"עלותו של חוצה ישראל תהיה גבוהה מ-850 מיליון ד' לכל היותר ב-10%"

לקראת פתיחתו של חוצה ישראל במלואו הודפים יוחנן אור ועופר קוטלר את כל הביקורת, ומנפנפים במבחן התוצאה: כביש איכותי תוך עמידה בלוח זמנים

בעוד עשרה ימים ייפתח כביש חוצה ישראל לכל אורכו - ממחלף שורק בדרום (כביש 3) ועד מחלף עירון (כביש 65). 86 ק"מ, 850 מיליון דולר (עלות הקמה), ארבע שנים וחודשים. כפרויקט דגל מסיבי בהיקפו, עורר הכביש ביקורת רחבה מכל זווית: על שיטת המכרז, עליה נטען כי רשת הביטחון והערבות המדינה מרוקנים מתוכן את שיטת המימון הפרטי; על שיטת הגבייה, שנתפסה כאגרסיבית וכמובן - ביקורת עקבית על פגיעה בסביבה.

אולם, כל אלה לא מצליחים לפגוע ברמת שביעות הרצון של מנהלי הפרויקט בפועל, יוחנן אור, מנכ"ל CJV, ועופר קוטלר, סמנכ"ל עסקי, המנפנפים במבחן התוצאה - סלילית כביש איכותי תוך עמידה בלוח זמנים.

גלובס: ידוע שבפרויקטים תשתיתיים יש בדרך כלל חריגה מהתקציב. האם ידוע המחיר הסופי של הפרויקט?

אור: "כבר שיצאנו לדרך היה ברור שיחולו שינויים שהמדינה ביקשה לבצע. לדוגמא, כביש מכבית היה אמור להתחבר לכביש עם שני נתיבים, אבל מע"ץ סללה אותו עם ארבעה מסלולים, והיה צריך להרחיב את היקף הסלילה. בבת חפר נאלצנו לשקע את הכביש בניגוד לתכנון המקורי, וזאת בעקבות דרישה של תושבי בת חפר".

קוטלר: "מעבר לשינויים בעבודה היתה גם בעיה של מסירת השטחים בזמן. למשל, במחלף בקעה לא נתנו לנו להתקרב לשטח עד נובמבר 2000. לעיכובים אלה יש השפעה ישירה על עלויות ועל מחיר הפרויקט. הוראות השינויים התעוררו בעקבות צרכים ומצבים בלתי צפויים שהתגלו בשטח. חברת חוצה ישראל עשתה מאמץ אדיר לצמצם את העלויות האלה למדינה, אך חלק מהוצאות הן לא צפויות ובלתי נמנעות".

- כלומר, התכנון טעון שפור?

אור: "ההפתעות שהתגלו נבעו מצורכי ביטחון, ארכאולוגיה - דברים שקשה לחזות מראש. יחד עם זאת, היו שינויים שנבעו מצרכים שהתפתחו תוך כדי בנייה, שייתכן שחשיבה יותר עמוקה יכלה לפתור מראש".

קוטלר: "הוראות שינויים בפרויקטים מסוג BOT נחשבות לדבר חריג. הניסיון הבינלאומי מלמד, שלא מקובל לבצע יותר מחמש הוראות שינויים בפרויקט בהיקף של כביש מספר 6. בפרויקט הזה בוצעו למעלה מ-70. עלותו הסופית של הפרויקט תהיה יותר מ-850 מיליון דולר".

- בשורה התחתונה, כמה זה יעלה?

קוטלר: "רק בתחילת 2004 נדע בדיוק. הדברים הם בשלב של מו"מ מול המדינה. ההערכות הן שמדובר על תוספת של עד 10%. תוספת ההוצאות נובעת בעיקר מאיחור גדול במסירת השטח על-ידי המדינה. אנחנו, אולי בניגוד לגופים אחרים, לא יכולים להרשות לעצמנו להזיז את תאריך היעד ומועדי ביצוע כשיש עיכוב".

- כלומר, עמידה בלו"ז תעלה למדינה עשרות מיליונים?

אור: "חלק מהתוספות נובעות משינויים בהיקפי עבודה, וחלק אחר נובע מהוצאות שנובעות מעיכובים בלו"ז. דרך ארץ השקיעה המון משאבים על מנת לצמצם את הנזקים שנבעו בעיכוב במסירת השטחים".

- אי אפשר היה פשוט להזיז את היעד, ולחסוך את הכסף?

אור: "זה ההבדל בין BOT למכרז תקציבי. לבנקים, שמימנו 1.1 מיליארד דולר, אין הסכם מול המדינה. הבנקים קודם כל רוצים את הכביש מוכן בזמן".

קוטלר: "בואי נכמת את הנזק. הקנס שאנחנו נקבל על כל יום איחור בהשלמת הפרויקט הוא 200 אלף דולר. לנו, כחברה עסקית, יש אינטרס עליון לעמוד בלוחות הזמנים. לזמן שלנו יש מחיר. למדינה אין מחיר לזמן. זוהי מהות ההבדל".

- אחד המאפיינים של פרויקט BOT הוא שיתוף פעולה עם המדינה. בעבודה מול חוצה ישראל נשמעו לא פעם ביקורות הדדיות, בעיקר בדרג הביצועי.

אור: "היה פה תהליך של יצירת אמון בין חוצה ישראל לדרך ארץ. בהתחלה הבקרה של חוצה ישראל היתה הדוקה מדי, והיו עימותים כמעט בלתי פוסקים. אחרי שנבנה אמון והערכת היכולת, חוצה ישראל שחררו את עוצמת הבקרה".

קוטלר: "החלטות ביצוע שמקבלת המדינה תוך כדי עבודה, משפיעות על הניהול העסקי שלנו. אני זה משלם את הכסף. יש פה מצב לא מאוזן, שהוא הבסיס למחלוקות בנינו".

- היה להם קל לבוא בדרישות כי אתם חותמים על השיק?

אור וקוטלר: נכון.

- מצד אחד דרישות, ומצד שני הכביש ייפתח אך כבישי הרוחב לא יהיו מוכנים. מה לדעתכם הכשל של המדינה?

אור: "לפני הכל המימון. במע"ץ מתקצבים במנות, כל שנה מחדש. פה התקציב ניתן מראש במכה אחת, וזה עושה ההבדל. מע"ץ מחלקת את התקציב על עשרות פרויקטים. אם המשימה של מע"ץ היתה להשלים את כבישי הרוחב בזמן מסוים, החלוקה התקציבית היתה צריכה להיות שונה".

קוטלר: "המדינה לקחה על עצמה התחייבות והיא לא עמדה בה. כבישי הרוחב היא משימה לאומית, שבאה בראש ובראשונה לשרת את המדינה. אם כבישי הרוחב לא יהיו מוכנים בזמן, זה ישפיע על נפח התנועה. מה שהמדינה לא השקיעה מכיס א' (כביש הרוחב, ג"נ) היא תצטרך לשלם מכיס ב' (רשת בטחון, ג"נ)".

- מדוע יש הבדל ברמת האיכות בין כביש 6 לכבישים אחרים? הרי אותם קבלני משנה ומבצעים אותה העבודה.

קוטלר: "במע"ץ ישנה תפיסה, שבקרה זה בזבוז כסף. אם המדינה היתה משקיעה עבור בקרת איכות, היא היתה חוסכת לעצמה בעלות אחזקה. מעבר לכך, במכרזים של מע"ץ המחיר הוא הפרמטר הקובע מי יזכה. אנחנו שילמנו לקבלנים 20%-15% בממוצע יותר ממחיר השוק לקבלנים על העבודה ביחס למע"ץ ורשויות אחרות".

אור: "הכללים פה מאוד ברורים. קבלנים הבינו שאנחנו קפדנים, וקיבלו קנסות על סטייה מהכללים".

- לסיכום, עם כל המורכבות והביקורת - אתם סבורים ששיטת BOT מתאימה לישראל?

אור וקוטלר: "חד משמעית כן".

צרו איתנו קשר *5988