ביהמ"ש דחה את תביעת לשון הרע שהגיש ב. מיכאל נגד "הצופה" והעיתונאית אייזנמן

שופט בית משפט השלום בירושלים, נעם סולברג, נימק את הדחייה בכך, שעומדת לעיתון ולכותבת אייזנמן הגנת תום הלב. זאת, כיוון שהפרסום נעשה כדי לגנות או להכחיש לשון הרע שפורסם קודם לכן (סעיף 15 (10) לחוק לשון הרע).

עם זאת, הסתייג סולברג מדבריה של אייזנמן : "האשמתו של ב. מיכאל באנטישמיות, מגונה בעיני, גיוסו של שר התעמולה הנאצי למערכה מעורר מורת רוח (...)".

סולברג קבע, כי הפרסום לא חרג מתחום הסביר בנסיבות העניין, לפיהן מדובר במאמר פובליציסטי ולא כתבה חדשותית. לפי סולברג, ב. מיכאל הוא דמות ציבורית, שיש עניין ציבור במאמריו. לכן קבע סולברג, כי עומדת לנתבעים הגנת תום הלב.

ב. מיכאל, טען באמצעות עו"ד יוסף ארנון, כי הדברים שפורסמו מהווים לשון הרע וכי מדובר במאמר הסתה חריף ביותר. הנתבעים טענו מנגד, באמצעות עו"ד נדב העצני, כי מדובר בטור פובליציסטי המהווה תגובה למאמריו של ב. מיכאל, המהווים בפני עצמם לשון הרע.

סולברג קבע, כי ניכר במאמרה של אייזנמן, על-פי תוכנו ואופן עריכתו, שאינו בא בחלל הריק, אלא מדובר במאמר תגובה למאמריו הקודמים של ב. מיכאל.

סולברג מציין עוד, כי במאמרים של אייזנמן מעורבים מיני השמצות וגידופים אלא שמנגד אין דבש וחלב תחת לשונו של ב. מיכאל.

בשל האופן הבוטה בו גינתה אייזנמן את לשון הרע שפורסם קודם על ידי ב. מיכאל, החליט סולברג לא לחייב את ב. מיכאל בהוצאות משפט. (ת.א. 03/8515).