משרד המשפטים העביר לאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט את התקנות לתנאי השכר והתעסוקה של הסניגורים החיצוניים, המועסקים על ידי הסניגוריה הציבורית. זאת, לאחר שלשכת עוה"ד נמנעה מלהגיב על הטיוטה המוצעת. כך עולה מהודעה שמסרה הסניגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענבל רובינשטיין, לבג"ץ.
ההודעה נמסרה בתגובה לעתירת הלשכה, התוקפת את מתכונת ההתקשרות של המדינה עם הסניגורים הציבוריים, שאינם עובדי לשכת הסניגוריה.
רובינשטיין תוקפת את הלשכה בשל העתירה. היא מציינת, כי הממונה על ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, ליבנת משיח, שלחה את טיוטת התקנות ללשכה אך זו לא הגיבה. לאחר מכן נשלח מכתב ממשרד המשפטים ורק לאחר שהלשכה לא הגיבה גם על מכתב זה - הועברה הטיוטה לאישור ועדת החוק.
רובינשטיין מציינת בהודעה לבג"ץ, כי כיום מועסקים כ-700 סניגורים בסניגוריה הציבורית. 40 מהם מועסקים כסניגורים חיצוניים בהיקף משרה מלא, כאשר כל אחד מהם מטפל ב-150 תיקים פליליים.
עוד 163 סניגורים חיצוניים מועסקים במשרה חלקית. ההודעה מציינת, כי על פי התחשיב מקבל סניגור חיצוני בממוצע כ-1,600 שקל עבור תיק פלילי.
שכר זה, נטען, נמוך רק במעט מהתעריף המינימלי המומלץ של לשכת עוה"ד לשלוש ישיבות בתיק פלילי, שזהו גם מספר הישיבות הממוצע בהם מטפל סניגור חיצוני בתיק.
רובינשטיין תוקפת את טענת הלשכה, לפיה התקנות הותקנו ללא ייעוץ עמה, המתבקש על פי החוק. לדבריה, התעריפים נקבעו בתקנות לאחר שהלשכה כלל לא מצאה לנכון להגיב על טיוטת התקנות.
עם זאת מציינת ההודעה, כי שני סוגי התעריפים נקבעו בתקנות עוד במועד התקנתן המקורי בשנת 1996, בהתייעצות עם הלשכה. (בג"ץ 3634/03).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
