אנחנו על הבמה

שאני מבקש מאלי דג'יברי לתאר איך זה להיות בגיל 22 נגן הסקסופון בהרכב של פסנתרן הג'אז האגדי הרבי הנקוק הוא מתקשה להשיב. "אני כנראה אצטרך להתמודד עם השאלה הזו כל החיים. מן הסתם זו הייתה חוויה חזקה, עצומה". הוא מצטט מתוך עטיפת התקליט הראשון שלו, שיצא החודש, את ההקדשה שכנראה תהיה מעתה הניסוח שבו ישתמש לכשישאל שוב ושוב את אותה שאלה: "תודה להרבי הנקוק שנתן לי את הזדמנות חיי והיה ההשראה הגדולה ביותר שלי".

אין ספק שהשנתיים שבילה דג'יברי במסע הופעות עם הנקוק (שנחשב לאחד מאחרוני ענקי הג'אז שעדיין חיים) יחשבו עבור רבים כשיא הקריירה שלו. אבל בשביל דג'יברי, 25, תקליט הבכורה שלו "In the beginning" שיצא בחברת התקליטים הספרדית "fresh sound" מסמל את עידן ה"פוסט-הנקוק" שבו הוא מקדם ומפתח עצמו כאחד הסקספוניסטים המבטיחים בסצינת הג'אז העולמית.

דג'יברי החל את דרכו המוזיקלית כנגן מנדולינה. בגיל 10, לאחר שראה תזמורת ג'אז בהופעה, עשה הסבה לסקסופון, החל לנגן בקונסרבטוריון של יפו, עיר ילדותו. שם פגש את החצוצרן אבישי כהן שהפך לשותפו המוזיקלי. אבישי שיכנע את דג'יברי ללכת לבית הספר לאומנויות בתל-אביב, שם נפתחה במיוחד עבורם מגמת הג'אז. המעבר ל"תלמה ילין" היה צפוי ועוד לפני שהגיע לשם נחשב לכוכב. עם סוף לימודיו זכה למלגת לימודים מ- "Berkly colleg of music", ויתר על השרות הצבאי וטס ללמוד בבוסטון יחד עם אבישי כהן. גם שם נפתחה עבור השניים כיתה מיוחדת ללימוד עיבוד וקומפוזיציה, מכיוון שרמתם הייתה גבוהה. דג'יברי הספיק ללמוד ב"ברקלי" סימסטר אחד בלבד לפני שהתקבל ל- "Monk Insitut, תכנית אליה מתקבלים שישה נגנים המנגנים בהרכב שזוכה להדרכה צמודה מטובי נגני הג'אז בעולם, תחת ניהולו המוזיקלי של הבסיסט רון קרטר.

שם פגש לראשונה את הנקוק שהדריך את ההרכב במהלך סיור לימודי בדרום אמריקה. "בכל הסיור שמרתי על דיסטנס" הוא אומר, "כי התביישתי וגם כי זה נגן שלמדתי עליו עוד בבית-ספר. אחרי מספר הופעות ניגשה אלי אשתו ואמרה לי שהרבי לא מפסיק לדבר עליי. בסוף הסיור הוא ניגש אלי ואמר לי שהוא מקליט תקליט חדש בקיץ וישמח שאנגן שם. זה לא קרה. חיכיתי כל הקיץ ומאוד התאכזבתי. בדיעבד אני יודע שחברת התקליטים לא הסכימה שנגן אנונימי כמוני ינגן בתקליט של הרבי הנקוק. פתאום, בסוף הקיץ, אני מקבל טלפון מהמנהל שלו, ששואל אותי אם אני ארצה להצטרף לסיבוב ההופעות הקרוב".

? ואיך הרגשת כשסיבוב ההופעות הגיע לישראל ואנשים שילמו 200 שקל כדי לראות את הרבי הנקוק ואיתו את אלי דג'יברי?

"זו הייתה הרגשה נפלאה. תמיד הרגשתי פירגון גדול מהארץ וזכיתי להערכה. ידעתי שיש ממני ציפייה. ברור לי שאנשים באו לשמוע את הרבי הנקוק, אבל חלק מהעניין היה שאלי דג'יברי, 'אחד משלנו' מנגן איתו. כשהוא הציג אותי היה רעש גדול באולם. מרגש, במיוחד לנוכח העובדה שזו הייתה רק תחנה בדרך, ומשם המשכנו להרבה מקומות אחרים".

דג'יברי משתייך לקבוצה הולכת וגדלה של מוזיקאים ישראלים אשר הגיעו לצמרת הג'אז העולמי: "היום בניו-יורק זה מובן מאליו שאם אתה מישראל ומנגן ג'אז אז כנראה שאתה טוב.

קשה להסביר את ההצלחה הזו, אבל זה קשור לחינוך המעולה בבתי ספר לאומנויות בארץ. "תלמה ילין" היו הראשונים, אבל היום אתה יכול לראות את זה בכל הארץ. אפילו לי יש חלום לפתוח בית ספר בו ארכז בו את מגמת הג'אז". ?