בנק ישראל: רמת יתרות המט"ח הגבוהה מרגיעה את המשקיעים הזרים ומרתיעה ספקולנטים

בסקירה השנתית כותבים הכלכלנים, כי "ככל שרמת היתרות גבוהה יותר, ההסתברות למשבר בשוק המט"ח קטנה יותר. הידיעה, שלבנק המרכזי יש עתודה גבוהה של מט"ח, מרגיעה את המשקיעים הזרים ומרתיעה ספקולנטים".

עוד נאמר, כי העתודה הגבוהה של מט"ח, תורמת לשיפור מעמדה של ישראל בשווקים הפיננסים הבינלאומיים ובנוסף מפחיתה את עלות הגיוסים בחו"ל.

בבנק ישראל מעריכים בכ-30 מיליארד דולר, את הסכומים הכוללים הדרושים להתמודדות עם מצבי משבר פיננסיים נדירים, לניהול השוטף של המדיניות המוניטרית, לשירות חובות החוץ של המדינה, למימון הוצאות מט"ח חריגות של הממשלה ולהחזקת עתודת חירום מיוחדת. סכום זה גבוה במידה ניכרת לעומת גודל יתרות המטח כיום, המסתכמות בכ-25 מיליארד דולר.

הסכומים הדרושים הם:

לשירות החוב החיצוני ולמימון הוצאות מט"ח חריגות של הממשלה, מגיעה ל-17.4 מיליארד דולר בחמש השנים הקרובות.

הסכומים הדרושים לניהול המדיניות המוניטרית של בנק ישראל ולהתמודדות עם משברים פיננסים נדירים, עומד על 13.9 מיליארד דולר.

עתודת חירום בגודל 2.5% מהייבוא השנתי, מחייבת החזקה של 2.5 מיליארד דולר, פחות מחודש ייבוא אחד. יצוין, כי בתקופת המשבר הכלכלי החריף בשנת 1985 נדרשה ישראל להחזיק עתודת חירום גדולה יותר של 3-6 חודשי ייבוא.

יצוין, כי ועדת המטבע חוץ בבנק ישראל החליטה החל מדצמבר 2003 על שינויים במדיניות השקעת יתרות המט"ח. בין השאר נקבע, כי ההרכב המטבעי של יתרות המט"ח יהיה מעתה לפי ההרכב המטבעי של השימושים. לעומת זאת הסכומים המיועדים לשימושים ולצרכים של הממשלה. ההרכב המטבעי ל-5 השנים הקרובות יהיה לפי הצרכים של שירות החוב החיצוני וההתפלגות הגיאוגרפית של הייבוא. עדיין צפויה החלטה לגבי ההרכב המטבעי הנחוץ לשימושים לצרכים של בנק ישראל. בהודעה נאמר, כי "סוגיה זו טעונה בירור נוסף, ולעת עתה נקבע להן הרכב זמני על פי שיקולים כלכליים".