"טייפה 101" - הבניין הגבוה בעולם; דוחק את מגדלי הפטרונאס

הוא יתנשא לגובה של 508 מטר, 56 מטרים גבוה יותר מהבניינים המחזיקים בשיא הנוכחי, מגדלי הפטרונאס בקואלה לומפור, בירת מלזיה.

הבניין החדש דוחק גם את המחזיק בכתר הקודם למגדלי הפטרונאס, מגדל סירס בשיקגו, המתנשא לגובה של 442 מטר ואחריו בניין ג'ין מאו בשנחאי, המתנשא לגובה של 421 מטר. לשם השוואה, המגדל העגול במרכז עזריאלי מתנשא לגובה של 180 מטרים בלבד. גובהו של הבניין נמדד מהמדרכה וקומת הכניסה, עד לקצהו לא כולל אנטנות ודגלים.

קיימות ארבע קטגוריות לפיהן נבחנים המגה-סטרוקטורות הללו: הגובה הארכיטקטוני, הקומה המאויישת הגבוהה ביותר, רצפה לקצה בניין, וקצה אנטנה או מתקן אחר בראש הבניין.

טייפה 101 נוטל את ההובלה בשלוש מתוך ארבע הקטגוריות. בנוסף לזכייה בקטגוריה היוקרתית מכולם, גובה ארכיטקטוני, ודחיקת מגדלי הפטרונאס בקטגוריה זו, הבניין גם כולל את הקומה המאוישת הגבוהה בעולם, הנמצאת בגובה של 438 מטר, והגג שלו מתנשא לגובה של 448 מטר.

מגדל סירס בשיקגו עדיין מחזיקים בקטגוריה של האנטנה הגבוהה ביותר עם גובה שיא של 527 מטר, אך יורד למקום השני עם הקומה המאוישת הגבוהה ביותר (436 מטר) והגג הגבוה ביותר (442 מטר).

הבניין בטייפה משתרע על 200 אלף מ"ר. הוא תוכנן על ידי C.Y.Lee והתכנון ההנדסי בוצע על ידי חברת Evergreen Consulting.

הוא אמור להיפתח לקראת סוף השנה. עלות הקמת הבניין הסתכמה בכ-800 מיליון דולר.

הבניין הבא שאמור לרשת את התואר יעשה זאת רק בשנת 2009 בבירת אינדונזיה, ג'קרטה.

מגדל הטלוויזיה של ג'קרטה יתנשא לגובה של 558 מטר. מי שהתמודד על הכתר מול "טייפה 101" והפסיד הוא מגדל המרכז הפיננסי של שנחאי, שעבודתו תסתיים בשנת 2007 והוא עתיד להתנשא לגובה של 492 מטר.

באשר למגדלים מתוכננים שבנייתם עוד לא החלה, ניתן לציין את "מגדל רוסיה", המתוכנן להיבנות במרכז מוסקבה, ואמור להתנשא לגובה של 648 מטר, כשבנייתו צפויה להסתיים בשנת 2010, מגדל החירות בגראונד זירו בניו יורק, שעתיד להתנשא לגובה של 610 מטר, ובנייתו צפויה להסתיים בשנת 2009.

באוקטובר 2003 נערכה בקואלה לומפור, בירת מלזיה, ועידה בינלאומית רחבה באשר לעתיד בניית גורדי שחקים בעולם. בוועידה דנו המשתתפים בלקחים שנלמדו מההתקפה על רכז הסחר העולמי, בניו יורק ב-11 בספטמבר 2001. היתה זו הפעם הראשונה מאז הוסקו מסקנות מתקפת הטרור בניו-יורק שאדריכלים ומהנדסים מתאספים לוועידה מסוג זה.

ההתקפה על WTC הביאה לשינוי חשיבה מהותי סביב הסוגיה של כיצד גורדי שחקים צריכים להיבנות.

ג'ין קורלי, שעמד בראש צוות החקירה של התמוטטות בנייני התאומים, אמר כי התאומים נותרו על תילם זמן ארוך מהמצופה לאחר פגיעת המטוסים. עם זאת, הוא מאמין כי שני שינויים תכנוניים היו עשויים להקטין את מספר הנפגעים.

קורלי אמר בוועידה, כי יציאות החירום של הבניין הן עניין מהותי. בבנייני התאומים יציאות החירום היו מרוכזות בצד אחד של הבניין, ופגיעתן מנעה חילוץ של מספר נפגעים רב יותר.

קורלי ממליץ לפרוס את יציאות החירום בכל צדדי הבניין. נקודה נוספת עליה הצביע היא בקרת כיבוי האש. האש האדירה שהשתוללה במגדלי התאומים היתה בין הסיבות העיקריות להתמוטטותם, ויש לשפר בעתיד את מערכות כיבוי האש.

רעיון בולט נוסף שהועלה בוועידה היה של האדריכל הבריטי אנתוני ווד מאוניברסיטת נוטינגהאם. לדבריו, יש לחבר את הקומות העליונות של גורדי שחקים סמוכים בסדרה של גשרים, שיספקו דרכי מילוט נוספות. את השרוולים שייוצרו מציע ווד לנצל לשטחים מסחריים, שייצרו "עיר בעננים".

ד"ר ג'ון רוברטס, פרופסור באוניברסיטת מנצ'סטר, אמר כי אפשר לתכנן בניינים גדולים ובניינים גבוהים בצורה הרבה יותר בטוחה מכפי שהיה עד היום.

"אדריכלים ומהנדסים חייבים להתרגל למחשבה שגורדי שחקים יכולים להיות מושא לאירועים קיצוניים בלתי צפויים. הם חייבים למצוא דרכים להפחית סיכונים בטיחותיים ואחרים".

אחד מהמפתחות לשיפור הבטיחות הוא למנוע מצב של "קריסה מתמשכת", כלומר נזק כבד שנגרם בחלק קטן מהבניין, שיוצר תגובת שרשרת שמביאה לקריסת הבניין כולו. לדברי רוברטס, "פגיעת המטוסים לבדה ב-WTC לא היתה מביאה לקריסתם. זה היה צירוף של מספר תופעות שהביאו להיחלשות שלד הבניינים, ואת התופעות האלה יש למנוע בעתיד".

ובכל זאת, לסיכום, דומה שאירועי ה-11 בספטמבר זעזעו את קו המחשבה על גורדי שחקים, אך לא עצרו את תאוות האדם להגיע לשמיים.