משרדי התמ"ת והאוצר יוזמים להוציא כל מחירי הלחם מפיקוח - ולעבור לבקרה רבעונית בלבד

זאת, בעקבות סיכום שהושג בסוף השבוע בין הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אורי יוגב, למנכ"ל משרד התמ"ת, רענן דינור, והצעת שר האוצר, בנימין נתניהו, להוזיל את מחירי הלחם האחיד והחלה, תוך הוצאתם מפיקוח של שאר מחירי הלחם.

מנכ"ל התמ"ת, רענן דינור, אישר את הידיעה. כיום נמצאים בפיקוח מחירים חמישה מוצרי לחם - אחיד לבן, אחיד שחור, חלה, לחם שחור פרוס ולחם לבן פרוס. בדיקת התמ"ת, שנסמכה על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מצאה כי מוצרי הלחם הנצרכים ביותר בידי החמישון התחתון, בין הלחמים בפיקוח, הם הלחמים הפרוסים.

עקב כך, האישור להעלאת מחירי הלחם שניתן בשבוע שעבר כלל ייקור ממוצע של 14.8%, תוך ייקור הלחם הפרוס ב-8% בלבד. עם זאת, זכתה ההחלטה לביקורת נוקבת, גם מצד נתניהו. שר התמ"ת, אהוד אולמרט, דחה את הביקורת, וכינה אותה "פופוליזם".

בתהליך החלופי המומלץ של בקרה רבעונית הקריטריונים להתערבות יהיו שיעור תנודתיות פטור מהתערבות (כיום התמ"ת אינו מתערב בשינוי מחיר בשיעור עד 3%) וכן שיעור רווחיות היצרנים על-פי נוסחת הרווחיות וההתייעלות הקיימת (הבודקת רווחיות מוצרי הלחם בפיקוח וכן רווחיות כוללת).

הקריטריונים יבחנו האם המאפיות קובעות מחיר לא ריאלי ובאיזה שיעור. התמ"ת יתערב במקרה שהמחיר לצרכן יחרוג מסבירות, לפי קריטריונים אלה.

לדברי דינור, "השיטה החדשה תבוצע רק לאחר מספר שבועות, בהם תיכנס העלאת מחירי הלחם הנוכחית לתוקף, כדי שחוסר השקט במחירי הלחם הקיים עתה לא ינוצל לרעה.

"גם היום, מחירי הלחמים בפיקוח עדיין זולים ב-15% מהמחיר הריאלי, שכן אישרנו העלאה של 14.8% מתוך 33.4% התייקרות אמיתית". דינור אמר עוד, כי עדיין לא הוחלט איזה מוצרים תכלול הבקרה הרבעונית.

יתרונות השיטה, אומר דינר, הם "התייקרות המוצרים במאפיות תתקיים לפי כללי תחרות, אך מבוקרים. כלי הבקרה הרבעונית מנסה להרוויח את התחרות החופשית וכוחות השוק, ומצד שני, לא לתת לדברים להידרדר לדברים שאנחנו לא רוצים בהם".