בג"ץ הורה למדינה לנמק את תנאי הוראות המעבר להפשרת קרקע

במעמד הוצאת הצו על תנאי, הוחלט להמשיך ולקיים את הדיון, ולאפשר לצדדים להביע את עמדתם. מדובר ב-15 עתירות התוקפות את הוראות המעבר, כפי שהתקבלו על-ידי מועצת מקרקעי ישראל בספטמבר אשתקד. זאת, לאחר שפסיקת בג"ץ ביטלה את ההחלטות הרלבנטיות שהתקבלו על-ידי המועצה בעבר, ביחס לפיצוי הנטען על הפשרת קרקע חקלאית (717, 727, 737).

העותרת הראשונה היא הקשת הדמוקרטית, אשר טענה באמצעות עוה"ד סמדר בן-נתן ושרון אברהם-וייס, כי ההוראות מאפשרות את קיומן של עסקאות רבות מדי. פורום הקרקעות, המאגד בנוסף לקשת הדמוקרטית את האגודה לזכויות אזרח, אדם טבע ודין ובמקום, סבור שאין להסתפק בתוכניות שהופקדו בלבד כתנאי למימושן, אלא יש לדרוש כתנאי גם תוכנית מאושרת.

עוד נטען, כי הוראות המעבר כוללות תנאים מקלים בנוגע לעסקאות הכרוכות בהסדרי החובות במושבים ובקיבוצים.

מאידך, הוגשו כ-14 עתירות שעניינן טענות ספציפיות של גופים חקלאיים וחברות, אשר לטענתן הוראות המעבר פוגעות בהם שלא כחוק. הטענות שהעלו הגופים הללו התייחסו לאינטרס ההסתמכות. לטענתם, האינטרס צריך להיות רחב ולגדול כאשר מדובר בענייני קניין.

עו"ד אלי זהר, אשר ייצג 3 גופים כלכליים שלטענתם נפגעו שלא כדין מהוראות המעבר, טען כי המועצה למעשה לא הפעילה שיקול דעת עצמאי ביחס להוראות המעבר, שכן לדבריו נכנעה לתכתיב של היועץ המשפטי לממשלה היוצא, אליקים רובינשטיין, אשר אמר כי לא יוכל להגן על ההוראות בבג"ץ. לדבריו, רובינשטיין כפה את דעתו על מועצת מקרקעי ישראל, וזו, בניגוד לחוק, לא הפעילה שיקול דעת עצמאי.

השופטים תיאודור אור, מרים נאור ואסתר חיות הודיעו כי יתנו פס"ד בעניין במועד אחר. (בג"ץ 03/6317).