בגלל ששמי ביניש

ביום שני, שתיים וחצי בצהרים, התייצבו בפני סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, שופט הפירוקים דויד חשין, כל הצדדים המעורבים בפירוקה של התזמורת הסימפונית ירושלים. שבוע קודם לכן נענה השופט חשין לבקשתו של עו"ד יחזקאל ביניש, לשעבר יו"ר עמותת התזמורת, והורה למס הכנסה שלא להגיש נגדו כתב אישום בשל אי העברת הכספים שנוכו ממשכורות נגני התזמורת למס הכנסה. צו המניעה שניתן היה זמני ועכשיו צריך השופט חשין להחליט אם להאריך את תוקפו של הצו, כפי שמבקש ביניש, או לבטלו, כפי שמבקשת פרקליטות מחוז ירושלים.

עצם הוצאת צו המניעה הבלתי רגיל מיקדה אל התיק הזה הרבה תשומת לב ברנז'אית. לא בכל יום מקבל נאשם שבדרך צו מניעה המורה לרשויות התביעה שלא להגיש נגדו כתב אישום. העובדה שבמקרה הנוכחי הנאשם לעתיד הוא עו"ד מוכר וכן, גם בעלה של שופטת בית המשפט העליון, דורית ביניש, רק חידדה את הרגישות הכללית.

מנקודת מבטה של המערכת המשפטית יש בתיק הזה, שכל כולו עבירת מס מינהלית, קושי עצום. כל מי שנוגע בתיק הזה: פרקליט, מתמחה, רשם, שופט, פקיד עזר, כולם מכירים את הייחוס של השם שעל הכריכה, כולם צריכים להתנהג כאילו הם לא. כאילו הם לא חושבים מה תחשוב אשתו של על היחס שלהם, כאילו הם לא חוששים ממה שתכתוב התקשורת על האופן שבו הם טיפלו בבעלה של, כאילו הם לא מודעים למבוכה המערכתית הכללית שבהעמדתו לדין של בן זוגה של מי שאמורה להיות הנשיאה הבאה של בית המשפט העליון.

מה באמת עושה רשימת השיקולים הללו לחוליות השונות בשרשרת החקירה וההעמדה לדין - קשה לקבוע במבט מהחוץ. מה שברור הוא שבפרקליטות מחוז ירושלים החליטו להיצמד לכללים. פרקליט המחוז החדש, אלי אברבנל, הוא מי שהתבקש לייצג את שלטונות המס בתיק הזה. אין מה לקנא בו. אברבנל החליט על קו ברור: הוא סירב לדחוף את אפו למעמקי שיקול דעתו של מי שהחליט להעמיד את ביניש לדין. הגישה של אברבנל אמרה שההחלטה להעמיד לדין נמצאת בסמכות מחלקת התביעה של מס הכנסה, שהוסמכה על ידי היועץ המשפטי לממשלה. מי שרוצה לשכנע שאין להגיש נגדו כתב אישום צריך לשכנע את התובעים של מס הכנסה. מי שלא שכנע אותם, שלא יצפה מהפרקליטות להתערב. בבוקר הדיון, כך נמסר לבית המשפט המחוזי, נעשתה פניה אל אברבנל מטעמו של ביניש. הוא התבקש לבדוק אם מס הכנסה יסכים לדחות את הגשת כתב האישום בשלושה חודשים. אברבנל סירב לבדוק והיפנה את ביניש עצמו אל מס הכנסה כמו "כל אזרח, לא חשוב מיהו", כהגדרת נציג הפרקליטות.

ביניש ופרקליטיו לא הסתירו את העלבון נוכח התנהגות הפרקליטות. עמדה תמוהה, כונה שם הסירוב של אברבנל לפנות למרשו, מס הכנסה, כדי לבדוק הסכמה לדחיית כתב האישום. ביניש טען להפליה: לא נותנים לו במס הכנסה שימוע שנותנים לכל אחד אחר, מעמידים אותו לדין בנסיבות שבהן לא מעמידים אחרים לדין, רודפים אותו בשל שמו.

פרקליטות המחוז מצידה הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לדחות על הסף את בקשתו של ביניש לעכב את כתב האישום נגדו. זאת בטענה שלבית המשפט המחוזי העוסק בפירוק עמותת התזמורת אין סמכות להורות למס הכנסה אם להגיש או לא להגיש כתב אישום נגד היו"ר לשעבר של העמותה. השופט חשין, גם בו אגב בפירוש אין מה לקנא על התיק שנפל בחלקו, העיד כבר בפתיחת הדיון שהוא נוטה לקבל את הטענה הזו: "התלבטתי ולא ראיתי שיש לבית המשפט הזה סמכות כבית משפט של פירוקים. במיוחד, כשקיימת דרך המלך. אפשר אולי לפנות ליועץ המשפטי, אולי לבג"ץ, ודאי בג"ץ בעצם, אולי בית המשפט המחוזי שלא במסגרת פירוק".

אם אין סמכות מכוח מה הוצא צו המניעה הזמני שעיכב בשבוע את הגשת כתב האישום? חשין אומר משהו על מעמדם הנפרד של צווים זמניים, שתוקפם עד לקיום דיון ושמצויים בסמכותו הטבועה של בית המשפט. הפרקליטות לא התעמתה עם הקביעה הזו אלא הסתכלה קדימה: היא ביקשה שהצו יבוטל ובית המשפט ידחה את פנייתו של ביניש מחוסר סמכות, ויטיל עליו הוצאות. ביניש מצידו מבקש שבית המשפט יורה למס הכנסה לא להגיש כתב אישום נגדו עד שיסתיימו הליכי הסדר החובות המתנהלים במקביל בין מפרקה הזמני של התזמורת, עו"ד יונגר, לבין מס הכנסה. לפי ההערכה מדובר בכשלושה חודשים עד להשלמתו של הסדר וביניש מבקש אפוא צו מניעה לפרק הזמן הזה.

הצדדים

האולם של השופט חשין עמוס עורכי דין: של הבנקים, של כונס הנכסים הרשמי, של נגני התזמורת, של רשם העמותות ושל רשות השידור, עיריית ירושלים וקרן ירושלים (המממנות את התזמורת). אבל כל אלו לא משתתפים למעשה בדיון. הקרב המשפטי ניטש בין ביניש מצד אחד ופרקליטות מחוז ירושלים מצד שני.

ביניש, שניכר בו עד כמה קשה לו הסיטואציה, חמוש בשלושה עורכי דין: בחזית עומדת עו"ד ענת זינגר. לידה עו"ד רוטשילד, מומחה למיסים ממשרדו של אודי ברזילי, שייצג את ביניש בענייני המיסוי. מאחור, צמוד לביניש על הספסל בשורה השלישית: עו"ד זאב וייל. וייל מכיר את ביניש עוד מהימים שזה התמחה אצלו. מאז כבר ייצג אותו בעניינים עסקיים. עכשיו הוא נלחם כדי לחסוך לו כתב אישום. התיק הנוכחי מעמיד אותו בעמדה מעניינת: גם השופט דויד חשין היה פעם מתמחה שלו.

וייל, מוותיקי המקצוע בירושלים, הגלימה תלויה עליו ברישול, מנהל את העניינים מהיציע. הוא שמחליט איפה יישבו ("יותר טוב מאחורה"), כשהשופט חשין מנסה להבין מעו"ד זינגר אם היא תהיה מוכנה להתפשר על צו מניעה קצר משלושה חודשים והתשובה משתהה, וייל פוסק מאחורה "חודש". כשזינגר ממתינה בנימוס כשהשופט יפנה אליה, וייל מסמן לה לדבר וגם לוחש: "תגידי, תגידי". אבל זינגר לא רוצה להתפרץ לדברי השופט חשין, ווייל מתייעץ עם ביניש: "נו מה, שאני אקום ואצעק". ביניש, חמור סבר, לא מגיב ווייל נעמד על הרגליים ומודיע: "חודש, אנחנו מבקשים חודש".

מול השלישיה של ביניש מתייצב פרקליט מפרקליטות מחוז ירושלים בשם אבי זיידנברג. הוא פרקליט צעיר, זיידנברג. במבט מהצד אפשר לזהות בו משהו שמזכיר קצת את פרקליט המחוז המיתולוגי עוזי חסון ז"ל. משהו בחיתוך הדיבור, בהתנהלות האיטית והמטעה, בנונשלאנטיות תחת אש. זיידנברג בא לבית המשפט כדי לבטל את צו המניעה הזמני ולהביא לדחיית בקשתו של ביניש על הסף. בכל פעם שהוא נעמד באיטיות על רגליו, וזה קרה לעיתים קרובות, הוא הסביר לשופט חשין שפשוט אין לו סמכות.

חשין לא תמיד אהב את ההרצאות הללו. "אתה עובד בשיטת המעיין המתגבר", הוא אמר לו בהזדמנות אחת, "אי אפשר לומר כל דבר כל כך הרבה פעמים", הוא אמר בהזדמנות אחרת. כמה פעמים רמז השופט שדעתו אינה נוחה נוכח עמדתה הנוקשה של התביעה.

בשתי הזדמנויות ניסה השופט חשין לקיים דיון חלקי בבקשת ביניש חרף העדר הסמכות המוסכמת. פעם אחת הוא ביקש לשמוע את עמדתו של סגן נציב מס הכנסה, רועי מקוב, שנכח באולם. עו"ד זינגר, מטעמו של ביניש, טענה שפרקליטות המחוז מפגינה גישה שרירותית ולא סבירה כשהיא מתעקשת על חוסר הסמכות ומסרבת לבדוק עם מס הכנסה הסכמה אפשרית להמתין עד להסדר החובות. חשין הזכיר שאין לו סמכות אבל זינגר אמרה שלשאול יש לו סמכות וביקשה שישאל את סגן נציב מס הכנסה האם הוא מוכן לתת ארכה עד הגשת כתב אישום. רק לשאול, היא ביקשה וכמעט הצליחה. חשין אמר שבמהלך הדיון הוא שומע את כל הצדדים ולכן ישמע גם את מקוב. מי זה מר מקוב, הוא פנה לאולם המלא.

אבל זיידנברג לא חשב ככה. "מקוב לא מייצג כאן את מחלקת התביעות של מס הכנסה, אני מדבר כאן בשם מס הכנסה", הוא אמר. "אז בשביל מה הביאו אותו הנה, בכל זאת סגן נציב מס הכנסה, לא?" תהה בקול רם ודי בצדק עו"ד וייל מהיציע.

אבל זיידנברג כבר היה בשוונג: "לפרקליטות המחוז יש עמדה עקרונית ועל פיה קיימת מערכת אכיפת חוק, שלענייננו היא מחלקת התביעה במס הכנסה שהוסמכה על ידי היועץ המשפטי לממשלה. בכל תיק פלילי עולות טענות כנגד מערכת אכיפת החוק על ידי מי שההליך מכוון נגדו...כל אדם כזה, ולא חשוב מיהו, צריך להעלותן במקומן הנכון: או בהליך עצמו או בפני היועץ המשפטי לממשלה".

השופט חשין: "אדוני, מבחינת מראית פני הדברים. אזרח, כמו שאדוני אומר: ולא חשוב מיהו, רוצה לבוא לשלטונות ולהציג עמדתו".

הפרקליט זיידנברג: "ניתנה לו אפשרות, לפנים משורת הדין, להגיש טיעונים בכתב. בינתיים פנו לבית המשפט הנכבד שמצא לנכון לתת צו מניעה זמני ועד היום לא הוגשו כל טיעונים רלוונטיים...עמדתנו היא שלבית המשפט הנכבד אין סמכות ומכיוון שכך אני לא צריך לתת כאן תשובה עניינית".

חשין לא מסווה את חוסר שביעות רצונו מהתשובה אבל מקבל אותה. "אם אני פונה למר מקוב אני יורד לאיזה שביל", הוא פונה לעו"ד זינגר, "זה לא חשוב מה אני חושב על עמדתם לגופה. כי אין לי סמכות. ואם אין לי סמכות, אז אין לי סמכות."

אותו תהליך מתרחש גם סביב שאלת הארכה שמבקש ביניש. חשין הודיע במהלך הדיון שהוא רשאי להאריך את צו המניעה הזמני בכמה ימים כדי לאפשר לצדדים לפנות לערכאות אחרות ומוסמכות ולמצות את ההליכים. לצורך כך הוא ביקש לברר עם הצדדים על כמה זמן הם מוכנים להתגמש. ביניש, כאמור, ביקש מינימום חודש. זיידנברג היה מוכן להמתין יומיים אבל הודיע שהוא מבקש מבית המשפט שלא לתת בעניין שום החלטה כי חוסר הסמכות העניינית נוגע גם לעניין הזה. בסופו של הליך, חשין קיבל את עמדת הפרקליטות ולא האריך את צו המניעה הזמני.

המונולוג

כשביניש מבין שהוא עומד להפסיד את ההליך, הוא מבקש לומר כמה מילים. מהותית, הגירסה של ביניש היא שהניכויים לא הועברו למס הכנסה משום שהמדינה, שמממנת את התזמורת, לא העבירה את הכסף. רשות השידור, לטענתו, החליטה שהיא מפסיקה להעביר את הכסף, למרות החלטת ממשלה שחייבה אותה לעשות כך. רשות השידור, צריך לומר, הכחישה בפני בית המשפט את הטענה הזו.

ביניש, מכל מקום, מדגיש כי היועצת המשפטית של נציבות מס הכנסה הבהירה לו כי כיסוי החוב למס הכנסה, העומד על למעלה מחמישה מיליוני שקלים, ימנע את הגשת כתב האישום כמקובל בעבירות מינהליות מסוג זה. הפרקליטות הכחישה התחייבות כזו וטענה כי כיסוי החוב הוא רק שיקול אחד ממסכת שיקולים. בכל מקרה, ההליכים להסדר תשלום החובות למס הכנסה מנוהלים על ידי המפרק הזמני של התזמורת ועתידים להסתיים בתוך כמה חודשים. מס הכנסה מסרב לחכות.

וכה אמר ביניש לאולם המלא: "אני ממש בן ערובה בעניין הזה. אין לי גישה לחומר של התזמורת שלא נמצא בידיי....בדקתי במס הכנסה, אף פעם לא עמד מנהל עמותה ציבורית לדין. בוודאי לא חבר הנהלה ציבורית של עמותה ציבורית שתשעים אחוזים מתקציבה מגיע מהמדינה וצריך להגיע לכיס אחר של המדינה, בוודאי לא במקרים שהוא עשה תפקידו בהתנדבות כמוני. רק כדי לסבר את האוזן אני לא ראיתי שבמקרה של בית חולים מסוים בירושלים רצים אחרי המנהלים ואומרים תגיש טיעונים בכתב תוך יומיים.

"גם לעניין השימוע: הוא ניתן לכל אדם בשיגרה. לי נותנים שלושה ימים להגיש טיעונים, כשאני מתקשר מחו"ל אחרי שקראתי בעיתון שמגישים נגדי כתב אישום. הרי העבירה שאנחנו חשודים בה זה בדיוק מה שאני התרעתי כל התקופה, שהזהרתי ממנו. חוב הניכויים למס הכנסה היה ידוע ואני התרעתי: אל תהפכו אותנו לעבריינים, תעבירו את הכספים. לצערי, בטחנו בקברניטים שאמרו שהכסף יועבר. אז עכשיו משתמשים בי כבן ערובה שאני ארוץ אחרי יונגר (המפרק הזמני, ע.ב.) שיסגור עם מס הכנסה או שיגישו נגדי כתב אישום. בגלל ששמי ביניש אני נרדף? מה חטאתי ומה פשעתי?"

הסוף

אחרי למעלה משעה מגיע השופט חשין להחלטה ומכתיב לפרוטוקול: "אין למעשה מחלוקת כי לבית משפט זה, כבית משפט של פירוק, אין סמכות עניינית להורות לאגף מס הכנסה להימנע מלנקוט צעדים נגד המבקש כל עוד מתנהלים המגעים לקבלת הסדר חובות. במצב דברים זה אין מנוס מדחיית הבקשה מחוסר סמכות. הבקשה נדחית. בקשת...אגף מס הכנסה... (לדחיית על הסף, ע.ב.) מתקבלת. בנסיבות הכוללות אין צו להוצאות".

בשולי הדברים עוד מצא השופט חשין לנכון להעיר כי לדעתו "ראויות טענותיו של המבקש להישמע ולהישקל בכובד ראש". האוביטר הזה הסעיר את אנשיו של ביניש. אלו טענו כי משמעות הדברים היא כי מס הכנסה יעניק לביניש שימוע לפני שיחליט להעמיד אותו לדין. "בעוד כשבועיים נגיש טיעונים בכתב ואז נראה, הם יחכו עכשיו", אמר צוות הפרקליטים של ביניש בביטחון לא ממש מנומק. בפרקליטות שמנגד חשבו שמדובר בפרשנות יצירתית ובלתי מבוססת. מבחינתם, הבקשה נדחתה ומס הכנסה חופשי לנהוג על פי שיקול דעתו. אם יגיש ביניש סיכומים בכתב תוך יום יומיים, מה טוב. אם לא - תחליט מחלקת התביעות על פי שיקול דעתה. מה יעשה במקרה כזה ביניש? חשין היפנה אותו ליועץ המשפטי לממשלה או לבג"ץ. רק תדמיינו לעצמכם את הדיון בעתירה הזו. *