מחקר עבור הקבלנים: "בניגוד להצהרות האוצר, תקציבי הפיתוח בירידה"

"משמעות הדבר היא פגיעה בסיכויי צמיחת המשק, עיכוב בהשלמת התשתיות, בראשן תשתיות כבישים, תחבורה ומים, ואפשרות ניצולן על-ידי הציבור", נטען.

BDO מדווחת, כי יש פגיעה בבעלי מקצוע רבים בתחום הבנייה והתשתית, ביניהם מתכננים, מהנדסים, קבלנים וחברות בנייה ותשתית. לטענת BDO, על-פי נתוני משרד האוצר, בין 2002 ל-2003 חל גידול של 2.3% בתקציבי הפיתוח, כאשר הגידול הריאלי צפוי להגיע ל-2.7%.

לטענתה, ניתוח הנתונים בפועל מגלה שבין 2002 ל-2003 חלה ירידה ריאלית של 0.6% בתקציבי הפיתוח, ובתקציב 2004 גלומה ירידה נוספת של 12.7%.

BDO מדגישה, שמקור ההבדלים בין הגישות נובע מהכללתם או מאי הכללתם של מספר סעיפים חשובים. כך למשל, האוצר לא הכליל בחישובי תקציב הפיתוח סעיפים כגון מענקים והשתתפויות בשכר דירה בעלות של 2.59 מיליארד שקל, ואת סעיף אחזקת הכבישים בעלות של 0.47 מיליארד דולר.

לטענתה האוצר הכליל סעיפים כגון קרן הלוואות - במיליארד שקל, וסעיפים כגון השתתפות בהלוואת לעובדי מדינה, הלוואות משרד השיכון ואת הרזרבה להתייקרויות בתקציב משרד השיכון - בעלות של 5.47 מיליארד שקל.

לטענת BDO מדובר בסעיפים שאין להכלילם בתחשיב, שכן הם מעוותים את החישוב.

עוד עולה מהמחקר, שגם אם האוצר נותן תקציבים לפרויקטים, הם אינם מנוצלים בפועל, בין השאר בשל בעיות סטטוטוריות, כמו במקרה שדה התעופה בחיפה, וכבישי הרוחב אל כביש חוצה ישראל, שהקמתם מתעכבת למרות שהם חיוניים להצלחת הכביש.

עיכוב בהקמת פרויקטים נובע גם מקשיי מימון בהם נתקלים הזוכים במכרזים, כמו במקרה מנהרות הכרמל, שם נסוג בנק דיסקונט מנכונותו לממן את הפרויקט. מתקני ההתפלה הקטנים מתקשים גם הם לגייס הון, בשל סירוב האוצר להעלות את כמות המים המותפלים שנקבעה במכרז המקורי.

סיבה נוספת לעיכובים נובעת לעיתים גם מהעובדה, שהממשלה אינה מגלה נחישות בביצוע הפרויקטים, כמו במקרה מתקן הכליאה בבאר שבע, שאמנם הליך ה-PQ לגביו הסתיים, אך טרם הוחלט האם המתקן אכן יוקם.

לטענת האוצר, ב-2002 נוצלו 66% מתקציבי הפיתוח ואילו ב-2003 נוצלו רק 54% מתקציבי הפיתוח. על-פי BDO ב-2002 נוצלו 72% מתקציב הפיתוח, וב-2003 נוצל רק 64% מתקציבי הפיתוח. מהנתונים עולה, שלצורך הקמת תשתית תחבורה נוצלו 4.8 מיליארד שקל - 79% מהתקציב שיועד לסעיף זה; לצורך הקמת פרויקטים של מים הושקעו 0.75 מיליארד שקל - 33% מהתקציב; לצורך תשתיות בנייה הושקעו 0.6 מיליארד שקל - 58% מהתקציב.

לדברי מנכ"ל התאחדות הקבלנים, יהודה שגב, אין ספק שקיימת רגרסיה מהותית בהקצאת התקציבים ובניצולם. לטענתו, למרות הצהרות האוצר, לפיהן רק השקעה בתשתיות תוציא את המשק מהמשבר, הרי שעיקרון זה אינו מיושם.

שגב מדגיש, שמשמעות הקטנת התקציבים ואי ניצולם, מהווה פגיעה מהותית באפשרויות הצמיחה של המשק.

לדעת שגב, הבעיה העיקרית באי ניצול התקציבים נובעת מכך, שהמדינה פועלת משנה לשנה, ואינה מציגה תוכנית רב-שנתית, או אפילו תוכנית שנתית, הכוללת בתוכה הגדלת ההשקעה בתשתיות.

במקביל, המדינה אינה פועלת להסרת החסמים ולצמצום הבירוקרטיה שיאפשרו את קידום הפרויקטים, אמר.

"בידי האוצר קיימת אפשרות לבצע פרויקטים ממשלתיים בשיתוף המגזר הפרטי בבניית כבישים, בניית בתי ספר, בניית בתי חולים, הקמת משרדי ממשלה, בניית בתי משפט ומוסדות ציבור", אומר שגב. "שיטה זו תאפשר לשחרר משאבים תקציביים לביצוע פרויקטים, תוך ניצול הסקטור הפרטי".

שגב מדגיש, שלמרבה הצער ולמרות הדיבורים הרבים, עד היום עשתה המדינה שימוש מצומצם בכלי זה. לדבריו, ההשקעה הכוללת בפרויקטים של שיתוף המגזר הפרטי מגיע ל-6.4 מיליארד דולר בפרויקטים קיימים, פרויקטים שהושלמו ופרויקטים מתוכננים.