אולי הפעם זה שלך?

מדובר בהשתכרות או רווח שאינם מוגדרים כהכנסה ממקור אחר, על פי פקודת מס הכנסה, אך לא בפרסים "שניתנו במסגרת אישית".

המס שינוכה במקור הינו בדרך כלל סופי, שכן בסעיף 124ב. לפקודה נכללה הוראה בדבר העדר זכאות לפטור, להנחה, לניכוי, לזיכוי או לקיזוז כלשהם (כנגד הכנסה זו), למעט פטור ספציפי שנקבע ע"י שר האוצר, ולמעט ניכוי בשל הכנת הדוחות לפקיד השומה (והטיפול בהם).

בתקנות שהותקנו לעניין זה - אשר פורסמו ביום 7.7.2003 - נקבע, בין היתר, כי יראו בשנת המס 2003 השתכרות או רווח ממקור זה כפטורים ממס, אם הסכום שהתקבל מהימור אחד, מהגרלה אחת, או מפרס אחד, פחת מסכום של 70,000 שקלים.

כן נקבע כי יראו כהגרלה אחת, כהימור אחד, או כפרס אחד גם הגרלה, הימור, או פרס ששולבו בהם כמה ניחושים, וכן כמה הגרלות או הימורים שנעשו בטופס אחד, והכל בין אם שולמו לאדם אחד או לכמה בני אדם.

יובהר, כי תשלום בשווה כסף חייב אף הוא בניכוי מס במקור (ככל שלא יחול הפטור הספציפי), בהתאם לשוויו, ולפקיד השומה ניתנה הסמכות להגדיל או להקטין את סכום השווי האמור, במקרים המתאימים.

ראוי לציין כי התקנות הללו חלות לגבי פעילות שנעשתה במסגרת חוקית בלבד (אין הדבר אומר שהכנסה מפעילות בלתי חוקית פטורה ממס), ומשלם יחיד אינו חייב לנכות מס במקור מהמקבל, אם התשלום איננו בתחום עסקו או משלח ידו של המשלם.

בנוסף לכל אלו, נקבע בתקנות כי אם עלה סכום הזכייה או הפרס על תקרת הפטור ופחת מכפל תקרת הפטור (היינו; זכייה בודדת בסכום שבין 70,001 שקלים לבין 139,999 שקלים), יראו כפטור ממס - בשנת 2003 - סכום השווה לתקרת הפטור בניכוי ההפרש בין הסכום שהתקבל לבין תקרת הפטור.

בתקנות הללו הושג מעין שיווי משקל בין כוונתו המקורית של משרד האוצר (להטיל מס בשיעור קבוע על זכיות בהימורים, הגרלות ופרסים) לבין שיקול הדעת שהופעל ע"י חברי ועדת הכספים של הכנסת, שהשכילו להבין כי לא בכל מקרה שווה השכר בצער המלך.

מאחר ששיטת המיסוי - החל משנת המס 2003 ואילך - הינה על בסיס פרסונאלי, הרי שזכיות בהימורים והגרלות של תושבי ישראל מחוץ לגבולות ישראל חייבות במס בשיעור של 25% (לגבי זכיות בישראל המס מוטל גם על תושבי חוץ), ולכאורה על הזוכה לדווח לפקיד השומה על אותן זכיות בדוח השנתי שהינו מגיש על הכנסותיו.

בדרך זו נמנעה, במידה מסוימת, הטכניקה המוכרת להלבנת הון, באמצעות "זכיות" בהגרלות והימורים בחו"ל, אך לא אלמן ישראל ויימצאו בוודאי מסלולים חלופיים גם לכך.

עלינו להעיר כי נותרו מספר נושאים בלתי ברורים, שככל הנראה אין מי שיוכל להבהירם כהלכה בשלב זה, ולהלן כמה מהם:

1. האם הוראת השעה, בעניין הפטור ממס לזכייה אחת, התפוגגה מעצמה, ביום 31.12.2003, או שמא יש לנהוג לפיה גם לאחר מכן (ביום 4.1.2004 החליטה ועדת הכספים על הארכת הפטור האמור, עד ליום 30.6.2004).

2. מהי השתכרות או רווח מפרסים "שניתנו במסגרת אישית" (פרסים שהינם פטורים ממס)?

האם הכוונה לפרשנות מצמצמת בלבד (כגון; לזוכים בפרס ישראל), או שניתן למתוח קמעה את ההגדרה, ולהחילה גם לגבי פרסים נוספים, הניתנים לעיתים על רקע של יחסי גומלין בין הנותן לבין המקבל?

מדוע יש להטיל מס על הזוכה בפרס הגדול במפעל הפיס, ולפטור ממס - דרך משל - את הזוכה בפרס היוקרתי מקרן וולף?

3. קיימת סתירה, לכאורה, בין ההוראה החוקית המפורשת, הקובעת העדר זכאות לניכוי או לקיזוז כלשהם, להכנסה מהימורים, מהגרלות או מפעילות נושאת פרסים (לפי סעיף 124ב. לפקודה), לבין עצם הגדרת בסיס המס בסעיף 2א. לפקודה (רווח או השתכרות). לדעתנו, יש בסיס מוצדק לטענה כי בהעדר "רווח" לא תהיה כלל תחולה להוראות סעיף 124ב. לפקודה.

4. סוגיה כאובה במיוחד מתייחסת למי שהפסיד בהימורים סכומי עתק תחילה, ובמועד מאוחר יותר זכה בסכומים מהותיים בהימורים או בהגרלות (וכן למי שזכה בתחילה, והפסיד במועד מאוחר יותר).

5. לכאורה, המס יוטל על סכומי הזכיות בלבד, מבלי שיותר קיזוז ההפסדים, שכן לעניין קיזוז ההפסדים הללו קיימות הוראות ספציפיות, שהינן דרקוניות ומחמירות במיוחד.

לסיום נציין, כי יש הסבורים שמשרד האוצר הרחיק לכת קמעה, שכן מדובר (בפועל) בהטלת מס בשיעור כבד למדי, ללא ניכוי הוצאות וללא קיזוז הפסדים (אליבא דעמדת נציבות מס הכנסה), וגם המוסד לביטוח לאומי לא יטמין, מן הסתם, את ידו בצלחת. *

*** הכותב הוא ממשרד רוז'נסקי, הליפי, מאירי ושות'