אובג'קשן

במקלחת ביתה בעיר הולדתה רחובות, אליה חזרה אחרי תקופת מגורים בתל-אביב, ניסתה, לפני כארבע שנים, לאה נמס קהתי, עורכת דין צעירה, לחשוב איך היא מאתרת שביל בריחה מהמקצוע המחניק. האסימון נפל מהר: היא תכתוב סדרה נוסח 'הפרקליטים'. היא חברה לעמית למקצוע, עו"ד איתי בראון, בחרה חברת הפקות, "עומר הפקות" בראשותה של ליאורה לנדאו, שסיפקה להם את התסריטאי, עמית ליאור, ויחד יצרו את הסדרה "פרנקו וספקטור".

הסדרה, שמשודרת בשידור קשת, החל מהשבוע בערבי שלישי (ולא בערבי שבת כבעבר.ר.ז), פותחת צוהר אל עולם המשפט ועריכת הדין הישראלי, דרך סיפורם של שני הגיבורים: דוד פרנקו (משה איבגי), עורך דין מחוספס ומנוסה שעוזב משרד גדול בנסיבות שערורייתיות ושוכר חדר עבודה כדי להתחיל לעבוד כעצמאי במשרד של קולגה למקצוע; ודפנה ספקטור (רונית אלקבץ) עורכת דין ואם חד-הורית מעורערת בנפשה שמנסה לחזור למקצוע לאחר משבר נפשי.

"החלטנו שאנו רוצים ללכת על וורסיה יותר עממית לסדרה", מספרת עמליה מרגולין, במאית הסדרה, "יכולנו ללכת על הגירסה המקובלת שבה כמו שנהוג בדרך כלל בסדרות בתי משפט, עורכי הדין מצליחנים, מצוחצחים, נראים טוב. בדרך כלל הם גם מייצגים את הצד המנצח. החלטנו שאנו רוצים לשבור את הז'אנר של 'הפרקליטים' כי לא רצינו להיות אמריקאים. לא שבארץ עורכי הדין הם לוזרים, אבל רצינו להראות מציאות יותר אפורה, כי אם הולכים לבתי משפט בארץ, בתל-אביב נניח, הכל שם מאוד צפוף, מאוד מזיע. יושבים באולמות הקטנים אנשים דחוסים, ובקיץ זה אפילו מסריח ולא סימפטי. רצינו לתת קצת תחושת מציאות לצופה. ההתנהלות בין השופטים לבין עורכי הדין בארץ היא מאוד לא פורמלית, החל מהערות של שופטים שמחנכים את עורכי הדין ואפילו נוזפים בהם כשהם לא באים מוכנים, ועד לדיונים שעוסקים בהוצאה לפועל, שם למעשה מכניסים אנשים לכלא כמו בסרט נע. רצינו לעסוק בעממי לכן בחרנו לא להתמקד במשרד נוצץ, אלא משרד קטן שעסוק בהישרדות".

* הבחירה בעממי ולא בנוצץ לא עלתה לכם בין היתר גם בנתוני רייטינג פחות זוהרים?

"יכול להיות, אבל רייטינג לא היה השיקול. מה שעניין אותנו זה לעשות סדרה עם עומק, אמינות שמספרת סיפורים מציאותיים, מרגשת ונוגעת בפרובלמטיקה של בתי המשפט בארץ, כאשר חוק וצדק לא תמיד הולכים ביחד.

"למשל, פרק אחד עסק באונס שנעשה בעקבות התקשרות של בחורה עם בחור באינטרנט, באתר סאדו-מאזו. שבהתכתבות ביניהם האישה לכאורה הזמינה את האונס. כשהם נפגשו היא ביקשה ממנו לעצור, והוא קיים איתה בכל זאת יחסי מין בכפייה, לטענתו כי בהתכתבות ביניהם היא אמרה לו מלכתחילה שהיא תבקש לעצור, אבל התריעה שלא יתחשב בבקשתה.

"אז מבחינת הצדק, זה מאוד מקומם שגבר, שעל פניו אונס אישה, לא מקבל את העונש המגיע לו, אבל זו המציאות. יותר מזה אני יכולה לספר לך ששחקנית מסוימת שהייתה אמורה לגלם את השופטת בפרק, סירבה לשחק את המקרה הזה, כי לטענתה היא התייעצה עם חברותיה המשפטניות שטענו כי פסק דין כמו שניתן בסדרה הוא לא צודק.

דרך אגב במקרה מאוד דומה, בית המשפט בבאר-שבע זיכה את הגבר לחלוטין. התגובות לסדרה הן טובות, יש אפילו מכורים, זה שאין רייטינג היסטרי, זה לאו דווקא בגלל הבחירה שלנו ללכת על הפחות נוצץ, כמו העובדה שהסדרה היא יותר מורכבת ולא את כולם מעניין התיחכום.

מה שכן רונית אלקבץ, שהיו לה המון ספקות וחששות עם המעבר ממסך הקולנוע למסך הטלוויזיה, מאוד מרוצה ואפילו הביעה את רצונה להשתתף בעונה הבאה, אם תהיה כזו.

לעומת דמותה של אלקבץ שהתקבעה עוד בשלב התסריט, דמותו של דוד פרנקו נתפרה מחדש על פי אופיו של משה איבגי, משזה החליט לקחת חלק בסדרה. "ממש כתבנו דיאלוגים על פי דרך דיבורו של איבגי", אומרת נמס-קהתי, יוצרת הסדרה, מי שמגדירה עצמי כאחת ש"תמיד חלמה לכתוב, אבל מצאה את עצמה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב".

טעות גורלית

* מי אשם בטעות?

"סדרות טלוויזיה כמו 'פרנקו וספקטור', 'אלי מקביל' או 'הפרקליטים' הם שאחראיות לפינטוזים שלי על עולם המשפטים. בגיל 12 התחלתי לקרוא באובססיביות את הספרים של פרי מייסון, וידעתי שאני הולכת להיות עורכת דין. בפועל, העבודה משעממת ואפורה, במיוחד לעורכי דין כמוני שעוסקים בהתדיינות אזרחית. לימודי המשפטים הם לימודים לעצלנים. כל מה שצריך זה למצוא מישהו שכותב הכל בהרצאות, ופשוט לקרוא את החומר לפני בחינה כמו רשימת מכולת. זה לימודים לעצלנים, כל יודע קרוא וכתוב יכול לעבור אותם בהצטיינות. זה לא מקרי שנפתחות מכללות תחת כל עץ רענן. היום כל מי שאומר לי שהוא הולך ללמוד משפטים, אני משגרת לו את תנחומי".

היום קהתי שוקדת בנוסף על רומן פרי עטה, למרות שהיא מודה שהיא עדיין עובדת במקצוע כי "צריך להתפרנס ממשהו".

* אם הוטעית על ידי סדרות פרקליטים, למה את ממשיכה להטעות כשיצרת את "פרנקו וספקטור"?

"תשמעי, אני מוכרת לאנשים מה שהם רוצים לקנות. אבל האת היא שהסטיגמה לפיה עורכי דין הם אנשים עשירים, הייתה נכונה לימים אחרים. פעם עורכי דין באמת היו כאלה, היות ולא היו הרבה עורכי דין. ואם הם היו נניח עוסקים בעיסקאות נדל"ן, הם היו מקבלים אחוזים, ואפילו אחוז מעסקה כזו, זה שכר מעולה. כך שאם היית עורך דין ממסדי עם קשרים נכונים אז היית עשיר, אבל במציאות של היום, כשהשוק מוצף, אתה תקבל מקסימום רבע אחוז, ואם אתה לא נולד במקום הנכון, גם אם הפכת לעורך דין, זה כבר לא אותו החלום". *