מבחינתנו, טבע היא לא מתחרה

למרות זאת, מחייך דיוויד גורן, מנכ"ל פייזר-ישראל, "ויאגרה לא עומדת במקום הראשון ברשימת רבי-המכר של פייזר. ואפילו לא במקומות השני והשלישי.

* אם כך, מי עומד במקום הראשון אצלכם?

"התרופה נגד כולסטרול, ליפיטור, שהיא לא רק התרופה הנמכרת ביותר של פייזר, עם מכירות של כ-9 מיליארד דולר בשנה, אלא התרופה הנמכרת ביותר בעולם. ליפיטור היא גם התרופה הנמכרת ביותר של פייזר בישראל".

אחרי שפייזר רכשה את חברת הפרמצבטיקה הבריטית, פרמציה, לפני מספר חודשים תמורת 60 מיליארד דולר, היא היום קבוצת הפרמצבטיקה הגדולה ביותר בעולם, כשהיא שולטת על 11% משוק הפרמצבטיקה הבינלאומי, עם מחזור שנתי של 46 מיליארד דולר.

החברה מספר שתיים בעולם, GlaxoSmithKline, רחוקה מרחק רב מהמובילה פייזר, עם 7% מנתח השוק. פייזר משווקת היום, בין היתר, תשע תרופות, שרק הן נמכרות כל שנה ביותר ממיליארד דולר.

את פעילות פייזר בישראל יזם דיוויד גורן, יהודי אמריקני, לפני שש שנים. בתחילה פעלה פייזר-ישראל ממשרד שמוקם בביתו ברעננה. "עד אז מכרנו את התרופות שלנו דרך מפיצים מקומיים. אבל אחרי פריצת הדרך שעשינו עם הוויאגרה, הגענו למסקנה שאנחנו צריכים ארגון מסודר בישראל, ושאנחנו צריכים לייצג את עצמנו כאן".

וכך, המטה של פייזר בישראל עבר מביתו של גורן לבניין משרדים מפואר בהרצליה-פיתוח. היום מנהל גורן בישראל חברה המונה מאה עובדים.

גורן אומר, כי אסור לו לגלות פרטים על היקף המכירות של פייזר בארץ. "אך מספיק אם אומר, שלפי דירוג חברת IMS לחברות רב-לאומיות בתחום הפרמצבטיקה, עלינו בשוק הישראלי מהמקום ה-13 לפני שש שנים, למקום הראשון או השני היום".

ולמרות זאת, גורן אינו איש בשורות בכל הקשור להתפתחותה העתידית של תעשיית הפרמצבטיקה הבינלאומית בישראל. "ישראל לא מספקת סביבה תומכת למחקר פרמצבטי", הוא אומר כששואלים אותו על הסיכויים שפייזר תרחיב את פעילותה המחקרית בארץ.

קורסים על זכויות קניין רוחני

* האם זה בגלל המצב הגיאו-פוליטי?

"לא. למרות שיכול להיות שיש למצב הזה אימפקט מסוים. אבל זאת לא הסיבה העיקרית. הסיבה החשובה יותר היא, שמשטר זכויות הקניין הרוחני בישראל לא בדיוק תומך בתעשייה שלנו. הוא תומך יותר בתעשייה הפרמצבטית הגנרית.

"לפי החוק, אנחנו חייבים להגיש בכל העולם, וגם בישראל, 'תיק רישום' הכולל את כל המידע לפני שמקבלים אישור לשווק תרופה. המילה 'תיק' קצת מטעה בהקשר הזה. כי לא מדובר כאן בקובץ של מסמכים, אלא במשהו בגודל של סמי-טריילר. המוצר שמוגש לאישור, משקף 10-12 שנות מחקר בממוצע ו-800-900 מיליון דולר השקעות.

"אבל רק בגלל שאנחנו חייבים על-פי חוק להגיש 'תיק רישום' כזה לממשלה, זה עדיין לא אומר שאנחנו מוכנים לאפשר לממשלה להשתמש במידע שנמצא בתיק שלנו בדרך שלא נראית לנו. מדובר כאן בסודות מסחריים, ובכל מדינה מערבית אחרת מספקים הגנה לתיקי רישום כאלה. רק לא בישראל".

* ומה קורה עם חברות אחרות?

"בין חברת פייזר ובין ממשלת ישראל מתנהלים היום דיונים על שינויים בחוק, שיאפשרו מתן הגנה לתיקי רישום. אך לצערי, ישנן חברות רב-לאומיות אחרות בתחום הפרמצבטיקה, שכבר איבדו את סבלנותן. יש יותר ויותר דוגמאות לחברות פרמצבטיקה, שהפסיקו להביא את מוצריהן לישראל. ראשי החברות לא מוכנים להשלים עם מצב שבו לא מבטיחים לשמור על הסודות המסחריים שלהם לפחות לתקופת מינימום, כפי שמקובל בעולם. זו גם אחת הסיבות שחברות פרמצבטיקה רב-לאומיות אחרות לא מפתחות פעילות מחקרית בישראל".

* אתם מתכוונים לסגור את הפעילות שלכם בארץ?

"ודאי שלא. אבל אני חייב לציין שבגלל הבעיה הזאת, לא כל התרופות שלנו נמכרות בשוק הישראלי".

מצד אחד, גורן הוא ציוני מושבע ("אני לא מפסיק להתפעל מהעובדה שהילדה הקטנה שלי מדברת עברית שוטפת, ומהבן שלי שמשחק בקבוצת כדורגל שבה כולם יהודים"). אך מצד שני, יש לו ביקורת קשה על היחס המזלזל, לטענתו, בישראל לזכויות קניין רוחני, ולא רק במישור הפרמצבטי.

"הבן שלי לומד בכיתה ד'. אני רואה מה קורה אצל החברים שלו, וזה מאוד מצער אותי. הם מחליפים ביניהם תקליטורים ותוכנות ומעתיקים אותם. מילא, אם דברים כאלו היו קורים במדינות אחרות, אז לא הייתי אומר כלום. אבל כשזה קורה כאן, בישראל? תמיד חשבתי שהדברים יהיו פה אחרת.

"אני לא חושב שצריך להתייחס למצב הזה כדבר מובן מאליו, שאפשר לעשות 'העתק והדבק' מהאינטרנט לתוך עבודה לבית-הספר, בלי להכניס את הביבליוגרפיה. הבן שלי אמנם לא יודע עדיין מה זה ביבליוגרפיה, אבל הוא יודע שאסור לו לשאול תקליטורים מחברים ושגם אסור לו להשאיל תקליטורים לחברים.

"אנחנו לא עם של עבריינים, אבל כמעט כולם כאן מרגישים שזה בסדר להגיד שהתוכנה הזאת או התקליטור הזה יקרים מדי, ולכן מותר להעתיק אותם ולא לשלם. היחס הזה משתקף גם בתגובות שאנחנו מקבלים לבקשות שלנו לקבל הגנה על תיקי רישום".

* אתה עושה משהו נגד זה?

"במקום להרים ידיים החלטנו לעשות מעשה. חברת פייזר-ישראל יוזמת היום תוכנית לימודים מיוחדת לבתי-ספר תיכוניים על זכויות קניין רוחני. המיזם נעשה בשיתוף משרד החינוך, הטלוויזיה החינוכית, ושגרירות ארה"ב". אגב, שגריר ארה"ב בישראל, דן קרצר, הוא חבר טוב של גורן.

כמחצית מעובדי פייזר בישראל עוסקים במכירות, והשאר במחקר. לא בשלבים הראשונים של המחקר, המתבצעים רובם במעבדות מיוחדות, אלא בשלבים המתקדמים יותר, שבהם נבחנים מוצרים ותרופות על בני-אדם. כ-2,000 ישראלים משתתפים היום בניסויים כאלו.

בדיחות על ויאגרה

* אתה יכול לגלות איזה תרופות נבחנו או נבחנות היום על בני-אדם בישראל?

"לפני כמה שנים נבחנה בארץ תרופה מיוחדת שלנו נגד מיגרנות, שכבר יצאה לשוק. בנוסף, נבחנה תרופה נגד פטריות בשם Vfend, שמיועדת לאנשים הסובלים גם ממערכת חיסון חלשה. התרופה הזאת, אגב, הצילה את חייה של סשה אלתרמן, הספורטאית האוסטרלית שנפצעה קשה מאוד באסון המכבייה. כרגע, אנחנו בוחנים בישראל את השימוש בוויאגרה לטיפול ביתר לחץ-דם בתאי הריאות".

* ואי-אפשר בלי לשאול על הוויאגרה: האם החדירה שלה לשוק הישראלי הייתה מוצלחת ועד כמה משתמשים בה היום בישראל?

"החדירה הייתה מאוד מוצלחת. בכל דקה משווקים 3.1 כדורי ויאגרה בישראל".

* ובעולם?

"בעולם אנחנו מגיעים למכירות של תשעה כדורים כל שנייה. עד היום ויאגרה כבר אושרה לשימוש על-ידי רשויות הבריאות של 118 מדינות בעולם. זוהי אחת מהתרופות הנרשמות ביותר על-ידי רופאים, עם יותר מ-120 מיליון מרשמים שניתנו ליותר מ-20 מיליון גברים בעולם".

* אז הגבר הישראלי המצוי, שיש לו שם של מאצ'ו, לא נרתע מהוויאגרה.

"אנחנו רואים, שכן. אבל עדיין ישנם הרבה גברים שבעיותיהם טרם אובחנו, לא רק כאן, אלא בכל העולם. להערכתנו, אנחנו מכסים היום רק עשירית מהבעיה, אולי חמישית במקרה הטוב. יש עדיין הרבה מבוכה סביב הנושא הזה, כי אנשים לא אוהבים לדבר על בעיות הזיקפה שלהם.

"רק לאחרונה, אני ואנשי הצוות שלי יצאנו מאיזו פגישת עבודה, ושוב הופתענו לגלות עד כמה אנשים מרגישים חוסר נוחות כשמדברים על הפרעות זיקפה. כאן, אצלנו בחברה, כבר מדברים על זה בחופשיות. אבל נראה כי בחוץ, זה לא כל-כך מקובל.

"אני זוכר את מה שעברנו כאשר הצוות שלנו יצא בפעם הראשונה, לפני שש שנים, לקורס הדרכה בניו-יורק, בזמן שהוויאגרה יצאה לשוק. אם רק היו מזכירים את המילה 'זיקפה' או 'הפרעות זיקפה', יכולת לראות את הפנים של כולם מתעוותים. גם היום, אנחנו ממשיכים לאמן את אנשי המכירות שלנו בקורסים מיוחדים, בעניינים רגישים, sensitivy training. גם מלמדים אותם, באופן ספציפי, איך להתמודד עם בדיחות על ויאגרה".

פינקניק על החוף באמצע ינואר

* אז איך מתמודדים?

"כמו שהיית מתמודדת עם כל בדיחה שהיא off-color, כפי שאנחנו אומרים בארה"ב. את צריכה לחפש את הדרך הנכונה לצאת מהסיטואציה, כדי לא לפגוע באף אחד שאולי סובל מהבעיה".

* ויאגרה בעצם שייכת לסוג תרופות שנועדו לשיפור איכות החיים, ולא ממש לפתור בעיות בריאות. נכון?

"נוהגים היום לדבר על תרופות לשיפור איכות החיים. אני לא בטוח שאני מבין את ההבדל. יש המון מחקרים שעשינו, שמראים במפורש את הקשר בין הפרעות זיקפה לדיכאון. אני לא יודע מה גורם למה, אבל מה שבטוח זה שוויאגרה יכולה לעזור. האם דיכאון זה עניין של איכות חיים? צריך להבין, כי גבר שסובל מבעיות זיקפה, מסתובב בחוץ, וקשה לו. כך שלהתבדח על חשבונו זה ממש לא מתאים ומאוד לא הוגן. ברגע שמתחילים עם הבדיחות, הגברים האלו זוחלים בחזרה לחורים שלהם ולא מתמודדים עם הבעיה".

* מהו הפרופיל של המשתמש הישראלי הטיפוסי בוויאגרה?

"בעצם אין משתמש טיפוסי. מה שגילינו ממחקרים שביצענו הוא, כי לבעיות זיקפה אין קשר להשכלה, להכנסה, ואפילו לא לגיל. כל אחד היה רוצה שיהיו לו חיי מין בריאים. הצלחנו לשבור גם את המיתוס, שלפיו אחרי גיל מסוים, לא מגיע לך לעשות סקס. פעם חשבו, שזה חלק טבעי מתהליך ההזדקנות, שבו מפסיקים ליהנות מחיי מין. אבל היום אנחנו יודעים, כי זה בכלל לא חלק טבעי מתהליך ההזדקנות".

* למרות שאתם חברת הפרמצבטיקה הגדולה בעולם, אתם שומרים על פרופיל די נמוך בישראל, ולראשונה הסכמת להתראיין. יש לזה סיבה?

"כן ולא. למרות שאנחנו מספר אחת בעולם ומאוד גאים בהישגים שלנו, נשארנו ענווים. זה חלק מהתרבות הארגונית שלנו. וישנם עוד הרבה אנשים כמוני, שעובדים הרבה שנים בפייזר, ושעדיין מתייחסים אליה כאל חברה משפחתית".

* האם טבע היא מתחרה שלכם?

"שאלה מעניינת. בעולם הפרמצבטיקה קיים איזה איזון. חברות כמונו מבצעות את המחקרים ומביאות אחר-כך את התרופות מהמעבדות לשוק. בתמורה, אנחנו מבקשים ומקבלים ברוב המקומות - שוב, בישראל זה נושא בעייתי - תקופה של בלעדיות, שבמהלכה אנחנו לא חייבים לגלות את סודות המחקר שלנו לרשויות.

"כשהתקופה הזאת מסתיימת, אנחנו מעבירים את הכדור לחברות הגנריות ועוברים לפתח את הדבר הבא. אז בהנחה שהכל עובד לפי הכללים האלו, אנחנו לא רואים בטבע מתחרים. אגב, הם אפילו מייצרים כמה תרופות עבורנו תחת רישיון, והם גם מפיצים מוצרים בשבילנו. מה שאני יכול להגיד זה, שטבע היא חברה מדהימה עם אנשים מדהימים".

גורן מספר, כי הוא חש שהעבודה בפייזר היא בשבילו גם סגירת מעגל. "אמי גדלה בבית באותו רחוב שבו הוקם המפעל הראשון של פייזר, ממול. כל יום, המפעל הזה היה הדבר הראשון שהיא ראתה כשהיא יצאה מהבית".

את העבודה במטה פייזר בניו-יורק החל גורן לפני 13 שנה, כאיש שיווק ומכירות. ביוזמתו, הייתה פייזר חברת הפרמצבטיקה הרב-לאומית הראשונה להקים משרד בישראל, שעסק בהתחלה רק במחקר. תפקידו הראשון בישראל היה סמנכ"ל מכירות, ולפני שלוש שנים מונה למנכ"ל. למרות שהוא חי בארץ כבר שש שנים ומדבר עברית שוטפת, גורן ומשפחתו (אישה ושני ילדים) עדיין לא שינו את מעמדם מתיירים לאזרחים ישראלים.

* אתם אוהבים את החיים בארץ?

"מאוד. זה מקום נהדר, בעיקר בשביל הילדים. מבחינת הילדים, אי אפשר להשוות את זה לאף מקום אחר בעולם".

* למרות מה שעברנו כאן בשלוש השנים האחרונות?

"תראי, שום דבר לא קל בחיים. גם לא במקומות אחרים. כיהודי, אני לא בטוח שקל יותר לחיות היום במקומות כמו צרפת או בלגיה. יש יתרונות וחסרונות לכל דבר. החיים כאן בישראל יכולים להיות נהדרים ומתסכלים, ונהדרים ומתסכלים, ונהדרים ומתסכלים. אני גדלתי בבוסטון. את חושבת ששם אפשר לקפוץ לחוף הים ולעשות פיקניק על החול באמצע ינואר או פברואר?" *