בג"ץ הורה היום ללשכת העיתונות הממשלתית להעניק תעודת עיתונאי לכל כתבי רשת הטלוויזיה אל ג`זירה, בתנאי שיקבלו היתרי כניסה ועבודה לישראל. עוד הורה בג"ץ להאריך את תוקפה של תעודת העיתונאי של אחמד סייף, המועסק על ידי סוכנות רויטרס בישראל כסגן מנהל הטלוויזיה של הסוכנות.
בג"ץ קבע, עם זאת, כי מתן תעודת העיתונאי מותנה באישור הרשויות לאחר בדיקות בטחוניות אינדיווידואליות לעיתונאים. בכך קיבל בג"ץ בהרכב השופטים דליה דורנר, אליעזר ריבלין וסאלים ג`ובראן, שתי עתירות שהוגשו בנושא: האחת, על ידי 19 כתבים של רשת הטלוויזיה אל ג`זירה, והשנייה של העיתונאי סייף.
בסוף 2001 החליטה לשכת העיתונות הממשלתית כי מתחילת 2002 לא תוציא עוד תעודות עיתונאי לאנשי תקשורת פלשתינאים, ולא תאריך את תוקפן של התעודות שהוצאו. בעקבות כך עתרו רשת אל ג`זירה והכתבים המועסקים בה בבקשה להורות ללשכה להוציא להם תעודות עיתונאי. העתירה נמחקה, לאחר שהמדינה הבהירה כי בקשות הכתבים בעלות תעודות זהות ישראליות ישקלו לגופן וכי לא ניתן לתת תעודת עיתונאי לתושבי השטחים, שלהם אין היתר עבודה לעבוד בארץ.
לאחר שלשכת העיתונות סירבה להוציא תעודת עיתונאי גם לתושבי השטחים המחזיקים בהיתרי כניסה לישראל והעבודה בה, הוגשה העתירה לבג"ץ. במקביל, עתרו אחמד סייף וסוכנות רויטרס בבקשה להאריך את תוקף תעודת העיתונאי של סייף, לאחר שהאחרון החזיק בתעודה שהוצאה על ידי לשכת העיתונות במשך 11 שנים.
המדינה נימקה את הסירוב להעניק את התעודות בחשש לפגיעה באישים בממשל בישראל, במסיבות עיתונאים ובמשרדים ממשלתיים. לטענת המדינה, תעודת העיתונאי מקלה על הגישה למקומות אלה. עוד הסבירה הלשכה כי בנוסף אין מקום לתת לתושבי השטחים תעודת עיתונאי של הלשכה, בשל העימות והקרב המתקיים בין הפלשתינאים לבין ישראל על דעת הקהל העולמית.
השופטת דורנר, אשר כתבה את פסק הדין, מציינת כי על לשכת העיתונות, בדומה לרשויות שונות במדינה, לקיים את כללי המשפט המינהלי בפעולותיה כלפי העותרים, למרות שהם אינם אזרחי ישראל או תושביה. השופטת קובעת כי ההתנייה למתן התעודה בהיתר כניסה לארץ היא סבירה, אלא שעמדת המדינה לא לתת תעודות עיתונאי לתושבי הרשות גם אם יש להם היתרי כניסה ועבודה בארץ, איננה נכונה.
השופטת קובעת כי הענקת תעודת עיתונאי לעוסקים בעיתונות היא חלק מאינטרס חברתי מוגן לעיתונות חופשית ולסיקור פתוח. אינטרס זה הוא אינטרס ציבורי כללי, המשרת גם את גילוי האמת, ההליך הדמוקרטי והיציבות החברתית. לכן, על הרשויות להתחשב באינטרס זה ולתת לו משקל הולם. נדרש איזון בין אינטרס השמירה על הביטחון לבין זכויות ואינטרסים מוגנים אחרים, המתנגשים בו.
לפי דורנר, היחסים בין המדינה לפלשתינים תושבי הרשות מורכבים והסירוב הטוטלי להעניק תעודת עיתונאי לפלשתינים תושבי הרשות, לרבות כאלה המחזיקים בהיתרי כניסה לארץ, מלמד כי לשכת העיתונות לא איזנה בין שיקולי הביטוי והמידע לבין שיקולי הביטחון, או שהאיזון בעניין זה נעשה שלא כדין.
עוד מציינים השופטים, כי בסייף לא דבק רבב בטחוני כלשהו במשך כל שנות עבודתו וכי העיתונאים מתחת אל ג``זירה נמצאו בטוחים מספיק לערוך ראיון טלוויזיוני עם נשיא המדינה.
לאור האמור, התקבלה העתירה ועל המדינה הוטלו 20,000 שקל הוצאת משפט. העותרים יוצגו על-ידי עו"ד יהושע רזניק, יצחק יערי וזכי קמאל. המדינה יוצגה על-ידי עו"ד ענר הלמן.
(בגץ 5627/02)
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
