המוני בית ישראל הצטופפו לפני כחודש בסופרמרקטים וברשתות השיווק הגדולות כדי לקנות מוצרי חלב וגבינות לקראת חג השבועות. עבור ספקיות מוצרי החלב מדובר בשבוע עם מחזור ההכנסות הגבוה ביותר בשנה, שבו רוכש הצרכן הישראלי מוצרים בלי פרופורציה ביחס לשאר השנה.
ההכנות לקראתו הן אופרציה מורכבת שדורשת לא רק משאבי תפעול נכבדים אלא גם תכנון מדויק והכרת התנהגות הלקוחות ודרישותיהם הספציפיות.
כדי לענות על ביקוש גבוה בצורה החכמה ביותר, עומדות לרשות מקבלי ההחלטות תוכנות מתוחכמות המוגדרות כתוכנות בינה עסקית (Business Intelligence, ובראשי תיבות: BI), אשר יכולות לקשר בין המידע של הארגון לבין התהליכים העסקיים על ידי ניתוח חכם של המידע שנצבר בתוך הארגון ומחוצה לו ולהפיק דו"חות גרפיים וטקסטואליים שיכולים לתת ערך מוסף משמעותי למנהלי חברות.
מדובר בשוק שתופס בעולם תאוצה כבר כמה שנים, והתרחב גם בארץ. בישראל פועלות יותר מעשר חברות בתחום, חלקן חברות נישה וחלקן שייכות לגופים גדולים. על פי נתוני גרטנר שפורסמו לאחרונה, חברות אלה נלחמות על הכנסות של כ-110 מיליון שקל בשנה (כ-25 מיליון דולר). נציין כי ההערכות של חברת המחקר הן צנועות יחסית ואינן כוללות עלויות חומרה ועלויות אחרות אשר יכולות להקפיץ את שווי של השוק לכ-50 מיליון דולר בשנה.
התוכנות המפעילות את נתוני ה-BI שואבות מידע ממסדי הנתונים של החברה וממקורות מחוץ לארגון. הנתונים הנאספים מעובדים, מסוכמים ומנותבים לפי דרישות המשתמש באמצעות הצגה בצורה גרפית שכוללת עוגות ועמודות, התראות על פי קריטריונים עסקיים ועוד.
ניתן לחלק את התחום לשתי קטגוריות עיקריות. הקטגוריה הראשונה היא מחסן הנתונים עצמו, שבו נמצאת התשתיות לאחסון המידע והוא כולל מגוון רחב של נתונים בעלי עומק היסטורי אשר מחולקים לסגמנטים והופכים למידע שמאפשר את הניתוח. הקטגוריה השנייה כוללת ההצגה השוטפת של מידע ויזואלי או טקסטואלי של נתונים עסקיים באמצעות שימוש ביישומים אנליטיים חזקים שמטרתם לסייע בתהליך קבלת ההחלטות.
במילים פשוטות יותר: כאשר מנכ"ל בחברת ענק מעוניין לבדוק את היקף המכירות של מוצר מסוים ולהשוות אותו למכירות של מתחרים בענף, הוא יכול להשתמש ב- Online Analytical Process(OLAP) אשר יספק לו גרף צבעוני של היקף המכירות לאורך זמן בהשוואה למתחרים.
דוגמה נוספת סיפקה חברה שהצליחה לזהות אצל לקוחה גדולה שלה מתחום הפיננסים מי הם העובדים שעלולים להתפטר. לאחר סריקה מעמיקה של העובדים שעזבו את החברה בשנים האחרונות הצליחו באמצעות אפליקציות BI ללמוד כי עובדים אשר נעדרים מספר שעות מהעבודה נמצאים ב"רמת הסיכון" הגבוהה ביותר. על פניו, מדובר בתוצאה פשוטה שכל מנהל כוח אדם מתחיל יכול היה להעלות בדעתו בקלות, אך כאשר מתחשבים בכמות הנתונים הקיימת במערכות ובסיבות הרבות לעזיבה של עובדים, ניתן להבין שהתוצאה התקבלה מניתוח מורכב של הרבה אלמנטים.
צפוף בשוק הישראלי
בין החברות הגדולות שפועלות בתחום ניתן למנות את מיקרוסופט, Business Objects, Cognos, IBM, ProClarity ועוד. יחד עם זאת, חברות כמו אורקל וסאפ, אשר מספקות קשת נרחבת של יישומים ארגוניים, החלו בשנים האחרונות לנצל את פלטפורמת ה-ERP וה-CRM שלהן ולספק יותר כלים אנליטיים שעשויים בעתיד להקשות משמעותית על השחקנים הקטנים. בין החברות שפועלות בישראל ומוכרות את מוצרי החברות הגדולות ניתן למנות את אופיסופט, גילון ליבי, פנורמה, מטריקס, נס טכנולוגיות, G-stat, Prognosis, EIS ,Consist, Mittwoch ועוד.
למרות הצפיפות בשוק הישראלי, בגרטנר אופטימיים לגבי העתיד ומעריכים שהשוק צפוי לגדול תוך שלוש שנים להיקף של כ-45 מיליון דולר בשנה.
"פעילות השוק הישראלי בתחום עולה למעשה על 100 מיליון דולר כאשר כוללים הוצאות על תשתיות וכוח אדם. זאת, לפי יחס הוצאה על עבודה ותשתיות מול עלות התוכנה של בין 1:3 ל-1:5", אומר ברוך גינדין, מנכ"ל גרטנר המזה"ת. "לשם השוואה, היקף שוק ה-BI ו-Data warehouse העולמי מתקרב ל-2 מיליארד דולר בשנה, כולל הוצאות על כוח אדם ולא כולל הוצאות על תשתיות".
בשל התחרות הרבה בארץ ניתן למצוא קשת רחבה של פעילויות שעליהן מתמודדות החברות הישראליות. חלקן מתמחות בכריית נתונים (Data Mining), חלקן במחסן נתונים, אחרות ב-CRM אנליטי ורובן משלבות כמה פעילויות. מה שמאפיין חלק גדול מחברות הנישה הוא יוזמה פרטית של יזמים, שהצליחו להקים במו ידיהם חברות ולהפיק תוך זמן קצר מכירות, מבלי להשקיע כספים במו"פ ולהיעזר בכספי קרנות הון סיכון.
בין שתי חברות הנישה הגדולות הפועלות כיום בישראל ניתן למנות את גילון ואת אופיסופט. הרוח החיה מאחור אופיסופט הם הצמד ארז פלג וגדעון ישראלי, שהקימו את החברה בשנת 1992. כיום היא מעסיקה כשמונים עובדים במשרדיה ברמת גן. בחברה מדווחים על התעוררות בריאה בשוק בחודשים האחרונים ועל פי ההערכות, הכנסותיה אשתקד הסתכמו בכ-25 מיליון שקל. החברה עוסקת ביישום ובהטמעה של מערכות BI, בהן CRM אנליטי וכריית נתונים, וכן היא מייצגת את חברת MaoInfo בתחום ה-GIS (מערכות מידע גיאוגרפיות).
גילון מעסיקה כ-105 עובדים ועל פי ההערכות הכנסותיה מסתכמות בכ-30 מיליון שקל בשנה. החברה, שבבעלות המנכ"ל גיא גרינברג, דלויש-טוש ודודי סוסנה (שהקים מאוחר יותר את אקטימייז), הצליחה במחצית השנייה של 2003 להגדיל משמעותית את הכנסותיה ופיתחה כמה פתרונות ורטיקליים בתחום הבנקאות, המלונאות והבריאות, אשר מיועדים בעיקר לשווקי חו"ל.
בתחום כריית הנתונים בולטת חברת G-stat שבשליטת אפרים גולדין. החברה, שהוקמה בשנת 1998, פיתחה מערכת לניהול סיכוני אשראי ומעסיקה כ-45 עובדים. הכנסותיה מוערכות בכ-2.5 מיליון דולר בשנה. בחברה מסבירים שהדרך המרכזית לכריית המידע היא באמצעות שני תחומים: הראשון הוא תמיכה וניהול של קשרי לקוחות והשני על ידי מערכות לפילוח שיווקי של הלקוחות. המנכ"ל גולדין מדגיש כי האסטרטגיה של החברה מאז הקמתה היתה להתמקד בכריית נתונים וכי הם העדיפו שלא להתפרס במה שלא נמצא בתחום היתרון היחסי שלהם.
כמו בכל תחום, גם בעולם ה-BI הישראלי ניתן לראות את חותמה של IBM אשר מעסיקה כחמישים עובדים שמתמקדים בעיקר פעילות בתחום מחסן הנתונים. "הענק הכחול" מתמקד במגזר הטלקום, הביטוח, הבנקאות והקמעונאות. לדבריו של גיא הדרי, האחראי למגזר התקשורת והנתונים בחברה, אחוזי הצמיחה בענף נראים היטב בשוק וההתפתחות מורגשת היטב בתשתיות ובאפליקציות וכן באינטראקציה בין מחסן הנתונים לבין מערכות אחרות שבארגון, דבר שמעלה את הערך של המערכת והופך אותה ליותר פרו-אקטיבית.
בענף פועלות עוד כמה חברות, המייצגות את השחקנים הגדולים בחו"ל. בין השחקנים האחרים בענף ניתן למנות את נס טכנולוגיות, המייצגת את מערכת ה-SAP BW, וכן גם זרוע של מטריקס הבורסאית, המעסיקה עשרות עובדים ומייצגת את ביזנס אובג'קטס. הכנסותיה של מטריקס בתחום ה-BI מוערכות בכ-40 מיליון שקל. חברה נוספת שפועלת בתחום היא SoftCubes מבית וואן תוכנה, שפעילותה נחלקת לשלושה תחומים עיקריים: מחסן נתונים, יישום מערכות ושירותי מיקור חוץ. החברה נרכשה על ידי וואן בסכום צנוע של כמה מאות אלפי דולרים ועל פי הערכות הכנסותיה מסתכמות בכ-1.5 מיליון דולר בשנה.
לאן השוק הולך?
לדבריו של אבי שלום, מנהל הייעוץ בגרטנר המזה"ת, ההתרחבות של מערכות ה-ERP (תכנון משאבים ארגוניים) מאיצה בשנים האחרונות את התפתחות השוק ונוגסת במידה מסוימת מנתח השוק של תוכנות ה-BI. עם זאת, שלום מתקשה להעריך האם מדובר בנגיסה שמנמיכה את היקף הפעילות של חברות ה-BI בעולם, מכיוון שהעוגה הלכה וגדלה בשנים האחרונות והשחקניות הקטנות הצליחו להשיג את חלקן בה.
המגמה החשובה ביותר שמציין שלום ואשר מקרינה באופן ישיר על תחום ה-BI היא הצפי לירידה במספר חברות התוכנה בשנים הקרובות, והתמזגותן של חברות קטנות עם חברות גדולות: "מתוך 2,200 חברות תוכנה בעולם, אנו מעריכים שתוך שנתיים יישארו רק 1,100 חברות. יש הרבה מאוד חברות קטנות שעושות אותו דבר ולא יצליחו לשרוד לאורך זמן". *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
