וואו, זה ממש מהיר

התחזית המקובלת הייתה ששוק האינטרנט המהיר ימשיך להציג צמיחה נאה גם ב-2003, ויגדל בכ-85% ל-390 אלף מנויים. כבר במהלך השנה התברר שההפתעה עומדת להיות גדולה, אך עם סיכום המספרים של אשתקד, הסתבר ששוק האינטרנט המהיר שוב הפתיע, ובגדול: מספר המנויים יותר משילש את עצמו, כשגדל בלא פחות מ-430 אלף מנויים חדשים ל-640 אלף, יותר מפי 2 מהגידול ב-2002. שיעור החדירה ביחס למשקי בית, על פי נתוני משרד התקשורת, כבר מגיע לכ-30%, לעומת 11% בתחילת 2003, נתון שהופך את ישראל לאחת המדינות בהן ריכוז מנויי הפס הרחב ביחס למשקי הבית הוא הצפוף ביותר בעולם.

את הסיבות לצמיחה המרשימה הזאת צריך לחפש בכמה מקומות ובכמה ממדים, אך באופן כללי ניתן לומר שהיא נובעת ממחירים אטרקטיביים, מאמצי שיווק של חברות תשתית מתחרות (בזק והכבלים) והתחרות בין ספקי האינטרנט השונים. כל העובדות האלה הביאו להוספת מנויים חדשים לאינטרנט המהיר, שחלקם כלל לא היו מנויים קודם לאינטרנט, אולם רובם היגרו מאינטרנט בחיוג לאינטרנט המהיר. חברת הייעוץ TASC מעריכה שכ-60% מהמנויים לאינטרנט בישראל מחוברים בפס רחב, נתון נוסף שמעמיד את ישראל בין המדינות המתקדמות בתחום.

"הגירה" היא מונח עדין לקניבליזציה שמבצע האינטרנט המהיר באינטרנט בחיוג, כאשר מרבית המנויים שמצטרפים לשירות מפסיקים למעשה לשלם לחברות ה-ISP על שירות האינטרנט בחיוג, וזאת אחת הסיבות המרכזיות שההכנסות והרווחים לא גדלים בהתאם לקצב הגידול המהיר במספר המנויים. למעשה, אצל חלק מחבורת ה-ISP האינטרנט המהיר מסב הפסדים, ואצל אחרות הוא לכל היותר מכסה את עצמו.

גורמים בשוק מעריכים שאחד המנועים העיקריים הדוחפים למחירים הנמוכים בנושא הפס הרחב בישראל, הוא שעדיין יש לא מעט מנויים בחיוג, שהחברות מעונינות לגרום להם "להגר" לפס הרחב, כאשר התחרות על אותם מנויים דוחפת את המחירים למטה. אילן שחורי, שותף ומנהל תחום הטלקום והמדיה ב-TASC, אומר שחשוב להבין שהמעבר לאינטרנט המהיר יוצר צומת החלטה חדשה בקרב הלקוחות, ולכן ניתן לזהות מעבר מספק אחד לשני.

"בנקודה הזאת מתמקדים מאמצי השיווק של נטוויז`ן ואינטרנט זהב, שתי הספקיות המובילות בעידן האינטרנט בחיוג, שהקדישו את מרבית מאמציהן השנה להפוך את לקוחותיהן בחיוג לפס רחב. השנה, להבדיל מ-2002, הן גם הצליחו באופן יחסי", מוסיף שחורי.

2. התחזיות הן שבתחום זה צפוי שינוי גדול לקראת המחצית השנייה של השנה, שינוי מבורך לחברות ה-ISP, אבל הרבה פחות לצרכנים. הכוונה היא לעליית מחירים הדרגתית, שתנבע מכך שהרוב המוחלט של מנויי החיוג יהגרו לאינטרנט בפס רחב, כך שהמלחמה על גיוס לקוחות חדשים כמעט ותסתיים והדגש יעבור לשימור לקוחות. בשלב כזה, על פי ניסיון העבר, קל הרבה יותר להתחיל ולגבות מחירים גבוהים יותר, כשהדגש יושם על ערכים מוספים של ספקיות האינטרנט, מעבר לרוחב הפס המתקבל.

ברשות להגבלים עסקיים מודעים להערכה שצופה העלאת מחירים בשוק, והממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, מתכוון לפקח ולדאוג שהשוק לא יאבד את העוקץ התחרותי שלו. "מה שיקרה שם יכול להיות דומה למה שמתרחש היום בתחום העמלות של הבנקים. המתחרים יבינו שהתחרות פוחתת וניתן להעלות את המחיר, שמקביל לעמלות בבנקים, מבלי שהלקוח יחליף אותם. צריך לדאוג שתישאר לצרכנים האופציה להשתמש באינטרנט בחיוג במחיר זול יחסית", אומר שטרום.

המחיר הזול יחסית של החיבור לאינטרנט המהיר היה אחד המנועים המרכזיים לצמיחה המהירה של התחום. בתחילת הדרך שילמו הגולשים כ-400 שקל לחודש, כך שברור שההגירה אליו הייתה רק של מעטים בעלי יכולת. בהמשך המחיר הממוצע ל-200 שקל, מחיר שכלל גם את התשתית (כבלים או בזק) וגם את ספק האינטרנט, כשניתן היה אף למצוא מבצעים זולים יותר מ-100 שקל. בתחילת 2003 מלחמת המחירים הביאה גם לירידה דרסטית ברוחבי הפס שמסופק לצרכנים, כשספקיות האינטרנט שיווקו שירותים ברוחב שקטן אפילו מחצי מגה בייט, כך שבפועל הפס הרחב לא היה ממש רחב.

החשש בשוק היה שאספקת הפס הצר תגרום לאכזבה של הצרכנים ולפגיעה בצמיחה של השירות. לקראת המחצית השנייה של 2003 השוק הפך לרציונאלי יותר, כשהחבילה הפופולרית ביותר המשווקת היום היא של 750 מגה בייט, כך שמרבית המתחברים נהנים מחיבור לפס רחב אמיתי במחירים נוחים.

3. עוד זרז מרכזי לצמיחה של שוק האינטרנט המהיר הוא העובדה שהוא נדחף על ידי ספקיות התשתית, הכבלים ובזק, שהתחרו בינן לבין עצמן, במקביל לתחרות בין ספקיות האינטרנט. התחרות הכפולה הובילה למתקפה פרסומית, שהגדילה מאוד את המודעות לשירות האינטרנט המהיר וזירזה את החיבור. בתחילת הדרך היה מי שחששו מכך שהצרכן ייאלץ לפנות לשני גופים, ספק תשתית, וספק אינטרנט כדי להתחבר לפס הרחב והדבר יפגע בחדירה. הפעילות הנכונה של ספקיות התשתית, ששילבו את הקישור ל-ISP בצורה חלקה ושקופה עבור הלקוח, הקטינה למינימום את הסיבוך בחיבור ומנעה פגיעה בחדירה.

למרות שהקפיצה בשימוש בפס הרחב עדיין לא התבטאה במלואה בהכנסות, ניתן להבחין בקפיצה גדולה בתחום זה. אם ב-2001 ההכנסות הסתכמו רק ב-23 מיליון שקל, ב-2003 הן הסתכמו, על פי הערכה של מנכ"ל חברת הייעוץ פורסייט, שלי תשובה, ב-425 מיליון שקל, ובשנה הנוכחית הן יגיעו ל-691 מיליון שקל. ב-2007 צפויות ההכנסות לחצות את קו המיליארד שקל.

ההכנסות של חברות הכבלים משירותי האינטרנט המהיר רק מתחילות לצמוח. ב-2003 ההכנסות של הכבלים מהאינטרנט המהיר עמדו על 5%-7%, מסך הכנסות של כ-2 מיליארד שקל, כלומר 100-140 מיליון שקל. ההכנסות הללו עומדות לקפוץ השנה לכ-220 מיליון שקל, יותר מ-10% מסך ההכנסות.

ובענייני תחזיות: בתחילת 2003 אף אחד לא צפה את עוצמת הצלחת הפס הרחב בישראל, ולכן גם את התחזיות לשנים הבאות יש לקחת בעירבון מוגבל. התחזית של פורסייט מצביעה על כך שהשוק עומד לגדול השנה בעוד 62.5%, כשמספר המנויים יקפוץ ל-691 אלף בסך הכל. ב-TASC מעט זהירים יותר ומדברים על צמיחה של 200 אלף מנויים השנה, כ-47%. שחורי מעריך שבזק תמשיך להיות התשתית המועדפת ותהיה אחראית על 60% מהחיבורים החדשים, בעוד שחברות הכבלים יחברו את היתר.

4. שוק האינטרנט המהיר בישראל מאופיין בדומיננטיות של החיבורים על בסיס טכנולוגיית ה-ADSL, שמהווים כ-67% מסך החיבורים, לעומת 33% באמצעות הכבלים. נתון זה הפוך ביחס לארה"ב, שם הכבלים מחברים את מרבית מנויי הפס הרחב. תופעה זו מדגישה שהתחרות בין שתי הפלטפורמות כמעט ולא מתבססת על יתרונות טכנולוגיים, וההבדל המרכזי בשיעורי החדירה בישראל נובע מכך שבזק היו ראשונים להציע את השירות, בעוד שהאישור לכבלים התעכב במשרד התקשורת.

שחורי מעריך גם שהמשך הגידול יוזן בחלקו על ידי השקת חבילות שיתומחרו על בסיס כמות השימוש ולא על פי רוחב הפס. בנוסף צופה שחורי עלייה בפופולריות של תכנים שמיועדים לפס הרחב, אשר יהוו מקור הכנסה נוסף.

בזק מבקשת להיות שחקן דומיננטי באספקת תכנים על הפס הרחב, אולם הבעייתיות שלה, שנובעת מהיותה השחקן הדומיננטי ביותר בשוק התקשורת, גורמת לכך שהגורמים הרגולטוריים מצרים את צעדיה בתחום: "בזק פועלת כבר יותר משנתיים להשיג אישור מעין זה, כשבפועל חברות הכבלים, יחד עם קווי זהב, יצאו כבר בנובמבר האחרון, עם פורטל בפס רחב", אומר שחורי.

התפתחות האפליקציות הדורשות פס רחב היא איטית למדי, ולא עומדת בתחזיות. לעת עתה הציבור מוכן לעבור לפס רחב ולהמשיך להשתמש באפליקציות פס צר קלאסיות כמו מייל ואתרי אינטרנט בעלי תוכן לא כבד. הדואר האלקטרוני היה ונשאר ה-Killer Application של עולם האינטרנט, ובהנחה שהוא לא עמוס בתמונות או וידאו, הוא לא דורש כלל פס רחב. השינוי צפוי כאמור להתרחש בקרוב, כשנראה יותר תכני פס רחב באינטרנט.

מבחינת ספקי השירות, בזק בינלאומי הייתה המובילה של השוק, והיא עדיין כזאת, למרות שנתח השוק שלה הצטמצם מעט. בזק בינלאומי הייתה הראשונה לזהות את הפוטנציאל הגלום בשירות ואת החשיבות בראשוניות בו, כשבנוסף עמדו לרשותה האמצעים הכספיים לתמוך בחדירה יקרה. בתחילת השנה נתח השוק שלה עמד על כ-40%, והיום, על פי ההערכות, הנתח ירד ל-33%.

הסיבה לירידה בנתח השוק של בזק בינלאומי היא ההתעוררות של המתחרים, שהשקיעו השנה יותר מאי פעם בניסיון להעביר את לקוחות החיוג שלהם לאינטרנט מהיר ולגייס מנויים לשירות מחברות אחרות. עדיין קשה מאוד לאיים על הדומיננטיות של בזק בינלאומי בתחום, למרות שארבע הספקיות הגדולות האחרות - נטוויז`ן, ברק, אינטרנט זהב וקווי זהב - דולקות אחריה.

עוד תופעה מעניינת היא שיתוף פעולה בין קבוצות התקשורת השונות, בזק מחד והכבלים מנגד. למרות הניסיונות של הרגולטורים השונים להטיל הפרדה מבנית על קבוצת בזק, ניתן לראות בבירור את החיבור בין בזק בינלאומי לבזק האם. על פי נתוני סקר TGI מדצמבר 2003, לבזק בינלאומי נתח שוק של 36% ב-ADSL, בעוד שבכבלים נתח השוק שלה עומד על 12% בלבד. מן העבר השני על פי TGI, 22%ממנויי האינטרנט בכבלים מחוברים באמצעות קווי זהב, בעוד שנתח השוק של החברה ב-ADSL מגיע רק ל-10%. כל יתר החברות מחלקות באופן דומה למדי את הלקוחות שלהן בין תשתית בזק לכבלים, עם העדפה מסוימת לכבלים, שנובעת מהדומיננטיות של בזק בינלאומי ב-ADSL.