מידת היעילות מול מידת הצדק

העליון מנחה את בתי הדין למשמעת בלשכת עורכי הדין לשנות את הפרקטיקה הנוהגת בהתייחס לדיון בפני הרכב חסר. "ראוי שבטרם יכריע את בית הדין להמשיך בהרכב חסר הוא ישמע, ביוזמתו, מה בפי הצדדים בעניין זה"

שופטי ביהמ"ש העליון ביטלו פס"ד של בתי הדין למשמעת (המחוזי והארצי) של לשכת עורכי הדין, שהרשיעו עו"ד בהרכב חסר של בית הדין. פסק דינם של שופטי בית המשפט העליון מתווה מחדש את הפרקטיקה הראויה מקום בו "נבצר" מאחד מחברי בית הדין המשמעתי להשתתף בדיון.

סעיף 18 לחוק לשכת עורכי הדין קובע שדיון משמעתי יידון בפני שלושה חברי בית דין. סעיף קטן (ד) דן בסוגיית ההרכב החסר, וזו לשונו - "נבצר מחבר בית דין משמעתי, זולת אב בית דין, להשתתף בדיון, יתקיים הדיון, על אף האמור בס"ק (א), לפני שני חברי בית הדין הנותרים, אלא אם החליט אב בית הדין על דחיית הדיון; הוראה זו תחול אף אם התחיל הדיון לפני שלושה ונבצר מאחד החברים שאינו אב בית הדין להמשיך בו".

במקרה הנדון, לאחר שמיעת עדי התביעה בהליך המשמעתי שנוהל כנגד המערער, התפטר אחד מחברי בית הדין מתפקידו כדיין. אב בית הדין החליט להמשיך בדיון, בהישען על הוראת "הנבצרות" שבס"ק 18(ד), וזאת מבלי שהמערער מחה.

בעבר דנה הפסיקה בהוראת "הנבצרות" (על"ע 11/86, פ"ד מ"א(4), 99; על"ע 18/84, פ"ד מ"ד(1), 353; על"ע 1303/90, פ"ד מ"ה(3), 661). שני תנאים נחוצים להכשרת דיון משמעתי בהרכב חסר - ש"נבצר" מחבר בית דין להשתתף בדיון, ושהמקרה נכנס לגדרו של היוצא מן הכלל.

השופטת מרים נאור, שכתבה את פסק הדין (בהסכמת חבריה להרכב) נכונה היתה לצאת מן ההנחה כי התנאי הראשון, הוא תנאי "הנבצרות", התקיים במקרה הנדון (על אף שסיבת היבצרות לא פורטה). יחד עם זאת, נקודת המוצא של בתי הדין, לפיה די בהתקיים תנאי "היבצרות" בכדי לקיים דיון בהרכב חסר, לא היתה מקובלת על השופטים.

התנאי השני מצריך את קיומו של צידוק לקיום הדיון בהרכב חסר. על אב בית הדין להעמיד זה מול זה את השיקולים התומכים דיון בהרכב חסר למול הנימוקים השוללים זאת. בעניין הנדון לא היתה מניעה לקיים את הדיון בפני הרכב מלא.

"הפרקטיקה עליה שמענו מבא כוח המשיב לפיה בהיעדר מחאה ממשיכים בהרכב חסר, איננה, לדעתי, פרקטיקה ראויה", כתבה השופטת נאור. "ראוי שהפרקטיקה תהיה הפוכה - ראוי שבטרם יכריע את בית הדין להמשיך בהרכב חסר הוא ישמע, ביוזמתו, מה בפי הצדדים בעניין זה (בין בכתב ובין בעל פה). רק כך יוכל להפעיל נכונה את שיקול הדעת שעליו להפעיל".

השופט יעקב טירקל הוסיף, "שבנסיבות הפרשה שלפנינו הכריעה מידת היעילות את מידת הצדק. לדעתי, כך לא ייעשה". *

(על"ע 214/03 עו"ד עטרי נ. לשכת עורכי הדין, פס"ד מיום 2.2.04. השופטים יעקב טירקל, מרים נאור וסלים ג'ובראן)