חשיפת גלובס על אודות ההחלטה הטורקית לעצור כל יצוא ויבוא לנמלים בישראל הכתה גלים בענף התעשייה בארץ ביום חמישי האחרון. ולא רק בצד הישראלי נדהמו מהמהלך, הראשון מסוגו ביחסים בין המדינות - אלא גם במגזר העסקי בטורקיה מתבטאים כלפיו בזעם.
● טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים ייפגעו?
● חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלה הסיבות
● משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים
● ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה
מול הצעד החריג, גורמי מסחר בשני הצדדים פועלים כבר עכשיו למציאת דרכים עוקפות, בזמן שטרם ברור עד תום אם נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן מתכנן צעדים נוספים נגד ישראל בהמשך.
הנה שלוש הערות על ההתפתחויות ביחסי ישראל־טורקיה.
1היצוא נמשך
כבר לאחר איסור היצוא של 54 פריטים מטורקיה לישראל לפני כחודש, החלו יבואנים ישראלים להשתמש ביעדים שלישיים, כמו סלובניה, להעברת סחורות לישראל. כעת, בזמן שהממשלות של שתי המדינות מחליפות מהלומות, יבואנים ויצואנים משני הצדדים דווקא משלבים זרועות כדי למצוא פתרונות.
אותה מגמה שהחלה לפני כחודש התרחבה מאוד כבר במהלך סוף השבוע החולף. כך, במקום לכתוב על שטר המטען את ישראל כנמל יעד, מובילים לנמל שלישי - ומשם לישראל. באנקרה כנראה היו רוצים למנוע את השיטה, אולם היקף היצוא הטורקי לכל העולם מקשה עליהם לעשות זאת.
מרכבים ועד מוצרי חשמל: מה מיובא מטורקיה?
יבוא הסחורות מטורקיה לישראל לא מסתכם רק במוצרים בסופרים: ב־2023 הוא הגיע לכמעט 17 מיליארד שקל (מתוך 332 מיליארד בסך יבוא הסחורות), כשהמזון והמשקאות נמצאים רק במקום העשירי בחשיבות.
בראש ובראשונה, טורקיה מייצאת לישראל מתכות בשווי 4.6 מיליארד שקל - חלקן נכרות בהרים של טורקיה, ואחרות מותכות בעסקה סיבובית עם ממחזרי מתכות בישראל. ישראל מייבאת מטורקיה גם מוצרי חשמל ביתיים ותעשייתיים (2.1 מיליארד), מוצרי פלסטיק וגומי (1.5 מיליארד), אבנים ומלט לבנייה (1.3 מיליארד), רכבים (1.2 מיליארד) ובגדים וטקסטיל בשווי מעל מיליארד שקל. לעומת זאת, יבוא המזון והמשקאות עומד על 600 מיליון שקל "בלבד".
חלק מהבעיה היא שהסחר עם טורקיה ברובו לא מגיע ישירות לצרכנים, אלא כחומרי גלם לתעשייה הישראלית - כך שגם כשקונים "כחול־לבן", למעשה קונים גם תוצרת טורקית.
בלתי אפשרי להימנע מסחר ומיבוא, והתעשייה הישראלית תצטרך למצוא מקורות יבוא חלופיים - או לחכות שהמשבר הפוליטי יחלוף, והעסקים יחזרו לשגרה.
עידן ארץ
המכס הטורקי אומנם נחשב לאחד הקשים ביותר בעולם בתחום הבידוק, אבל קשה לו לתחקר לעומק את היעד הסופי בפועל. לכן, יצואנים טורקים שולחים סחורות לנמל שלישי, ומבצעים הליך שנקרא "שטעון". בהליך הזה מובילים את הסחורה למדינה השלישית כאמור, ושם מחליפים את שטרי המטען, מעמיסים את הסחורה לאונייה אחרת - ומובילים אותה לישראל.
זהו הליך שעלול להכפיל ואף יותר מכך את עלויות השילוח השגרתיות בין טורקיה לישראל, אבל מבטיח בסבירות גבוהה את המשך זרימת הסחורות. בעקבות כך, סחורות טורקיות שיעדן הסופי הוא ישראל המשיכו בימים האחרונים לנוע, גם אם בהיקפים נמוכים יותר, לנמלים במדינות שונות כמו בולגריה, יוון ומצרים. משם הן לבסוף יגיעו לכאן.
2הביקורת בטורקיה
כאמור, לא רק בישראל קיבלו בתדהמה גדולה את הידיעה על אודות עצירת היצוא והיבוא הטורקי מישראל. זאת כאשר מאז ומתמיד, וגם במשברים שונים, קשרי הסחר בין ישראל לטורקיה נחשבו לאי של יציבות.
לגלובס נודע ממקורות טורקים וישראלים כי במגזר העסקי הטורקי קיים זעם גדול על המהלך. יבואנים ישראלים מקבלים מספקים שלהם את המסר כי ההחלטה של משרד המסחר הטורקי היא שרירה וקיימת, כשהתקווה היא שמשא־ומתן להפסקת אש בעזה יבשיל ויוביל לביטול ההחלטה - כפי שכבר הצהירו באנקרה. "יצואנים טורקים זועמים על הנשיא", אומר לגלובס גורם ישראלי שמעורה בפרטים.
נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Khalil Hamra
בינתיים, בחלק מהמפעלים בטורקיה מצויים בפאניקה, אומרים גורמים ישראלים וטורקים. תעשיינים טורקים מסוימים בנו את התוכנית העסקית שלהם על בסיס היצוא ללקוחות בישראל, שבחלק מהמקרים מהווים 80% מכלל הצרכנים שלהן.
לצד זאת, הטורקים סובלים ממשבר מטבע מתמשך, שבמסגרתו בארבע השנים האחרונות הלירה הטורקית התרסקה מכ־7 לירות לדולר לכ־32.3 לירות לדולר כיום. "ארדואן נקט פעולה שמנוגדת לאינטרסים הכלכליים של טורקיה", אומר לגלובס יצואן טורקי.
ב־2023 עמד סך היבוא בישראל מטורקיה על 4.6 מיליארד דולר, כך לפי הלמ"ס. היקף הסחורות הללו יוצאו מטורקיה למרות מלחמת "חרבות ברזל", ובשנה שאותה סיימה טורקיה בגירעון מסחרי בסך 106 מיליארד דולר (10% מהתוצר). כלומר, המהלך של ארדואן מהווה גם פגיעה באינטרס של מדינתו ושל סוחריו בצבירת מט"ח. כל אלה, כצפוי, לא מקבלים ביטוי בתקשורת הטורקית המרכזית, שמיישרת קו עם הנרטיב הממשלתי.
בענף המזון חוששים מעליית מחירים נוספת
לאחר ששורת רשתות שיווק וספקיות העלו מחירים, כעת צפוי גל נוסף בעקבות החרם הטורקי. לא מעט ממוצרי המזון שאנו רואים על המדפים בסופרים מיוצרים בטורקיה; פסטה, שימורים, פירות יבשים, פיצוחים וירקות הם חלק מהמוצרים שצפויים להתייקר בעקבות החרם שהטיל ארדואן.
"לכל מוצר שיש לטורקים יש תחליפים באירופה. הבעיה היא שהם הרבה יותר יקרים - פער המחירים בין טורקיה למדינות אחרות נע בין 7% ל־10%", אומר יובל נאון, מנהל המותג הפרטי לשעבר בשופרסל.
"לא תהיה ברירה"
"כוח העבודה הזול והמרחק הקטן יחסית מטורקיה לישראל הם הבסיס למחירים הנמוכים יחסית", מוסיף נאון. "כעת, בגלל החרם, היבואנים מתחילים לפנות בעיקר למערב אירופה, כי במזרח היבשת אין אותה היכולת של חומרי הגלם. לכן, ספקים גדולים כמו דיפלומט, שסטוביץ וויליפוד יעלו עכשיו מחירים, לא תהיה להם ברירה".
לדבריו, גם מחירי הירקות המיובאים צפויים לזנק: "רוב השנה יכולת הייצור בארץ לא מספיקה לביקוש, והמקור היחידי שהיה עד כה הוא טורקיה. מה יקרה כשיהיו חסרות עגבניות? המחירים 'יעופו לשמיים', כי ההיצע קטן מהביקוש, או שיחזרו לייבא עגבניות מספרד, כשההובלה משם הרבה יותר יקרה".
אלא שלא רק יבואנים צפויים לחפש חלופות, אלא גם רשתות המזון שמחזיקות מותג פרטי - כמו שופרסל, רמי לוי ויוחננוף - יתמודדו עם הבעיה. "הבסיס של המותג הפרטי הוא איכות שתהיה זהה למותגים, במחיר זול יותר", מסביר נאון. "יהיו מוצרים, בעיקר ברמות 'הפינוק', שלא תהיה איתם בעיה. הבעיה תהיה עם מוצרי היסוד, כמו שמן ופסטות. יהיה קשה מאוד לקמעונאים שייצרו חלק מהמותג הפרטי שלהם בטורקיה להמשיך לייבא באותם המחירים".
"הסנונית הראשונה"
גלית כהן, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מספרת לגלובס כי כבר כמה חודשים היא והקולגות שלה מזהירים את הממשלה ואת המגזר העסקי מפני עליית המחירים. "כשארדואן רק התחיל להתבטא נגד ישראל, קיימנו ישיבה בנוכחות נציגי ממשלה והסקטור העסקי, והם גיחכו ואמרו שחרם לא יקרה, מפני שזה נגד האינטרס הכלכלי של טורקיה, והוא רק מדבר", היא אומרת.
"אנחנו מדינת אי שמייבאת את מרבית מצרכיה, ויש לעשות איזון בין הייצור המקומי ליבוא. פה מתחברת הסוגיה הביטחונית־אסטרטגית לסוגיות הכלכליות - בלי חזון של היום שאחרי, בלי שותפות קואליציה אזורית, ישראל לא תוכל להמשיך להיות מדינה מודרנית משגשגת.
"היום שאחרי הוא עכשיו, ובלי זה אנחנו הופכים להיות מבודדים. טורקיה היא רק הסנונית הראשונה. אפשר למצוא חלופות, אבל זה ייקח זמן ויעלה הרבה כסף. אי־אפשר להשאיר לסקטור הפרטי לעשות את כל העבודה בעצמו. הממשלה חייבת להתערב. וכרגע, בשלב הראשון נראה קודם כל עליית מחירים".
שירה ספיר
למרות המדיניות של ארדואן, בכירים טורקים הביעו בשבוע שעבר אופטימיות בשיחה עם גלובס כי "מדובר בגל שלילי שיחלוף". באנקרה משוכנעים כי בדומה למשברים שונים ביחסי המדינות, כמו משט המרמרה וצעדות השיבה, המלחמה תסתיים - וכך הכול יחזור לשגרה.
3חלק מרצועת עזה
בהתחשב בכל ההשפעות השליליות של הצעד האנטי־ישראלי של ארדואן, נשאלת השאלה מה נשיא טורקיה בעצם רוצה? בראש ובראשונה, ארדואן מזוהה עם האחים המוסלמים, וסביר להניח שהוא היה שמח שארגון הטרור חמאס ימשיך לשלוט ברצועת עזה ואף ינהיג את כלל שטחי הרשות הפלסטינית מרמאללה. בנוסף, באנקרה רואים בעצירת הסחר עם ישראל מנוף לחץ אקטיבי מצידם לסיום המלחמה ברצועה.
הטורקים מפעילים את מנוף הלחץ הזה משום שהם מעורים במתרחש במשא־ומתן בין ישראל לחמאס - כפי שלפני ימים ספורים ציין זאת גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כשהעביר על כך ביקורת - אבל הם נמצאים הרבה מאחורי המתווכות הראשיות. קטר, ובתקופה האחרונה אף יותר מכך מצרים, ממשיכות להכתיב את הטון במגעים להפסקת אש, כאשר אנקרה לא בתמונה.
טורקיה לא מהווה גורם משמעותי בשיח, בין השאר משום שישראל הפיקה לקחים ממשברים קודמים עמה והשיבה ארצה בשלב מוקדם את הדיפלומטים. הדבר הותיר את ארדואן ואת אנשיו ללא יכולת להזמין לשיחות נזיפה או לנקוט צעדים שישרתו את האינטרסים הפוליטיים שלהם. אחד הצעדים הזכורים האלה היה למשל גירוש השגריר איתן נאה במאי 2018.
מטרה נוספת שמעוניינים באנקרה להגשים הוא נוכחות משמעותית של החברות הטורקיות הגדולות, שבכיריהן מקורבים לארדואן, בשיקום רצועת עזה. הטורקים מפנימים כי בזמן שהמדינות הסוניות המתונות, האיחוד האירופי וארה"ב עוסקות בשאלת היום שאחרי - הם מודרים. כך, שיקום הרס ברצועת עזה, שהוערך לפני כשלושה חודשים בכ־18.5 מיליארד דולר לפחות, לא מוביל לתועלות כלכליות, פוליטיות ומדיניות לארדואן. אי לכך, הם רוצים בכל זאת ליטול חלק בנושא, כדי לגרוף הכנסות לחברות הטורקיות הגדולות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.