חוזרים על החומר

לבנת ואולמרט דאגו גם לציין, שהקמת כיתות הלימוד תהווה מנוף להגברת התעסוקה במגזר הלא יהודי, ובכך יוקטנו ממדי האבטלה ויצומצם מספר הזכאים להבטחת הכנסה. בהצעתם הודיעו עוד, שיש להטיל את מלאכת הכנת המכרז על משרד החינוך, תוך הדגשה שההתקשרות לא תכלול מענק הקמה וכי תקצוב ההחזרים תהיה לתקופה של 25 שנה, והוא יעשה על ידי משרד האוצר מתקציב משרד החינוך.

לכאורה רעיון מצוין, הבעיה היא שמדובר כאן במיחזור של חומר ישן ולא כל כך משובח. ביוני 2001 אישר הקבינט חברתי כלכלי את הצעת ראש הממשלה, אריאל שרון, לבנות אלפי כיתות לימוד. בדצמבר 2001 הוקמה ועדת מכרזים, שפרסמה באוקטובר 2002 מכרז לבניית 1,000 כיתות לימוד באמצעות שיתוף המגזר הפרטי. מדוע דווקא שיטה זו, הסבר לכך לא ניתן. על-פי הערכת משרד החינוך עלות הפרויקט כ-500 מיליון שקל.

דו"ח מבקר המדינה שפורסם כמה חודשים אחר כך, באפריל 2003, מתח ביקורת קשה על הדרך שבה החליטו האוצר ומשרד החינוך על הפרויקט. מהדו"ח עולה, שלפני קבלת ההחלטה לא עשה משרד החינוך בדיקה של כדאיות המיזם, וזאת למרות שקיבל הנחיות ברורות לכך. עוד התברר, שרק בפברואר 2002 הגישה חברת ייעוץ פרטית לוועדת המכרזים ניתוח כלכלי ראשוני של המיזם, שכלל רק את מרכיב ההקמה, ולא כלל את עלות התחזוקה במשך שנות הזיכיון, אך עובדה זו לא הפריעה לאיש.

חברה חיצונית ששכר משרד האוצר כדי לבדוק את הפרויקט קבעה שאי אפשר להעריך את הכדאיות הכלכלית שלו, שיש ספק בדבר האפשרות להעביר חלק מהסיכונים מהממשלה ליזם הפרטי, וכי יש חשש שהשיטה תהפוך למחליפת תקציב. עוד נקבע, שלא נמצאו מסמכים המעידים שמשרדי האוצר והחינוך הציגו בפני הממשלה בעיות אלה קודם שקיבלה את ההחלטה על ביצוע הפרויקט בשיטת ה-PFI. זאת למרות שידוע, שחלוקת סיכונים מושכלת בין המדינה לזכיין היא תנאי להצלחת מיזמים משותפים.

אך לא רק זאת. משרד האוצר פרסם את המכרז והזמין קבלנים להציע הצעות. באביב 2003, ואחרי ששורה של קבלנים רכשו את מסמכי המכרז, התברר שלאוצר אין שום כוונה למצוא זוכה, וכי גם המכרז הזה נכנס להקפאה עמוקה, כמו יתר מכרזי ה-PFI וה-BOT.

בשבוע שעבר נסעה ללונדון, מולדת ה-PFI, קבוצה של 60 קבלנים מלווים בשר התשתיות, יוסף פריצקי, כדי ללמוד איך עושים פרויקטים בשיטה זו. פריצקי הודיע בתום הביקור, שממשלת ישראל מעונינת בקידום פרויקטים בשיטת ה-PFI וכי השיטה תאפשר להדביק את הפיגור בתחום התשתיות. הוא גם הצהיר שלמדינה אין זמן לתהליכים ארוכים, ולכן הוא ימליץ לקצר את תהליכי התכנון תוך אחריות ושמירה על רמתם של הפרויקטים.

אולי כדאי שבמקום לקצר תהליכים יחליטו לבנת, אולמרט ופריצקי לבדוק, לשם שינוי, גם את כדאיותו הכלכלית של הפרויקט, כפי שהמליץ במילים כה ברורות מבקר המדינה, כדי למנוע תסכול ואכזבה נוספים מהקבלנים שבעי ההבטחות ושבעי פרויקטים שאינם מתגשמים.