משרד התמ"ת אישר העלאת מחירי הלחם שבפיקוח בשיעור ממוצע של 14.18%. בשבוע שעבר אושר ייקור מחיר הקמח בשיעור ממוצע של 13.46%, וכפי שדווח בגלובס, בעקבות זאת היה צפוי ייקור מחירי הלחם בשיעור הממוצע שנקבע.
לחם אחיד כהה פרוס וארוז, אשר נמצא כמוצר הלחם בעל הצריכה הגבוהה ביותר בקרב החמישון בתחתון, יוקר ב-8.79% בלבד. ההתייקרות תתבטא ב-40 אגורות, מ-4.55 שקל עד כה, ל-4.95 שקל.
מנכ"ל התמ"ת, רענן דינור, אמר כי בדיקת דפוסי צריכת הלחם ומוצריו בקרב החמישון התחתון, שערך משרד התמ"ת, מצאה כי מתוך כלל הלחם שצורכת אוכלוסיה זו, 70% הם לחמים שאינם נמצאים בפיקוח בעיקר פיתות המהוות מוצר צריכה חשוב בקבוצת אוכלוסיה זו. מחירי הפיתות אינם נמצאים בפיקוח מחירים של התמ"ת, ומנכ"ל התמ"ת, רענן דינור, אמר לגלובס כי נערכת בחינה נפרדת של הכנסת הפיתות לפיקוח מחירים.
עוד נמצא, כאמור, כי 77% מתוך מוצרי הלחם הנמצאים בפיקוח, הנצרכים בידי האוכלוסיות החלשות ביותר, הם לחם כהה אחיד פרוס. עקב כך, נקבע כי מוצר לחם זה יתייקר בשיעור הנמוך ביותר מכלל העלאות מחירי הלחם. הייקור אושר בעקבות שחיקת רווחיות המאפיות, ובעקבות התייקרות מחירי החיטה בבורסת הסחורות (המהוות 25% ממחירי הלחם). זאת, לאחר שמאז שנת 2000 לא יוקרו כלל מחירי הלחם ומוצריו, למעט העלאת מחירים שאושרה בשנת 2002, רק של מחירי הלחם הפרוס.
עוד התייקרויות שאושרו הן ייקור של 26.92% במחיר לחם אחיד כהה רגיל, שנמצא כבעל שיעור הצריכה הנמוך ביותר בקרב השכבות החלשות. מחירו יתייקר ב-70 אגורות, מ-2.60 ל-3.30 שקל. לחם לבן רגיל יתייקר ב-24.53%, ב-65 אגורות, מ-2.65 ל-3.30 שקל.
חלה תתייקר ב-16.13%, שהם 50 א"ג, מ-3.10 ל-3.60 שקל. לחם לבן פרוס וארוז יתייקר ב-8.64%, ב-35 אגורות, מ-4.05 ל-4.40 שקל. לחם זה ייוקר בשיעור נמוך יחסית, למרות שלא נמצא כנצרך בשיעור גבוה בידי השכבות החלשות, בשל הצורך במתאם מחיר בינו לבין לחם כהה אחיד פרוס וארוז.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
