הצעת התקציב האמריקני: עלייה בסיוע הצבאי מארה"ב לישראל

נתח הסיוע לישראל בהצעת התקציב של ממשל בוש לשנת הכספים 2005, שהוגשה אתמול (ב') לקונגרס, מסתכם ב-2.58 מיליארד דולר: 2.22 מיליארד דולר כסיוע צבאי ו-360 מיליון דולר כסיוע כלכלי. לכך יש להוסיף פריטי סיוע קטנים יותר, כהקצבה לחץ, לסוכנות היהודית וכן רכישות של צבא ארה"ב מתעשיות ביטחוניות ישראליות.

בשנת הכספים 2004 תוקצבו לישראל 2.16 מיליארד דולר כסיוע צבאי ו-480 מיליון דולר כסיוע אזרחי, אך בגלל סחבת בדיוני התקציב של הקונגרס, עבר חוק סיוע החוץ ל-2004, ובו הסיוע לישראל, את המשוכה האחרונה, מליאת הסנט, רק לפני עשרה ימים, וישראל צפויה לקבל את הכסף בימים אלה, באיחור של יותר מחמישה חודשים. (שנת הכספים בארה"ב מתחילה ב-1 באוקטובר).

העליה בסיוע הצבאי בתקציב 2005, ולעומתו הירידה בסיוע הכלכלי, נובעות מנוסחה להסדרת הסיוע לישראל שגיבש הממשל האמריקני במחצית השניה של שנות ה-90 ביזמת שר האוצר דאז, יעקב נאמן, ומנכ"ל משרד האוצר לשעבר, אוהד מראני, במטרה לצמצם בהדרגה את הסיוע האזרחי.

לפי הנוסחה, מופחת הסיוע האזרחי ב-120 מיליון דולר בשנה, עד לביטולו, בשנת הכספים 2008. במקביל, מוגדל הסיוע הצבאי ב-60 מיליון דולר בשנה, עד לתקרה בגובה 2.4 מיליארד דולר, החל ב-2008.

ההנחה ביסוד הנוסחה היתה, שתלך ותפחת היענות המחוקקים האמריקניים למתן סיוע כלכלי למדינה בעלת כלכלה מפותחת כישראל. לעומת זאת, בשני בתי הקונגרס יש הסכמה כמעט מלאה, משני צידי המתרס הפוליטי, שמתן סיוע צבאי לישראל משרת גם את האינטרסים הלאומיים של ארה"ב. הסכמה זו מגובה גם בעובדה שכ-75% מכספי הסיוע הצבאי חייבים להיות מוצאים בארה"ב. המשמעות היא שהמיליארדים שמנותבים מכספי הסיוע לבואינג, ללוקהיד מרטין או לתעשיות ביטחוניות אחרות יוצרים אלפי מקומות עבודה במחוזות הבחירה של מחוקקים רבים.

כמדי שנה מזה שנים רבות, ובנפרד מהסיוע הצבאי, כלולים בהצעת התקציב ל-2005 גם 90 מיליון דולר לפרוייקט החץ, 65 מיליון דולר למאמץ הנמשך לשיפור החץ (ASIP) ו-25 מיליון דולר לייצור החץ (במיזם משותף לתע"א ובואינג). על פי תקדימים, צפוי הקונגרס להעלות משמעותית את ההקצבה לייצור. בשנת הכספים 2004 הועלתה הקצבה זו ל-80 מיליון דולר. בסך הכל, חבילת הסיוע לחץ אשתקד היתה 144.8 מיליון דולר, כפליים ממה שביקש הממשל בהצעתו והערכת גורמים ישראלים בכירים היא, שבסוף תהליך האישור בקונגרס תקבל ישראל השנה סכום דומה.

נוסף לסיוע הצבאי והכלכלי, כלול בהצעת התקציב ל-2005 גם סיוע בסך 50 מיליון דולר לקליטת עליה מאתיופיה וממדינות חבר העמים, שינותב באמצעות הסוכנות היהודית.

שגריר ישראל בארה"ב, דני איילון, אמר אמש לגלובס: "הסיוע לישראל משמש ביטוי מוחשי למחויבות ארה"ב לביטחונה של ישראל ולשמירה על יתרונה האיכותי".

לפי הצעת הממשל, תקבל מצרים ב-2005 1.3 מיליארד דולר כסיוע צבאי ו-535 מיליון דולר כסיוע כלכלי. מצרים מקבלת מסורתית את חבילת הסיוע השניה בגודלה, אחרי ישראל, בתקציב סיוע החוץ, כגמול על הסכמתה לחתום על הסכמי קמפ דיוויד, וגם מהסיוע הכלכלי שניתן לה מקוצץ מדי שנה סכום קבוע, עד לביטולו. ירדן תקבל 206 מיליון דולר כסיוע צבאי ו-250 מיליון דולר כסיוע אזרחי.

הסיוע לפלשתינים, כמדי שנה, יהיה 75 מיליון דולר, אך, כרגיל, הוא לא יינתן ישירות לרשות הפלשתינית אלא לארגונים לא ממשלתיים (NGO) לביצוע פרוייקטים ספציפיים לשיקום תשתיות ולשיפור איכות המחיה של התושבים.