מנהל כלל אינווסטמנט: החברה רוקנה מנכסיה בידי כלל, דברת, שרם וזאבי

בין הגורמים: אי.די.בי פיתוח (אליה מוזגה כלל-ישראל ששלטה בכלל אינווסטמנט) גד זאבי, בעל השליטה בקבוצת זאבי, ונושאי משרה לשעבר בחברה ובהם אהרון דברת ויצחק שרם, בגין חלקם הנטען בהברחת נכסיה של החברה וריקונה מתוכן.

לדברי המנהל המיוחד, לאחר גילוי המעילה בחברה מנכ"לה דאז, אריה גולדין, פעלו בעלי המניות ונושאי המשרה לריקונה מנכסים ומזכויות, והפכו את החברה לגוף שאין בו כספים ונכסים, וזאת בדרכים שונות ומתוחכמות לאורך שנים רבות.

בשנת 1992, שנתיים לאחר גילוי המעילה, נמכרה כל הפעילות העסקית של החברה לחברה ריקה שבשליטת בעלי עניין, ואשר שימשה אך ורק לצורך קליטת הפעילות. מכירת הפעילות לא נעשתה בדרך של מכרז ולא לקונה בשוק הפתוח, אלא לבעלי העניין.

דרך נוספת היתה נטילת הכספים הנזילים שהיו בחברה, בסך 4 מיליון שקל, בצירוף התמורה ממכירת הפעילות העסקית, בשווי של 6 מיליון שקל, ומסירתם לחברות בקבוצת כלל, כהלוואות ללא ריבית וללא ביטחונות.

דרך נוספת היתה העברת הכנסותיה של החברה, בסך 12.8 מיליון שקל, סכום שנכנס בשנת 1997, בעקבות הבוררות בה זכתה נגד בנק הפועלים, לחברות קשורות ולבעלי עניין.

הדרך הרביעית והאחרונה היתה ניצול מכירת חטיבת חברות בשם כלל סחר, שהיתה בבעלות כלל, לידי קבוצת חברות שבבעלות גד זאבי, לצורך הברחת כספי החברה מידי נושיה.

עוד טוען אליאס, כי המשיבים מקבוצת זאבי קיבלו בשנת 1998 סכומים שיועדו לתשלום לנושי חברת כלל אינווסטמנט, אולם בעזרת הבנק הבינלאומי שלחו ידם בכספים אלו.

אליאס טוען, טוען כי המשיבים אחראים לכך, שחברה שהיתה פעילה ורווחית, הפכה לחברה ריקה מכל תוכן עסקי, אשר אינה מסוגלת לגבות את החובות המגיעים לה ולפרוע את חובותיה לנושיה.

לדברי אליאס, הוא בודק גם את מעורבותו של עו"ד יוסי אברהם (פרקליטה דאז של קבוצת כלל) בכל הנוגע לנכסי החברה, ובפרט להעברות כספים שנעשו לטובתו, למשל: 1.4 מיליון שקל שקיבל בעקבות מתן פסק הבוררות.