הצד האחר של גליל-ים

שבוע אחרי שבית המשפט המחוזי בתל אביב פסל את תוכנית גליל ים, נחשף צד לא ידוע של הפרשה: אדמות גליל ים היו עתידות להתמלא ב-3,500 דירות. אדמות סמוכות של בעלים פרטיים, הגובלות בהן מצפון, היו אמורות לספק את הצורך בשטחים ירוקים. מאחר שבעלי קרקעות פרטיים אינם נוטים לנדב אותן לאחרים, החליטה עיריית הרצליה להפקיע מהבעלים הפרטיים 220 דונם לטובת המטרה הנעלה.

באותה הזדמנות החליטה העיריה להסדיר לשביעות רצונה גם את ענייני המסחר - היא השביחה קרקעות שלה הסמוכות לשני המיתחמים, ליד איצטדיון הכדורגל, והפכה את יעודן משטחים חקלאיים לקניון ענק. אחרי שסיימה להשביח, מכרה את קרקעות הקניון ב-13 מיליון דולר.

אילו היו תוכניות העיריה מתממשות, היו דיירי גליל ים משקיפים על פארק שאדמותיו הופקעו מבעלי קרקעות פרטיים, מבצעים את הקניות בקניון שהניב לעיריה כמה מיליונים טובים, ומחנים את המכוניות בחניון שממוקם על חלק מהקרקעות המופקעות. את הכסף הגדול היה גורף כמובן קיבוץ גליל ים, שערך אדמותיו היה עולה עוד יותר נוכח הקירבה לפארק ולקניון. בעלי הקרקעות שהופקעו היו נאלצים להסתפק בטיולים שיגרתיים בשטח פארק שאדמותיו היו שלהם, או במבטים עורגים אל הדירות בגליל ים. בארנק שלהם היו מונחים אלפי שקלים בודדים, אותם היו אמורים לקבל כפיצוי על הפקעת הקרקעות.

פרשת ההפקעות, מתברר כעת, החלה במקרה באותה שנה בה נרקמו התוכניות הגרנדיוזיות של קיבוץ גליל ים - שנת 96'. אז גילתה קבוצת בעלים פרטיים, המחזיקה מימים ימימה ב-220 דונם חקלאיים במיתחם הסמוך, כי העיריה מתכוונת להפקיע להם את הקרקעות. הגילוי לא הפתיע אותם במיוחד, שכן תוכנית אב ישנה של הרצליה קובעת, כי כל מיתחם הקרקע בו כלולות קרקעותיהם, ששמו מיתחם הבאסה, עתיד להפוך לפארק. מה שכן הפתיע אותם מאוד היתה תוכנית אחרת שנחשפה - תוכנית של עיריית הרצליה להפוך לקניון קרקעות של העיריה, שסומנו כפארק באותה תוכנית אב.

על פי אותה תוכנית, היו אמורות חלק מהקרקעות המופקעות להפוך לחניון, שישרת את באי הקניון. לפי חוק התיכנון והבנייה, אסור להפקיע קרקעות ולייעד אותן לאחר מכן כחנייה לקניון. בעלי הקרקע הפרטיים מיהרו להגיש התנגדות לתוכנית הבנייה המפקיעה את קרקעותיהם. לא יתכן, טענו בהתנגדות, שישתמשו בקרקעות שלנו כחניון שישרת רווחתם של יזמים. היה צריך לחלק את זכויות הבנייה באופן שווה בין כל הבעלים (תוכנית איחוד וחלוקה) כמקובל במקרים אלה. מאחר שלא בוצעה חלוקה שווה של הזכויות, דרשו לייעד %10 משטחי הפארק למגורים, ולחלק את הזכויות בין כל הבעלים.

הוועדה המחוזית לתיכנון ובנייה (שדנה בהתנגדויות) הסכימה לאסור על העיריה לייעד שטחים מופקעים לחניות, אך דחתה את שאר הטיעונים. הוועדה המחוזית גם דחתה את בקשת הבעלים הפרטיים לערור למועצה הארצית לתיכנון ובנייה. לפיכך פנו הבעלים, באמצעות עו"ד עודד ישראלי, לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

בבית המשפט טענה עיריית הרצליה, כי השטחים עתידים להפוך לשטחי ספורט ונופש, וכי המועצה הארצית במילא לא תאשר בניית מגורים במקום, ולכן אין מקום להגיש ערר. ישראלי טען בתגובה, כי הרצליה מספרת אמנם על ספורט ונופש, אולם היא מתכננת גם מלון וקניון. הוא חזר על תביעת הפרטיים לחלק באופן שווה את זכויות הבנייה.

נשיא בית המשפט המחוזי, אורי גורן, מי שפסל את תוכנית גליל ים (ראה פס"ד במדור "דין וחשבון"), אישר לעותרים להגיש ערר למועצה הארצית. הוא רמז בפסק הדין, כי הפרשה עוד תתגלגל בחזרה לפתחו של בית המשפט.

המועצה הארצית לתיכנון ובנייה קיבלה את טענות עיריית הרצליה, לפיהן יש לשמור על השטח כפארק. "זוהי רזרבה קרקעית שערכה כריאות ירוקות לא יסולא בפז", כתבה, "ויש לחזק את העמידה בלחצי הפיתוח הקיימים ולמנוע כרסום בפארק". אף מילה לא נכתבה על התמיכה של עירית הרצליה בהקמת אלפי דירות במיתחם הצמוד של גליל ים.

למרות התמיכה בפארק, מתחה המועצה הארצית ביקורת חריפה על תוכנית הקניון של העיריה. היא נתנה גושפנקא לטענות הפרטיים, לפיהן העיריה נהגה איפה ואיפה - הקימה קניון על קרקעותיה ואת הקרקעות של הבעלים הפרטיים הפקיעה למטרת הקמת פארק.

"מה שמעיב על התרשמותנו", נכתב בהחלטת המועצה הארצית, "הוא שבשלב מסויים פעלו ועדות התיכנון (ועדה מקומית הרצליה וועדה מחוזית תל אביב) באופן הסותר מגמות אלה (מגמות הקמת הפארק) והקימה בשטח הגובל קניון.

"קשה שלא להתרשם, שמיקומו של הקניון הוכתב משיקולי בעלות, וחבל שלא נעשה שימוש בתוכנית הקניון כדי להגיע להסדר עם בעלי הקרקע, אם בדרך של איחוד וחלוקה ואם בדרך של העברת זכויות. אנו מקווים, כי בעתיד תגיע ועדת התיכנון להסדר כזה עם בעלי הקרקע, אולם אין לאפשר הקמת מגורים בשטח הפארק".

התוצאה הסופית היא המלצה עמומה ולא מחייבת, להגיע להסדר עם בעלי הקרקעות המופקעות. מאחר שבמתכונת הנוכחית מגורים לא אושרו על ידי המועצה הארצית, נותרו פתוחות שתי דרכים: תיכנון מחדש של כל הפארק, או מו"מ למסירת קרקעות חלופיות לבעלי הקרקעות.

בעלי הקרקעות המופקעות החליטו לא לחדש את הדיונים עם עיריית הרצליה, אלא לפנות מחדש לערכאות השיפוטיות. לפני ימים אחדים הגיש ישראלי בשמם עתירה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. דיון מקדמי צפוי להתבצע בחודש פברואר הקרוב. השופט אורי גורן - שצפה את המהלך - ידון גם בה