד.. ובכל הנושאים הכרוכים ב-Mass production - בחירת השמאי נקבעת על פי המחיר הנמוך ביותר, ולא על פי השירות המקצועי הטוב ביותר שניתן לקבל (ראו מאמר נפרד של ירמיהו אלוני).

גם הכנסת שירותי המחשב לאספקת נתונים, באמצעות הקשר למערכות מס שבח במשרד האוצר, עלולה לפגוע במקצוע. זאת, מכיוון שהיא מאפשרת עריכת שומות בשיטת "הסרט הנע", שתביא להקטנת עלויות באמצעות הכשרת "טכנאים", שיערכו את השומות באמצעות עבודה שגרתית של שומה מקוצרת ואספקת השירותים בתעריפים נמוכים.

אך הגברת המיכון והאוטומציה עלולה להפחית את מרכיב הכישורים האינטואטיביים של שמאי המקרקעין ולהפר את האיזונים, שמקורם בשילוב המאזן שבין פעילויות אובייקטיביות (איסוף נתונים וראיות של מכירת נכסים דומים) וסובייקטיביות (איזה הנחות להניח וכיצד לפרש את הנתונים) המובנות ומוטמעות בתוך תהליך השומה. הפרת האיזון הזה היא מקור לסיכונים. אם השומה תאבד את אמינותה, האמון במוסד השומה ייפגע ונחטיא את המטרה שלשמה נועדה שומה, קרי הגנת הצרכן והאינטרס הציבורי.

הערכה חלקית ובלתי מקצועית של נכסים טומנת בחובה סכנה להתמוטטותן של מערכות כלכליות שלמות, וזאת מכיוון שנכסים משמשים כבטחונות בחלק משמעותי מהחלטות פיננסיות. כאשר הערכות השווי אינן מבוססות, נמצאים בסכנה רוכשי דירות ובתים. אנשים העתידים לקבל גמלאות פנסיה ואשר חסכונותיהם מושקעים באמצעות קרנות, בנקים המעמידים הלוואות כנגד רכוש, ומערכות כלכליות שלמות התלויות ביציבותה של המערכת הבנקאית.

אחד התנאים היסודיים לחברות באקדמיה הינה חברות של שמאי המקרקעין בלשכת שמאי המקרקעין, שהיא הגוף המייצג את מרבית שמאי המקרקעין במדינה. אין ולא תהיה כל תחרות בין לשכת שמאי המקרקעין לבין האקדמיה. זאת לא הוקמה במטרה לייצג את השמאים בישראל ולא על מנת להתחרות בלשכה. לחברי האקדמיה אין שום שאיפות להתפלג בשלב מאוחר יותר מהלשכה. נהפוך הוא, בין מייסדי האקדמיה חברים שפעלו ופועלים במסגרת הלשכה. המטרה היא אחת ויחידה - לפעול למצוינות ואיכות המקצוע עבור כלל השמאים בישראל.

לחברי האקדמיה אין לנו כל יריבות עם לשכת שמאי המקרקעין בישראל, שכן הם חלק בלתי נפרד ממוסדותיה, וחלק מחברי האקדמיה אף נושאים תפקידים רישמיים במוסדות הלשכה, שתמשיך ותטפל בבעיות היום יום שהן כבדות משקל כשלעצמן. האקדמיה, בדומה לגופים מקבילים בחו"ל, שמה לעצמה למטרה ראשונה לסייע להעלאת קרנו של המקצוע, רענון וקביעת אמות מידה לטיפול פרטני בלקוח. הגשמה ויישום מטרות האקדמיה למחקר ויישום שמאות מקרקעין בישראל, תביא תועלת לכלל חברי לשכת המקרקעין בישראל ולכן אני קורא לשיתוף פעולה מלא בין שני הגופים.

הכותב הוא יו"ר האקדמיה למחקר ויישום שמאות המקרקעין בישראל, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין בישראל.