יעקב פרי יכהן כנשיא הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי

משרד התמ"ת מתכוון להשתמש בקשריו של פרי לדרישת מימוש רכש גומלין מראשי חברות זרות

יו"ר בנק המזרחי, יעקב פרי, מונה ליו"ר נשיאות הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת), האחראית על רכש הגומלין של חברות זרות שזכו במכרזים וברכש מהמגזר הממשלתי. כך נודע ל"גלובס".

היקף רכש הגומלין הסתכם אשתקד ב-1.8 מיליארד דולר, מתוכו 1.45 מיליון דולר של חברות אמריקניות.

הרשות עוברת בימים אלה מהלך מקיף, הכולל הליך לקראת מינוי מנכ"ל חדש, לאחר שהמנכ"ל הקודם, אפרים שוהם, מונה לנספח המסחרי של ישראל בקנדה.

מנכ"ל התמ"ת, רענן דינור, אישר את הידיעה. לדבריו, מוקמת עתה נשיאות שתתפקד כהנהלה, ותפקידה יהיה "לפתוח דלתות לחברות ישראליות ברחבי העולם, ולדאוג לכך שחברות בינלאומיות שלא עומדות ברכש הגומלין, יעשו זאת".

לדברי דינור, "יעקב פרי, שיכהן בתפקיד בהתנדבות, ויתר חברי הנשיאות, שיהיו אנשי עסקים מוכרים ובעלי ניסיון, יידברו עם ראשי החברות הזרות, וידאגו שרכש הגומלין יתבצע".

הוועדה המייעצת לרשפ"ת מונה 16 חברים, והנהלת התמ"ת מחליפה בימים אלה גם רבים מחבריה, בגורמים מהמגזר העסקי ואנשי ממסד. במקביל, עומד התמ"ת לאפשר למכון הייצוא להרחיב משמעותית את בסיס החברות הישראליות הנהנות מרכש גומלין כיום, מ-100 חברות ל-200 בעתיד.

הנהלת התמ"ת נמצאת בימים אלה בדיונים עם החשב הכללי באוצר, על האפשרות להרחבת חובת רכש גומלין גם למכרזי PFI ו-BOT.

לדברי דינור, רכש הגומלין בישראל מאוזן, למרות שמספר חברות עומדות על תת ביצוע. זאת, בזכות עודפי רכש גומלין הנעשים בידי מספר חברות, בהן סימנס.

נתוני הרשפ"ת לסיכום 2003 מעידים, כי חברות אמריקניות צברו עודפי ביצוע רכש גומלין בישראל ב-2 מיליארד דולר מאז 1995, אז הוחל חוק חובת מכרזים בישראל על רכישות מהסקטור הממשלתי. עד לחקיקתו, בוצע רכש גומלין בהתאם להחלטות ועדת השרים לענייני כלכלה.

יתרת ההתחייבויות כיום של 100 החברות האמריקניות שעדיין חייבות ברכש גומלין בישראל, היא 900 מיליון דולר, לביצוע עד שנת 2011. מתוך 137 חברות בצפון אמריקה המחויבות ברכש גומלין בוצע עודף רכש בהיקף 2 מיליארד דולר, על-ידי 37 חברות. מימוש ההתחייבות נעשה בדרך כלל תוך שלוש שנים, למעט בעסקאות ביטחוניות גדולות.

על מנת לעודד המשכיות ורצף פעילות עסקית גם לאחר מימוש ההתחייבות, מאפשרת רשפ"ת לחברות הזרות לצבור יתרות זכות, לשימוש בהתחייבויות עתידיות. זאת, בכפוף להסכמי מסגרת רב שנתיים לשיתוף פעולה תעשייתי, הקיימים עם 120 חברות ברחבי העולם, (90 מהן בצפון אמריקה).