הפרטות גם ברשות הפלשתינית: מוכרת אחזקותיה בחברת הטלפונים

שר הכלכלה והתמ"ס הפלשתיני, מאהר אלמצרי, אומר ל"גלובס", כי דירקטוריון קרן ההשקעות הפלשתינית, המנהלת את נכסי הרשות, החליט אסטרטגית למכור את רוב אחזקותיו ב-79 החברות הנמצאות כרגע בבעלות מלאה או חלקית של הרשות הפלשתינית, כחלק ממהלכי הרפורמות. מו"מ מתנהל כבר עתה למכירת כמה חברות.

על-פי דו"ח שפירסמה סוכנות סטנדרט אנד פור לפני כמה חודשים, שווי השקעותיה העסקיות של הרש"פ ופעילויותיה בתחומי המסחר, מוערך ביותר מ-600 מיליון דולר, המחולקים ב-79 חברות ברחבי העולם.

בין השאר מדובר ב-35% מהבעלות על חברת הפלאפוניה הפלשתינית ג`ואל (בשווי של 37 מליון דולר); חברות תקשורת בעולם הערבי; חברות המלט, התעופה והחשמל הפלשתיניות; 15% מהבעלות על מפעל קוקה-קולה ברמאללה.

בהתייחסו להצעת הבנק העולמי, שהועלתה בוועידת המדינות התורמות לרשות הפלשתינית ברומא לפני כשבועיים, להקים קרן שתרכז את התרומות הבינלאומיות לתמיכה בתקציב הרשות, אמר אלמצרי, כי הפלשתינים תומכים ביוזמה זו.

הסיבה לכך היא, שמדינות רבות באירופה אינן יכולות לתרום כספים ישירות לתקציב הפלשתיני מטעמים חוקתיים-פנימיים, ונאלצות לתרום רק לפרויקטים של פיתוח.

הקמת הקרן בניהול הבנק העולמי תאפשר העברת כספים ממדינות אלה לאוצר הפלשתיני, באמצעות הקרן. עם זאת, האיחוד האירופי, כגוף על-מדינתי שאינו כפוף למגבלות חוקתיות אלה, משתתף בתמיכה בתקציב הרשות הפלשתינית, בסכום של 100 מיליון אירו לשנה.

בוועידה ברומא הציגו הפלשתינים בקשות לסיוע כספי ב-1.2 מליארד דולר, מהם 600 מיליון דולר כתמיכה בתקציב הרשות הפלשתינית, ועוד 600 מיליון למימון פרויקטים שונים.

לדברי אלמצרי, לקראת סוף חודש ינואר תתבהר התמונה בנוגע לסכום שיעבירו התורמות בפועל. בשנת 2003 העבירו התורמות 230 מיליון דולר למימון פרויקטים. האיחוד האירופי, כאמור, העביר 100 מיליון אירו לתמיכה בתקציב הרשות. מדינות ערב, בעיקר סעודיה, היו התומכות העיקריות בתקציב הרשות הפלשתינית, בסכום של 200 מיליון דולר, אולם חלק ניכר ממדינות ערב לא עמדו בהתחייבויות.

שר התכנון והשת"פ הבינ"ל הפלשתיני, ד"ר נביל קסיס, אומר ל"גלובס", כי בין הפרויקטים של פיתוח שהציגו הפלשתינים, נמצא פיתוח נמל עזה, שבנייתו עוכבה, וכן פתיחתו המחודשת של שדה התעופה בדהנייה. לדבריו, הפלשתינים מצפים מישראל לאפשר ביצוע פרויקטים אלה, ובנוסף להפסיק את בניית גדר ההפרדה, שלטענתו מסבה נזק כבד לכלכלה הפלשתינית.

בנוגע לתוכניות הישראליות שהוצגו ע"י שר החוץ, סילבן שלום, להקמת איזורי תעשייה משותפים לאורך קו התפר, אומר קסיס, כי שיתוף פעולה כלכלי המבוסס על אינטרסים הדדיים - הוא רצוי. אולם כרגע נמצאים הפלשתינים בעמדת נחיתות מבחינת השת"פ הכלכלי. בקשר לשת"פ התיירותי שהוצע, אומר קסיס, כי יש "לשפר את הנוסחה", מכיוון שחלק קטן בלבד מהכנסות התיירות מגיעות לפלשתינים.