באמת בולדוזר

שרון מנסה ליצור רושם שהוא בשליטה, שהוא יודע מה הוא עושה, ומיד עושה את ההיפך, מוכיח חוסר שליטה, אובדן דרך

ה"הבולדוזר" - זה הכינוי שדבק באריאל שרון לכל אורך דרכו הצבאית והפוליטית. זה גם כנראה הכינוי היותר חביב עליו מתוך מגוון ההגדרות שהודבקו לו, בהיותו מסמל אדם נחרץ שיודע להחליט ולבצע, איש המעשה. במידה רבה תרמו לתדמית הזאת מבנה גופו הפיסי וצורת דיבורו הבוטה וחסרת המעצורים. אלא מה? - כשאנשים מתייחסים אל שרון כאל בולדוזר הם שוכחים, וגם הוא מעדיף שלא לזכור, כי בולדוזר הוא כלי שהורס. מבחינה זו, שרון באמת בולדוזר.

הבולדוזריות של שרון מתבטאת בעיקר בכך שגם כשהוא כבר בונה, הוא בעצם הורס. בתקופת יצחק רבין ושמעון פרס, תקופת הסכם אוסלו, הארץ שינתה את פניה. נבנו כבישים, פותחו אמצעי תחבורה שהיקנו למדינה תשתית שבלעדיה אין התפתחות וצמיחה. הבנייה הזאת התאפשרה בגלל העברת תקציבים מההתנחלויות אל הצרכים הדחופים של המדינה.

גם שרון בנה - הוא סלל כבישים, הקים שיכונים וישובים. איפה? - בשטחים, על חשבון צרכיה של המדינה. העמדת השטחים בראש סדר העדיפויות היא אחת הסיבות להאטה הכלכלית, ואנחנו עוד נרגיש את זה בצורה כואבת גם בעתיד.

עכשיו מדבר שרון על הרס היישובים, על "העתקתם". גם מדובר על כך שכל מפונה מרצועת עזה יקבל שטח כפול בנגב. המשמעות היא שעכשיו שרון מציע בעצם להרוס את מה שבנה, וגם לתת פיצוי לאלה שעבורם בנה.

כלומר, לנו זה עולה כפול. קודם כל עלות הבנייה, ועכשיו עלות ההרס והפינוי.

די מעורר רחמים לעקוב אחר התנהלותו של שרון בחודשים האחרונים. הוא נע בשטח כמו בולדוזר שאיבד את נהגו. נע לפה ולשם, לפנים ולאחור, ללא כיוון, ללא סיבה, הורס כל דבר שניקרה על דרכו, מנסה ליצור רושם שהוא בשליטה, שהוא יודע מה הוא עושה, ומיד עושה את ההיפך, מוכיח חוסר שליטה, אובדן דרך.

זה לא אני

עכשיו מבקש הבולדוזר להציג כיוון חדש, פינוי הישובים מעזה. אבל עוד אין לו תוכנית. ובכל מקרה, לפני שהוא זז הוא מבקש לקבל את הסכמתו של הנשיא בוש. אתם מבינים? - זה הבולדוזר האימתני שייסר בשוטים ראשי ממשלה קודמים על שהם כורעים ברך לפני הממשל האמריקני, האשים אותם בחוסר גאווה יהודית.

בשביל מה הוא צריך "הסכמה"? הוא ראש הממשלה או לא? אם החליט לפנות את יישובי עזה - שיפנה. יש לו צבא, יש לו משטרה, יש לו ממשלה - מה הוא צריך את בוש? התשובה: הבולדוזר משקשק. הוא לא ממש רוצה לעשות את מה שהוא אומר. הוא רוצה להרוויח זמן. הוא מקווה שהאמריקאים יסתייגו, אולי אפילו יסרבו לתת הסכמה. ואז יוכל שר צבאות ישראל להסתתר מאחורי סינרו של בוש ולמלמל: אני רוצה, אבל הם לא נותנים. זה לא אני, זה הם.