העליון דחה בקשת לשמן-לסיקו לערער על זכיית אזום במיכרז טיהור איילון

אחרי מאבק משפטי של שש שנים, העבודות בשלב התחלה

בית המשפט העליון דחה בשבוע שעבר את בקשת קבוצת לשמן-לסיקו לערער על זכיית קבוצת אזום במיכרז מט"ש (מכון טיהור שפכים) איילון. ביהמ"ש קבע, כי אין הבקשה מעלה שאלות עקרוניות כלליות ובעלות חשיבות מעבר למקרה הפרטני של המיכרז המיוחד נשוא הבקשה, ולפיכך אין מקום למתן רשות ערעור. בכך למעשה הוסרו כל המכשולים המשפטיים בפני הקמת המכון.

כזכור, זכתה קבוצת אזום, בראשות חברת אשטרום והכוללת את OMI האמריקנית, מאמ"צ, צור עבודות עפר, מילומור ומחצבות כפר גלעדי, ביוני 1998 במיכרז להקמת מכון לטיהור שפכים של איגוד ערים איילון, שיטפל בשפכי רמלה, לוד, מודיעין, שהם והמועצה האזורית גזר. היקף ההצעה הזוכה היה 69.8 מיליון שקל. הזכייה באה לאחר ארבע שנים של עיכובים משפטיים במהלך המיכרז למיון מוקדם והמיכרז העיקרי.

גם לאחר הזכייה הסופית, עתרו שתיים מהקבוצות המתחרות - קבוצת לשמן-לסיקו וקבוצת מנרב - שנפסלו על ידי ועדת המיכרזים, לבית המשפט המחוזי לתל אביב, כאשר כל אחת מהם טענה, שפסילתה אינה חוקית והיא הזוכה במיכרז. שתי הקבוצות ביקשו צו מניעה כנגד תחילת העבודות, ושופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, יהודה זפט, דחה את הבקשות.

לשמן-לסיכו הגישה לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור. בית המשפט מצא, כי אין להתערב בהחלטות ועדת המיכרזים שהעסיקה ועדה מקצועית, אשר קבעה כי הצעת המבקשות חרגה באופן מהותי מתנאי המיכרז.

מנכ"ל קבוצת אזום, בן ציון ויינר, אמר ל"גלובס", כי בלא כל קשר לעתירה לבית המשפט העליון שנדחתה, מאחר ולא היה צו מניעה, החלו בשטח עבודות גידור, מדידה ותכנון הקמת המכון בשטח החדש שנקבע לו. צפוי שעבודות העפר במקום יתחילו ב-1 באוגוסט, שש שנים לאחר שהוגשה בנושא העתירה המשפטית הראשונה.

בדו"ח מבקר המדינה האחרון, שפורסם ביום ב', מתאר המבקר אליעזר גולדברג את השתלשלות העניינים השערורייתית בהקשר לפרוייקט מט"ש איילון:

"בשנת 1993 עמותת אדם טבע ודין עתירה לבג"ץ נגד שר הפנים, איגוד ערים איילון ועיריות רמלה ולוד, כדי שיורה להם לפעול לטיהור שפכי הערים רמלה ולוד במתקן טיהור, ולהבטיח שרמת הטיהור של שפכים אלה לא תפחת מרמת הטיהור שנקבעה בתקנות בריאות העם (קביעת תקנים למי שפכים), התשנ"ב - 1992.

"בעת הדיונים בעתירה האמורה התחייבו איגוד ערים איילון והמשיבים האחרים לעתירה להגיש עד יוני 1994 תכנית להקמת מכון לטיהור שפכים - מט"ש איילון, שבה ייקבע כי מועד השלמת המכון, בכפוף לאישורה ולתחילת תקופת ההרצה, יהיה דצמבר 1996. בג"ץ ראה התחייבות זו כהצהרה על פיה בכוונתם של המשיבים לפעול, וגם העותרים הסכימו שתוכנית הפעולה של המשיבים ראויה וסבירה. בעקבות זאת דחה בג"ץ את העתירה (בפסק דין שניתן ב-19.1.94), וקבע שאם יתברר שהמשיבים לא פעלו למילוי התחייבותם, תהיה העותרת רשאית לנקוט נגדם הליכים מחודשים, לפי שיקול דעתה.

"באוגוסט 1996 פנתה עמותת אדם טבע ודין אל שר הפנים בבקשה שיפעל להחשת הדיונים לאישור התוכנית להקמת מט"ש איילון בוועדות לתכנון ולבנייה ולהפסקת איכלוס היישובים שמט"ש איילון אמור לשרת.

"במהלך השנים 1995-1997 התריעה מנהלת מחוז המרכז של המשרד לאיכות הסביבה, לפני איגוד ערים איילון ולפני ראשי הרשויות המקומיות באזור, על המשך הגלישה של מי קולחים שלא טוהרו כראוי מהמאגר הקיים שאליו מוזרמים שפכי היישובים, וציינה שהקמת מט"ש איילון אינה נעשית לפי לוח הזמנים שהוצג לפני בג"ץ, ובינתיים מוזרמים מי שפכים לנחל איילון, גורמים למטרדים סביבתיים קשים ומחלחלים למי התהום ועלולים לזהמם. מנהלת המחוז אף הודיעה שהמשרד יפעל... להתנגד לכל תוכנית פיתוח והרחבה ביישובי איגוד ערים איילון ובעיר מודיעין... כל זאת עד שיובטח ביצוע מיידי להקמת מפעל השפכים ולהרצתו.

"עד מועד סיום הביקורת, באוקטובר 1998, לא הסתיימה הקמתו של מט"ש איילון, וקולחים שלא טוהרו כראוי מוזרמים לנחל איילון ללא כל התראה. למרות התנגדות המשרד להמשך האיכלוס של העיר מודיעין ושל הישובים החדשים הסמוכים לה ופעולתו בוועדות התכנון לכלול בתוכניות הבנייה הוראות שלא יאפשרו לאכלס אזורים שלא הושלמה בהם תשתית ביוב, נמשך איכלוסן של אלפי דירות בתחום מחוז המרכז (ראש העין, הוד השרון, תל מונד ועוד), ושפכיהם ממשיכים לזרום לנחלים.

"בתשובתו למשרד מבקר המדינה מדצמבר 1998 מסר משרד הפנים, שהתוכנית להקמת מט"ש איילון קיבלה תוקף במאי 1997, אך נוכח העיכובים בהקמתו קיבלה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה שבמחוז המרכז את עמדת לשכת התכנון המחוזית, והחליטה לכלול בכל אחת מהתוכניות לבנייה למגורים ולתעסוקה באזורים שהביוב שלהם אמור להגיע למט"ש איילון, הוראה מחמירה ולפיה כל עוד לא הוחל בהפעלת המט"ש האמור, לא יינתן היתר לבנות על פיהן"