הבטיחו טלטלה

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הבטיח "זעזוע עד ליסודות" בכלכלה, עם כניסתו לתפקיד, מה שלא הפריע להתחיבותו החגיגית על גידול שנתי של 6 עד 7 אחוזים בתוצר לנפש

בתום שלוש שנים לעידן נתניהו, זה הזמן לשוב ולבחון, למה הוא התכוון כשאמר מה שאמר. ממש בראשית כהונתו. בוועידת ירושלים של "גלובס" הכריז ראש הממשלה, כי ישראל עומדת להיות "הזדמנות והרפתקה עסקית מסעירה". הזמן שעבר מאז, מאפשר לחדד את השאלה: הזדמנות למי? האם למובטלים, שמספרם מגיע כעת לכ-200 אלף איש, לעומת כ-140 אלף עם הקמת הממשלה היוצאת. ואולי למגזר העסקי, שעל פי עדות נציגיו בסקרים, רק הולך מדחי לדחי.

יתכן שהתשובה טמונה בראיון עם נתניהו, שהתפרסם ב-17.2.97, בשבועון העסקים האמריקאי "ביזנס וויק", וצוטט בזמנו כאן. כבר בשער, מופיעה התבטאות חזקה: "לעשות את ישראל מחדש". כותרת משנה, מדברת על ביצוע "מהפכה" בכלכלת ישראל, ועל "שבירת הקרטלים". בגוף המאמר, מתוארת ה"טרנספורמציה" בכלכלה שנתניהו מתכנן, או מה שבקטע אחר נקרא "טלטלה". מקורבו של ראש הממשלה, איזי תפוחי, משתמש בדימוי של בולדוזר כדי לתאר את מה שעומד להתרחש. בהתייחסו לממסד הכלכלי - הסתדרות, עסקים גדולים ובנקים - נתניהו חולם בקול על "זעזוע עד ליסודות". ממסד זה גם זוכה לשם חיבה מיוחד בפיו של נתניהו - נומנקלטורה - כינוי מקובל לאליטת השלטון בבריה"מ לשעבר.

לפי המתואר בכתבה, הבנקים הציבוריים הם האתר הראשון להריסה (DEMOLITION SITE). לא ברור אם הביטוי החזק הוא ציטוט מדוייק או שיחזור של הכתב, אך אין ספק בכך, שהוא משדר את אווירת הראיון. למסר הזה יש משמעות רבה למי שתוהה על תהליך ההפרטה, ומה הוא יביא לעם ישראל. יועצו של ראש הממשלה, דניאל דורון, מציין בגאווה באותה כתבה: "עמירם סיוון היה יכול בעבר להתקשר לרבין ולקבל מה שהוא רצה. זה לא המצב כיום". ובעקביות עם אותה הכרזה, בשלוש השנים האחרונות עברו את קווי הטלפון כמה מיליארדרים יהודים מבחוץ, שטובת המדינה ללא ספק תמיד לנגד עיניהם.

כוונות הבנייה של בנימין נתניהו, תופסות מקום הרבה פחות בולט באותו פרסום. ובכל זאת, ניתן לדלות מהטקסט אמירה כגון: "זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של ישראל, שבה ראש הממשלה מחוייב לשוק החופשי בעדיפות ראשונה". בסריקת העובדות מאז, יש מקום רב למחשבה, אם מה שקרה הוא אכן התגשמות השוק החופשי, ואם אכן זהו הדפוס הכלכלי הרצוי לרוב תושבי המדינה. די להזכיר נושאים כגון שכר המנהלים, יחסי העבודה הפרועים, והידרדרות שירותים חיוניים, כשבראשם, חינוך ובריאות.

לנתניהו, באותו מפגש, שנערך בכנס דאבוס - לאחר חתימת הסכם חברון - אין כל ספק, כי ממשלתו "הופכת את החברה הישראלית לפחות מפולגת מבחינה פוליטית", בגלל חתירתה לשלום. מצב זה, לדעתו, הוא "שינוי ניכר מהבקיעים בחברה, שנגלו קודם לכן". בתשובה למראיינים, נתניהו עונה בביטחון, כי החברה הישראלית מוכנה לרפורמות כלכליות, כיוון שאזרחי המדינה מודעים לצורך בשווקים חופשיים.

באווירת האופוריה של אותה כתבה, הבטיח נתניהו להפריח בישראל את עמק הסיליקון של חצי הכדור המערבי. התגלמותו המספרית של אותו חזון, אליבא דראש הממשלה, היא הכפלת התמ"ג לנפש תוך 10 עד 12 שנה. בשפה חשבונאית פשוטה, זהו גידול של 6 עד 7 אחוזים בתוצר לנפש מדי שנה. אם מוסיפים אליו את ריבוי האוכלוסיה הנוכחי, מקבלים צמיחה בשיעור של כ-8.5 עד 10 אחוזים לשנה.

כידוע, בפועל, מאז אמצע 96 ועד לנתונים האחרונים שפורסמו (סוף 98), קפא התוצר לנפש במקומו, והתוצר התקדם בקצב ממוצע של כ-%2 לשנה. למזלה הטוב של הממשלה, נכללות בתקציב רק שנתיים וחצי, ולא קדנציה מלאה - עם נפילה נוספת. ובכל זאת, הזמן שעבר מאז הצהרותיו מלאות העזוז של נתניהו מאפשר לקבוע, כי הוגשם באופן מלא החצי הראשון של הבטחתו: לזעזע את כלכלת ישראל. אין שום סימן, עד כה, לחצי השני - כלכלת שוק חופשי פורחת