דרכים להערכת שווי חברות

סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה נקבעת על פי זהות בעלי הדין. כל בעלי דין שיש קירבה משפחתית ביניהם, ונפל ביניהם סכסוך, לא תהא בפניהם ברירה אלא להתדיין בפני בית המשפט לענייני משפחה. כך לא רק בסכסוכים משפחתיים שבתחום דיני המשפחה, אלא בכל נושא אפשרי שהוא.

וכך מצאנו פסק דין של השופט יהושע גייפמן עוסק בענייני הערכת שווי חברות, וכדרכו של שופט זה, הוא סוקר את הפסיקה בתחום זה ואף מתייחס למשקלן של עדויות מומחים, הן לתחום זה והן בכל תחום שהוא, הכל בתמ"ש 8150/96, המבקשת: חנה ב. (עו"ד אלינור ליבוביץ) כנגד המשיב נחום ב. (עו"ד יעקב סידי ושמואל בר יוסף) ונפסק בו ביום 15.12.98.

הצדדים הסכימו להתגרש בהסכם. נקבע בו שמניות הבעל בחברת "להבות" הן נכס משותף של שני בני הזוג והנכס יחולק באופן שהאשה תקבל %50 מהשווי הכספי שלו. עוד נקבע בהסדר, שבמסגרת איזון כלל הנכסים יועברו זכויות הבעל בדירה בחולון ע"ש האשה, ולכך יינתן ביטוי בתחשיב הכולל.

בית המשפט מינה רואה חשבון לצורך הערכת שווי מניות המשיב בחברה. לפי חוות דעת של רואה החשבון, שניתנה ב-26.5.97 שווי החברה הוערך בסך 1.9 מיליון שקל ליום 31.12.95. מספר ימים לאחר מכן נמכרה הפעילות העסקית של החברה ב-3.25 מיליון דולר. כלומר ב-10 מיליון שקל יותר מהשווי שהוערך ע"י רואה החשבון שמונה מטעם בית המשפט. למשיב %20 מהמניות בחברה.

החברה היתה בעלת זיכיון לפעול כמפיץ מטעם תאגידי הקיבוץ. תאגידי הקיבוץ ביקשו להתמזג עם קבוצת אלקו, ואלקו לא הסכימה למיזוג ללא שליטה על מערך השיווק.

החברה היתה אבן-נגף בתהליך המיזוג בין תאגידי הקיבוץ וקבוצת אלקו. בנסיבות אלה התמורה שנתקבלה בגין מכירת הפעילות העסקית של החברה שיקפה שיקולים כלכליים יחודיים אחרים.

המבקשת עתרה לפסול את חוות הדעת של רו"ח, שמונה ע"י בית המשפט, ולקבוע ששווי החברה לצורך תחשיב הכספים להם זכאית האשה, הינו 3.25 מיליון דולר כפי שנקבע בהסכם המכר מיוני 97'.

קיימות מספר שיטות אנליטיות להערכת שווי כלכלי של חברה.

א. שיטת היוון תזרימי מזומן (DCF): שיטה זו מבוססת על ניתוח פעילות החברה כ"עסק חי" ועיקרה היוון תזרימי מזומנים או הערכת יכולת נכסי החברה לייצר זרם הכנסות לבעלים.

בחברות בהן המימון מהווה חלק אינטגרלי מהפעילות, שיטת ההערכה היא "היוון תזרימי מזומנים ממונפים". הבסיס להערכה הינו אומדן יכולת החברה ליצור זרמי מזומנים ולהגדיל רווחיות בעתיד. זרמים אלה מהוונים בשיעורי היוון מתאימים הנותנים תחום ערכים סביר לחברה. ניתוח זה מתבסס על פעילות החברה והערכות לעתיד.

ב. שיטת הרווח המייצג (מכפיל): הערכת השווי על פי גישה זו נקבעת על ידי הגדרת הרווח המייצג של החברה והכפלתו במכפיל החברה, שנקבע ע"י מכפילים מקובלים בענף. השיטה מתבססת על הערכת פוטנציאל הרווח הרב שנתי הממוצע הטמון בחברה כפי שעולה ממודל תוצאתי מייצג שלה. הערכת המודל התוצאתי המייצג מבוססת על תוצאות פעילות החברה בעבר בלבד.

שיטה זו של השוואה לחברות דומות הולכת ותופסת מקום נכבד בישראל, בעיקר נוכח הגידול במספר החברות הנסחרות בבורסה. השוואה לחברות דומות צריכה להיעשות תוך מתן דגש על בחירה של חברות בעלות מאפיינים עיקריים, שדומים לאלו של החברה המוערכת.

לעניין בחירת שיטת תחשיב ע"י מומחה, פסק השופט שמגר בע"א 323/85 מדינת ישראל נ' מזרחי פ"ד לט(4) 185, 191:

"הצגתה של דרך חישוב חילופית לא די בה כדי לערער כוחה וסבירותה של עדות מומחה".

רואה החשבון שמונה ע"י בית המשפט מכוח הסכם הגירושין במקרה זה לא היה בורר. בהסכם לא הוקנתה לרואה החשבון סמכות להטיל חיובים כספיים. בהסכם לא הוקנתה סמכות לרואה החשבון לגבות ראיות ולנהל דיון בעל אופי שיפוטי. פועל יוצא מכך, שהצדדים לא הקנו לרואה החשבון שמונה מעמד של בורר. (ע"א 821/88 לוי נ' אבו חמיד פ"ד מד(2) 771, 776. רע"א 300/89 ולקו נ' חברה לפיתוח פ"ד מה(4) 497, 519. ע"א 311/84 הטכניון נ' ההסתדרות פ"ד לט(2) 162, 165).

בני הזוג לא הסכימו שפסיקת רואה החשבון תהיה סופית ומחייבת. רואה החשבון גם לא קיים שמיעה שיפוטית. (ע"א 609/93 מרום נ' רשות התעופה פ"ד מח(5) 381, 390. ע"א 241/81 שמן תעשיות בע"מ נ' תבלין פ"ד לט(1) 561).

ההוראה בהסכם הגירושין, מכוחה מונה רואה חשבון - מומחה, הסמיכה את בית המשפט למנות שמאי ולא בורר או מעין בורר. בהוראת סעיף 7 להסכם הגירושין לא נקבע דבר לעניין סופיות חוות הדעת של המעריך.

בע"א 402/85 מרקוביץ נ' עיריית ראשון לציון פ"ד מא(1) 133, 139 פסק השופט שמגר:

"משמונה מומחה מטעם בית המשפט, הרי בית המשפט הוא המחליט, אילו מסקנות יש להסיק מחוות דעתו של המומחה". (ע"א 680/87 המגן נ' אליהו פ"ד מו(4) 154, 160).

עוד הוסיף השופט בך בע"א 821/88 לוי נ' אבו חמוד פ"ד מד(2) 771:

"אפילו בעניין עדים מומחים בנושאים רגילים.. אין בית המשפט צריך לכבול את שיקול דעתו באופן אבסולוטי, ולהתחייב מראש לאמץ את חוות דעת המומחה, תהא אשר תהא, ואין נפקא מינה לעניין זה, אם הצדדים הביעו הסכמתם לכך". (ראה: ע"א 293/88 ניימן בע"מ נ' רבי (לא פורסם). ע"א 1937/90 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה נ' נהאי תקדין-עליון 94(4) 471).

נימוק נוסף לפסילה הובא בפסק דינו של השופט קדמי בע"א 1510/94 מינהל מקרקעי ישראל נ' פרחאת (דינים עליון מג(1) 5):- "ערכאת הערעור אינה מתערבת בכגון דא, אלא אם כן ניתן להצביע על חוסר סבירות קיצוני בהערכת חוות הדעת או על טעויות ברורות על פני הדברים, המשמיטות את הבסיס מתחת לאמינותה של חוות הדעת...".

פן אחר של עילה לפסילת חוות דעת מומחה הובאה ע"י השופט תאודור אור בע"א 2160/90 רז נ' לאף פ"ד מז(5) 170, 174:

"לעתים מתוך עיון בחוות הדעת עצמה או במכלול נסיבות העניין, מתברר לבית המשפט שהתשתית העובדתית, שעליה היא נשענת, אינה מהימנה. במקרה כזה, בית המשפט רשאי שלא לסמוך על חוות דעתו של המומחה, וראוי כי לא יבסס מסקנתו על אותה חוות דעת".

גם החלטה של "מעין בורר", שנגועה בטעות ממשית, אינה מחוסנת מתקיפה. בע"מ 591/77 אבירם נ' שטרן (פ"ד לב(1) 737) נפסק:

"הצד הנפגע ע"י ההחלטה רשאי, בין היתר, להראות שהמעין בורר טעה טעות ממשית או התחשב בדבר שלא צריך היה להתחשב בו או להיפך".

ההלכה בע"א 609/93 מרום נ' רשות שדות התעופה (תקדין-עליון 94(3) 2192), נפסקה בהסכם בו נקבע כי הערכת השמאי תחייב וכי המשיבה תשלם למערערת את המחיר שנקבע ע"י השמאי. אולם, לעניין זה קבע ביהמ"ש שנוסח ההסכם אינו מותיר ספק בכוחה הכובל של הערכת השמאי.

לבית המשפט למשפחה הוקנה שיקול דעת רחב יותר בעניין מומחים (סעיף 26(ב) לחוק בית המשפט לענייני משפחה) ובמסגרת רשאי הוא גם להפעיל שיקולי צדק (סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה).

עפ"י הפרשנות התכליתית של הסכם הגירושין האשה זכאית לקבל מחצית משווי הכספים להם זכאי בעלה מכוח הסכם המכר של פעילות החברה.

משנמכרה הפעילות העסקית של החברה לא היה עוד טעם במינוי שמאי באשר החברה רוקנה מנכסיה.

בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב (סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי)).

בנסיבות העובדתיות שפורטו, הקפדה יתרה על פרט משנה של מינוי שמאות לאחר שחוות דעת רואה החשבון נפסלה והחברה רוקנה מנכסיה - הינה בגדר דרישה שאינה ממלאה את חובת תום הלב.

בנסיבות שתוארו ניתן לסטות מהוראת הסכם הגירושין, ומכוח עקרון תום הלב החל בדיני חוזים - לא למנות שמאי לאחר שהחברה (פעילותה העסקית) נמכרה וסכום המכר ידוע.

ניתן לתמוך מסקנה זו גם על פי שיקולי צדק - עקרון מנחה הקבוע בסעיף 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה-1995.

מינוי מומחה הינו בגדר דיני ראיות וסדרי דין. החוק מאפשר לבית המשפט למשפחה "לנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק". משנמכרה החברה (הפעילות העסקית) אין הצדק עפ"י שיקולי צדק למנות מומחה אחר ויש לשום את המניות עפ"י הסכם המכר של החברה.

ניתן לתמוך מסקנה זו גם על פי שיקולי צדק - עקרון מנחה הקבוע גם בסעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה-1995.

סעיף 7 לחוק ההקמה מסמיך את בית המשפט למשפחה לנקוט הליכי ביצוע בתובענה לאיזון משאבים בין בני זוג ולהורות על ביצועם בדרך אחרת הנראית "יעילה וצודקת יותר בנסיבות העניין".

הסעיפים בהסכם הגירושין הינם בגדר סעיפים של הסדר איזון משאבים. משנמכרה החברה (הפעילות העסקית) ניתן להורות על ביצוע האיזון בדרך אחרת, שלא ע"י מינוי שמאי. הדרך היעילה והצודקת בנסיבות העניין היא לאמץ את הסכם המכר של החברה לצורך הערכת שווי החברה.

הפיצוי ששילמו תאגידי הקיבוץ עבור הפעילות העסקית של החברה נבע מוויתור החברה על הזיכיון.

לעניין זה יפים, בדרך השוואה, דברי השופט טירקל בע"א 640/94 חסל נ' חסל (פ"ד נ(4) 250):

"ניתן לומר שמקום שבו נעשתה ההשקעה העיקרית, כספית או אחרת, ב'עץ' בתקופה שלפני שתמה חזקת השיתוף, וניתן לייחס את ה'פירות' לאותה השקעה, תחול החזקה גם על הפירות".

המבקשת זכאית לקבל מהמשיב מחצית משווי הכספים להם זכאי המשיב כבעל מניות בחברת להבות שירותים ומערכות (1990) בע"מ, וזאת מכוח ההסכם המכר ולכן נפסק כי אין מקום לפצות את האשה פיצוי מופחת בהרבה עפ"י חוות דעת רואה החשבון - המומחה.

(כל הזכויות שמורות לחברת רת"ק בע"מ פקס. 03-7523311, טל. 03-7523310)