המשק יחסוך כ-60 מיליון שקל בעקבות הפעלת שעון הקיץ החל מהלילה שבין יום שלישי לרביעי - 6/4 - 7/4 ועד ה-21 בספטמבר 2004. ניתן היה לחסוך כ-37 מיליון שקל נוספים באם היתה מתקבלת המלצת התאחדות התעשיינים, לקבוע את שעון הקיץ לתקופה של 9 חודשים. כך טוענת נירה שמיר, ראש אגף כלכלה בהתאחדות.
לדעת שמיר, יש לקבוע את שעון הקיץ לתקופה של 270 ימים בשנה, במקום 165 ימים בשל החסכון היומי הממוצע של כ-0.44% מצריכת החשמל - תאורה ומיזוג אויר - בממוצע רב שנתי; הגדלת התפוקה הלאומית והפריון של העובדים במפעלי התעשייה ובמשק כולו; הפחתת מספר תאונות הדרכים; שיפור ברווחתם של העובדים ושיפור באיכות החיים, המתבטא בשעות עבודה ובשעות הפנאי.
שמיר מציינת, כי נמצא שלהנהגת שעון הקיץ אין גם השפעה שלילית על תחלואת הציבור ועל מספר תאונות העבודה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
