העלייה התלולה במחירי הברזל בתקופה האחרונה מהווה אבן רחיים נוספת על צוואר הענף, ו"תורמת" לעלייה במחירי הביצוע. תופעה זו מדאיגה רבים בענף, וצריכה להדאיג גם את רוכשי הדירות.
מחיר הברזל הוכפל מ-1,500 שקל לטון בנובמבר 2002, ל-3,000 שקל לטון במארס 2004. מתוך עליה זו, נרשמה קפיצה של כ-60% בארבעת החודשים האחרונים בלבד.
יוסי כהן, מנכ"ל קבוצת צמנטכל: "ישראל מושפעת מהסחר הבינלאומי וממגמות היצע וביקוש בשוק הברזל בעולם. בתקופה האחרונה מצוי ענף הבנייה בסין ובמזרח הרחוק בתנופה גדולה. הסינים אינם מצליחים לספק בעצמם את הביקוש לברזל, ונאלצים לייבא מטורקיה ומאירופה. עודף הביקוש בשוק הברזל מושך את עקומת הביקוש כלפי מעלה, וכך מתייקר מחירו. יתרה מכך, האירופאים מוכרים את הברזל באירו, דבר המחריף את עליית המחירים".
ישראל, המייבאת גם היא את הברזל מטורקיה ומאירופה, מושפעת ממגמות אלו ונאלצת לשלם מחיר גבוה עבור הברזל.
אנדרי ויידר, מנכ"ל חברת חוד מתכות: "מחיר הברזל עולה בישראל באותו שיעור כפי שהוא עולה בכל העולם. אני רואה שלושה גורמים עיקריים לעליית המחירים: ראשית, יש גידול עצום בביקושים לברזל, בעיקר בשוק הסיני, אשר צמח השנה ב-8% ויותר. יתרה מכך, תפוקת הפלדה גדלה בשנת 2003 ב-7% נוספים, וזאת לאחר שהגיעה לשיא בשנת 2002. שנית, מדינות ברה"מ לשעבר אינן מייצאות פלדה ואין עליהן לחץ מחירים, לפיכך הן יכולות להרשות לעצמן לשמור על רמת מחירים גבוהה. שלישית, אם עד לפני מספר שנים מפעלי הפלדה בברה"מ לשעבר היו בבעלות המדינה, הרי שכיום הם בבעלות פרטית של מספר קבוצות, אשר צברו בשנים האחרונות הון עתק. קבוצות אלו מתנהגות בהתאם לכלכלה המערבית, ומתמחרות את הפלדה במחיר גבוה".
הברזל הינו חומר גלם אשר עלותו מהווה כ-8% מעלות הבנייה של דירת מגורים, כ-25% מעלות פרויקטים של תשתית, כגון הקמת גשרים וקירות תמך, וכ-12% מעלות פרויקטים ציבוריים.
ענף הבנייה צורך כ-850,000 טון ברזל בשנה, והנזקים בשל עליית המחיר מעורכים במיליארד ורבע שקל. אחת הנפגעות העיקריות היא רכבת ישראל, אשר נזקיה מוערכים בלמעלה מ-80 מיליון שקל.
מדד תשומות הבנייה למגורים עלה החודש ב-1.2%. הברזל, המהווה כ-4% מהמדד, עלה ב-12.4%, ולפיכך תרם לעלייה של 0.5% במדד.
המשמעויות של התייקרות הברזל והשלכותיהן על ענף הבנייה הן עצומות. עיקר הנפגעות הינן חברות הביצוע, אשר החלו בפרויקטים וחתמו על חוזים, בהתבסס על מחיר הברזל כפי שהיה בזמן החתימה. "חברות אלו ירשמו הפסדים, שלא ניתן לספוג", אומר יהודה שגב, מנכ"ל התאחדות הקבלנים.
משמעות נוספת היא התייקרות בתוצר הסופי, דהיינו, עליית מחירי הדירות והתארכות הפרויקטים.
כהן: "ענף הבנייה ספג פגיעה קשה בצד העלויות. התייקרות מחירי הברזל מחד, ועליית שכר העבודה לשעה בגלל העדר עובדים מאידך, מביאות קבלנים רבים להסתבכויות פיננסיות ואף לפשיטת רגל. זהו זעזוע של כל הבסיס הכלכלי של מי שהיה יציב בענף הבנייה, וקריסה מוחלטת של החברות החדשות בענף".
שגב: "עליית מחירים הינה כורח המציאות, שכן הרבה חברות בנייה גומרות את מלאי הדירות אשר ברשותן, מפני שלא בנו הרבה בשנתיים האחרונות. כיום יש התחלות בנייה חדשות, ובגלל התייקרות עלויות הבנייה, קרי ברזל, בטון ועובדים, הרי שאין מנוס אלא לעלות את המחירים. הבטון מצוי בעליית מחירים מתמדת. לאור עליית מחירי הברזל, קבלנים רבים מנסים לעשות המרה ומכניסים יותר בטון ופחות ברזל, מה שיגרום לעליית הביקושים לבטון ולעליית מחירו".
ההתאחדות מבקשת גם משר התמ"ת, אהוד אולמרט, להוריד את המכסים על הייבוא, ובכך לפתוח בפני ישראל שווקי ברזל נוספים, דוגמת רומניה ואוקראינה. ההתאחדות אינה מסתפקת בכל אלו ודורשת, בנוסף, כי משרד התשתיות, השיכון ובינוי והתחבורה ישלמו את מחיר ההתייקרות.
שגב מעלה במכתבו לממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, חשד, כי ארבעת החברות המייבאות ברזל התארגנו כקרטל ותיאמו ביניהן את עליית מחירי הברזל. בכדי שתופעה זו לא תישנה, שגב ממליץ להגביר את הפיקוח על ייצור וייבוא הברזל.
בתגובה להאשמות שמעלה שגב, משיב ויידר מחוד מתכות: "שוק הברזל פתוח בפני כל גורם שרוצה לייבא ולייצר. אילו מחיר הפלדה היה עולה ב-10 דולר לטון היה מקום לחשד לקרטל, אבל המחיר עלה ב-250 דולר לטון. זהו המחיר בעולם, ולפיכך גם בישראל. אין שחר להאשמות אלו, וכך קבע גם דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים".
גיא נוימן, מנכ"ל נוימן ברזל: "לא ייתכן שיאשמו אותנו בתיאום מחירים. למעשה, התחרות בינינו היא זו שמחזיקה את שוק הברזל בארץ. עליית המחירים בשוק העולמי הייתה צריכה להביא לקריסת ימי אשראי, אותם מקבלים צרכני הברזל בישראל. החברות המייבאות את הברזל כחומר גלם משלמות במזומן, כי אלו הם תנאי השוק העולמי, אך את המוצר הסופי אנו מוכרים לפי אשראי של 60 יום.
"כיום, עם עליית המחיר, אנו אוכלים את המלאי שלנו, ולא רחוק היום בו אהיה חייב לבחור בין אחת משתיים - להקטין את המכירות ואולי אף לסגור את אחד המפעלים שברשותי, או להרע את תנאי האשראי שאני נותן לחברות הקבלניות. "אני צופה שבפרק זמן של חודש-חודשיים, החברות הקבלניות יתחילו להרגיש את השינוי, דבר שיגרום לעיכוב בפרויקטים ואף לצמצומם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
