סוף סוף: הסוכנות מחוץ לחוזה

באולם ביהמ"ש העליון, בפני השופטים אליהו מצא, מרים נאור ואילה פרוקצ'יה, נכחו ארבעה פרקליטים: עו"ד יהודה רוה בשם הסוכנות היהודית, עו"ד אסנת מנדל בשם המדינה, עו"ד רחל זכאי-נוימן בשם מינהל מקרקעי ישראל, ועו"ד חגי שבתאי בשם קיבוץ מגל.

השופט מצא פנה לנציג הסוכנות עו"ד רוה: "אם היית בא לבן-גוריון עם העתירה הזו, הוא היה זורק אותך מכל המדרגות". כל הסיפור כולו הוא ניסיון של הסוכנות היהודית לגזור קופון גדול ככל האפשר מהליכי הפשרת הקרקע החקלאית, תוך ניצול המעמד החוזי המיוחד שיש לה בהתיישבות.

הסוכנות אמורה לצאת מהתמונה כשהיישוב מגיע ל"ביסוס" וכבר אינו זקוק לגננת. אבל, בבלגן ההתיישבותי, מי בכלל חושב שצריך להכריז באופן מסודר "הגענו לביסוס".

הסטטוס של הסוכנות כצד לחוזה המשולש, הוא אחד הגורמים העיקריים למעמד הקנייני הרופף והבלתי מוצדק שיש לחקלאים על נחלתם, המעמד של "בר רשות" (יש פסקי דין בענין זה, שבהם מחאה עמוקה של שופטים בכירים).

הסוכנות דורשת באופן עקבי לקבל תמורה מהפשרת קרקע חקלאית, בגובה של 8% בממוצע. למה? כי היא צד לחוזה ויכולה לטרפד כל עיסקה. דרישה זו היתה אחד המקלות בגלגלי ההפשרה, ובדיעבד יש אפילו מי שמברך על כך.

לפני 4 שנים הסכים המינהל לחתום עם היישובים על חוזה חכירה דו-צדדי, בלי הסוכנות. הסוכנות עתרה מיד נגד המדינה. נפתח הליך של גישור בין הצדדים, בפני שר המשפטים לשעבר משה ניסים. דיברו על 100 אלף דונם בנגב על שם הסוכנות כנגד משיכת העתירה. דיברו על "פיצוי" חד-פעמי של 50 מיליון דולר לסוכנות מכספי ההפשרה (סכום שמכסה יפה 25 אלף נסיעות פאר של שליחי הסוכנות בתפוצות). הגישור נמשך ונסחב.

קיבוץ מגל, מצידו, הכריז שהוא כבר מבוסס ולא צריך סוכנות, ועתר לבג"ץ כדי לקבל מהמינהל חוזה דו-צדדי. הסוכנות נבהלה, ביקשה וקיבלה צו ביניים. בשבוע שעבר נערך הדיון, השופט מצא אמר מה שאמר, וצו הביניים בוטל.

"אם הצו מבוטל", אמר עו"ד רוה בשם הסוכנות, "העתירה שלנו קורסת".

"במקומך", ענה השופט מצא, "לא הייתי מגיע בכלל לעתירה הזו".

תוצאת הדיון בבג"ץ: כל קיבוץ וכל מושב יכול לנפנף את הסוכנות מהחוזה, להודיע "תודה, התבססנו", ולקבל חוזה חכירה דו-צדדי עם המינהל. אם יש טענה לחובות - בבקשה, שהסוכנות תיקח בטחונות, תרשום משכנתא ותלך להוצל"פ. שותפות בחוזה החכירה - זה אין לה.

בדיור הציבורי, עם טענות דומות, הסוכנות הצליחה הרבה יותר: היא קיבלה את הנתח העיקרי של הפרטת דירות החברה הסוכנותית-ממשלתית עמיגור, ושלשלה לכיסה 770 מיליון שקל של עניי הארץ שפדו את הדירות. זהו סידור בו זכתה הסוכנות בימי נתניהו כראש ממשלה ומאיר שטרית כשר אוצר.

אי אפשר לברוח מהמשוואה: או שלסוכנות מגיע כסף מהפשרת קרקע חקלאית, או שהסוכנות תחזיר את ה-770 מיליון של הדיור הציבורי.